אוקיי, תגידו לי בכנות.

[אלמונית46]

אוקיי, תגידו לי בכנות.

הטוק שואו של גרהאם נורטון, BBC1, 3/5, בנדיקט (ועוד כמה חבר'ה לא מעניינים, Let's face it) מגיע כמרואיין.

http://vimeo.com/65448034 (מוזמנות לצפות, בנדיקט קורע מצחוק

)

באיזשהו שלב נורטון קופץ לקהל ומראיין מעריצות שחצו את הים כדי להגיע להיות קהל בתוכנית ולפגוש את בנדיקט פנים מול פנים. אני מדברת אתכן על יפן, הונג קונג, ארה"ב.
בנדיקט כל כך מוחמא שהוא קם, מחבק ומנשק כל מי שרואיינה והזדהתה כ-Cumber-bitch (אל תסתכלו עליי, לא אני המצאתי את הכינוי הזה). המעריצות, כצפוי, צווחות מהתרגשות ונראות על סף עילפון.

ולשאלת מיליון הדולר...

פתטיות

או כלבות-הלוואי-שהייתי-שם-במקומן

ואם אנסח זאת אחרת,
איפה עובר הקו האדום שלכן כשמדובר בכוכב מוערץ?

 

[אלנור ליאדון]

בRPF נקודה.

יש להם חיים משלהם ואני יכולה לפנטז על הדמויות שלהם כמה שבא לי אבל לכתוב עליהם פאנפיקים זה פשוט דוחה (במיוחד שיפים של שחקנים אחד עם השני)

בכללי אני לא אתלהב מחדירה לפרטיות של שחקן או חשיפת מידע עליו שלא ביוזמתו במיוחד עם אני מעריצה אותו

 

[אלמונית46]

וואו. תופעת הפאנפיקים.

אין לי מילים לתאר את זה. בחיי.

בשיטוטיי באינטרנט מצאתי שם כמה יצירות מדהימות (אני לא מגזימה, פרוזה אמיתית), אבל הרוב המוחלט זה פשוט זבל... בנות מתודלקות בהורמונים שבמקום לצאת עם חברים מפנטזות ומעלות על המקלדת... איזה מוח מעוות צריך כדי לכתוב סיפור בהמשכים (שכך יהיה לי טוב) שמפרט את המשיכה הרומנטית בין שרלוק לג'ון ואת המין ביניהם?

Yak.

 

[The LadyKiller]

יש חלק שמקנא,

כי זה משהו שהיא לעולם לא תשכח וזה ממש מגניב.
מצד שני, יש לי חלק שמאד לא אוהב להטריד אנשים ותמיד חושש מזה.
בסיטואציה הזו מילא..
לא יודעת, חלוקה בדעתי.
אם אני אתקל בבנדיקט בלונדון יהיה לי קשה אבל כנראה שלא אטריד אותו, כי אני יודעת מה עמדתו לכך.
אבל אולי אם זה יהיה טננט יהיה לי קשה לעצור את עצמי

 

[אלנור ליאדון]

פגשתי בלונדון בכנס שחקן שאני ממש מעריצה

והיה לי ממש קשה להתחיל לדבר אבל בסוף הוא היה ממש נחמד.

ואמרתי לו שהוא השחקן שאני הכי אוהבת *זה* היה שווה את כל שאר העניין...

 

[אלמונית46]

אבל לא עניתן לי על השאלה...

הקו האדם שכיוונתי אליו לא היה מבחינת אסור-מותר ביניכם לבין בנדיקט אלא מבחינת מה תהיו מוכנים לעשות כדי לראות אותו.
גם אתן הייתן נוסעות באוטובוס במשך 20 שעות, כמו הבחורה הגרמנייה?...

אני? לעולם לא. בעיקר בגלל שיש לי דברים אחרים לעשות בחיים, ובנוסף בגלל שהצעד הזה יהיה חד צדדי לחלוטין, וזו הטראומה האמיתית שלנו כמעריצים. לא משנה כמה נשקיע, לו זה לא יזיז, כי לא יהיה לו מושג.

 

[The LadyKiller]

כנראה שלא.

הייתי יכולה לרצות, לדבר על זה המון, לתכנן, אבל בשורה התחתונה- לא הייתי עושה את זה.
זה מסוג הדברים שאתה מריצה בראש איך זה יהיה מושלם ותראי אותו ותדברו ואיזה כייף ובסופו של דבר את חוזרת מאוכזבת הביתה.