לא בדיוק
מדינת ישראל לקחה חלק בוועידת ז'נבה בשנת
1949 ובמסגרת זו תרמה לדיונים סביב האמנות. ב-6 ביולי
1951 חתמה ישראל על האמנה הרביעית.
[1] עם תום הוועידה ולאור המלצת המשלחת הישראלית לז'נבה, אישרה הממשלה את האמנה ובכך הפכה ישראל לצד באמנה, לפי הוראות האמנה וכללי המשפט הבינלאומי.
עם זאת, האמנה לא עוגנה בחוק על ידי הכנסת. כך שהאמנה לא אושררה לגמרי שאמנם ישראל חתמה עליה אך לא התחייבה לכך בחוק ואכן בג"צ לא ראה עצמו מחויב לאמנה ולכן התיישבות יהודית ביש"ע ובגולן לא נפסלה בבג"צ.
בנוסף יש"ע לא עונה להגדרה של שטח כבוש, כי לא כבשנו את השטח ממי שהיה ריבון חוקי בו.
גם החלטה 242 בנוסח האנגלי מדברת על נסיגה משטחים ולא מהשטחים וכשזחלקאה מבקש להחזיר את האדמות הכוונה לא למדינה הפלסטינית אלא לערביי ישראל, 242 ו-338 לא נותנים שום לגיטימציה לחוק נכסי נפקדים ולאדמות שהפקענו בשנות החמישים.