זאב ז`בוטינסקי
New member
איזה לקח הסטורי על עמנו להסיק מהשמדת היהודים באירופה?
אתמול ציינה העצרת הכללית של האו"מ 60 שנים לשחרור אושוויץ. מחרתיים יערך טכס בינלאומי במחנה עצמו. אצלנו עדיין נרתעים מגלוי העובדות על מעשיו ומחדליו של העם היהודי בנסיון להציל את יהודי אירופה מהכבשנים.
הפקת לקחים הסטוריים מהטראומה שעברה על עמנו במלחמת העולם השניה מחוייבת המציאות ולוא רק כדי לממש את הסיסמא השגורה על פי כל נואם בעצרות המכובדות: "לא עוד". כדי להפיק לקחים נכונים קיים צורך לפרוש את כל העובדות כדי לנתח את אשר ארע ולהבין את השתלשלות המארעות.
אסור שתהיה כאן טעות כלשהי: את השמדת שליש מעמנו ביצע העם הגרמני. הגרמנים יושבים בראש פירמידת האחריות לפשע אבל מתחתם היו עוד.
לצורך ביצוע הזוועה הסתייעו הגרמנים באדישות העולם כולו כשהיא מגובה בחוסר רצון להפסיק את ההשמדה ע"י שיתוק מפעלי המוות. נכחתי אתמול בהצגת הבכורה של סרטו של חיים הכט: "טיסה אחת בשבילנו" שעוסק בדיוק בנקודה זו. הסרט חזק מאד ומצליח להביא דמעות גם לעיני הקשוחים שבינינו. הקרנת הסרט לציבור תהיה מחר בערב בערוץ 2 וחשוב שהציבור יראה בדיוק את האנטומיה של האדישות. אבל אם נבחן את עצמנו בראי האמת הרי שאנו לא נחלצנו בעשורים האחרונים כדי לעצור פשעי השמדת עם שקרו בעשורים האחרונים באפריקה ובמדינות יגוסלביה כאשר התפרקה.
המסקנה הראשית ממצב זה היא כי עם שנקלע למצב כזה מוטב לו אם יוכל להגן על עצמו ומוטב לו לייצר הרתעה מפני נסיונות של אויביו להשמידו, גם במחיר ייצור אי נוחות למדינות אחרות אפילו אם הן ידידות. בהעדר יכולת כזו, וזה היה המצב של העם היהודי במלחמת העולם השניה, המסקנה היא שכדי להביא מדינות שיכולות להתערב ולהקטין או למנוע השמדת עם יש צורך לייצר בקרב אזרחיהן מודעות ויש צורך לייצר לחץ פוליטי על מנהיגיהן. זה היה תפקיד המנהיגות של חלק העם היהודי שלא חי תחת הכיבוש הנאצי ורובה כשל במבחן זה.
זה החל בנסיונות לחבל בנסיונות סבי לשכנע את יהדות אירופה לברוח לפני פרוץ המלחמה כדי להציל את היהודים מפני האסון שהוא תאר במדויק את מאפייניו כולל תאריכים. מכיון שלא היתה טלויזיה באותם ימים הוא נאלץ לנדוד מעיירה לעיירה והופיע באולם מקומי בהרצאה הדוחקת ביהודים לקחת את גולם בידיהם ולברוח מהאסון העומד בפתח. מתי מעט הקשיבו לו וניצלו מאש ההשמדה. מתנגדיו הפוליטיים נהגו להופיע בכל עיירה יום או יומיים אחרי שהופיע באותו אולם עצמו ולעגו להפצרותיו באזני היהודים כאילו אלה דברי אדם אשר דעתו נשתבשה עליו. הם הוסיפו ושאלו את הקהל אם כל כך רע לו במקום מושבו, או אם הוא חש סכנה כלשהי. אחר כך הוסיפו כי ארץ ישראל הינה מקום קשה וכי לא תוכל לקלוט את כמות העליה היהודית אליה מתכוון ז`בוטינסקי.
זה נמשך בכך שהיישוב המאורגן בארץ לא ארגן מבצע העפלה לפני מלחמת העולם כדי להציל כמה שיותר יהודים מההשמדה. הוא השאיר את העבודה לתנועה הרויזיוניסטית שהרימה באמצעיה הדלים ככל שידה השיגה את מבצע עליה ב` (ב` הוא קיצור של המילה בלתי-ליגלית ולא, כפי שחושבים בטעות שהכוונה היא לעליה השניה). במסגרת זו הצליחה תנועת הנוער בית"ר להעלות ארצה משנת 1937 ועד סוף 1939 כ-17,000 עולים שניצלו ממות. למסגרת זו הצטרפה תנועת הנוער "החלוץ" אשר תרומתה היתה קטנה בהרבה לעליה. מה ניתן היה לעשות אילו הישוב המאורגן היה מצטרף למבצע ראינו אחרי מלחמת העולם כאשר אותו ישוב מאורגן הביא ארצה בתנועת ההעפלה מאות אלפי מעפילים. אין ספק כי היה חשוב להביא את שארית הפליטה אחרי שעברו את מוראות השואה אבל אילו נחלצה הנהגת היישוב לפני המלחמה, הם היו מצילים רבים רבים מגורל אכזר.
במהלך המלחמה הוקם בארה"ב גוף שנקרא מפקדת האצ"ל בגולה ובראשו עמד הלל קוק. זה היה הגוף שפעל מול התנגדות עצומה של כל המימסד הציוני בראשות רבי וייס. גוף זה גייס למאבק למען הצלת יהודי אירופה אמנים כצייר הקריקטורות ארתור שיק, המחזאי בן-הכט (שהוזכר בסרטו של חיים הכט), כוכבי הוליווד שונים ואפילו אשת הנשיא האמריקני הגב` אלינור רוזוולט. הם ערכו את העצרות הענקיות ופרסמו מודעות על עמוד שלם אבל הרוב הדומם של יהדות ארה"ב לא התגייס למאבק. אילו היה מתגייס יתכן שהיה גורם גם לאנטישמיות להרים ראש אבל הם לא ניסו אפילו להגביר את הסכוי לכך שרוזוולט יתן פקודה להפציץ את מפעלי המוות של היטלר. הם הסתפקו במריחה של רוזוולט שאמר להם כי "ארה"ב תעשה מאמץ בכוון" ומצפונם נרגע.
ולסיום באה כמובן הפרשה העצובה של יואל ברנדט. יואל ברנדט היה סגנו של ראש התנועה הציונית בהונגריה דר` ישראל קסטנר. בסיום המלחמה עבר אדולף אייכמן לבודפשט כדי לדאוג להשמדת יהדות הונגריה למרות שהיה ברור כי גרמניה תפסיד את המלחמה. אייכמן שלח אותו כדי ליזום עיסקה של משאיות תמורת יהודים. אילו רק היו מנהיגי היישוב נותנים לו לחזור לאייכמן אחרי פגישתו בקושטא ולשקר כי ישנה הסכמה עקרונית לעסקה בהנהגה הציונית היה מעכב במספר שבועות את ההשמדה, וזה היה מציל 12,000 יהודים לכל יום עיכוב. במקום זאת הם פיתו אותו לעלות על רכבת לארץ תוך שהוא מלווה ע"י נציג רשמי של ההנהגה, נציג שהתאדה מקרבתו דקות ספורות לפני שנעצר על הרכבת בידי המודיעין הבריטי ודבר שליחותו הושתק.
אתמול ציינה העצרת הכללית של האו"מ 60 שנים לשחרור אושוויץ. מחרתיים יערך טכס בינלאומי במחנה עצמו. אצלנו עדיין נרתעים מגלוי העובדות על מעשיו ומחדליו של העם היהודי בנסיון להציל את יהודי אירופה מהכבשנים.
הפקת לקחים הסטוריים מהטראומה שעברה על עמנו במלחמת העולם השניה מחוייבת המציאות ולוא רק כדי לממש את הסיסמא השגורה על פי כל נואם בעצרות המכובדות: "לא עוד". כדי להפיק לקחים נכונים קיים צורך לפרוש את כל העובדות כדי לנתח את אשר ארע ולהבין את השתלשלות המארעות.
אסור שתהיה כאן טעות כלשהי: את השמדת שליש מעמנו ביצע העם הגרמני. הגרמנים יושבים בראש פירמידת האחריות לפשע אבל מתחתם היו עוד.
לצורך ביצוע הזוועה הסתייעו הגרמנים באדישות העולם כולו כשהיא מגובה בחוסר רצון להפסיק את ההשמדה ע"י שיתוק מפעלי המוות. נכחתי אתמול בהצגת הבכורה של סרטו של חיים הכט: "טיסה אחת בשבילנו" שעוסק בדיוק בנקודה זו. הסרט חזק מאד ומצליח להביא דמעות גם לעיני הקשוחים שבינינו. הקרנת הסרט לציבור תהיה מחר בערב בערוץ 2 וחשוב שהציבור יראה בדיוק את האנטומיה של האדישות. אבל אם נבחן את עצמנו בראי האמת הרי שאנו לא נחלצנו בעשורים האחרונים כדי לעצור פשעי השמדת עם שקרו בעשורים האחרונים באפריקה ובמדינות יגוסלביה כאשר התפרקה.
המסקנה הראשית ממצב זה היא כי עם שנקלע למצב כזה מוטב לו אם יוכל להגן על עצמו ומוטב לו לייצר הרתעה מפני נסיונות של אויביו להשמידו, גם במחיר ייצור אי נוחות למדינות אחרות אפילו אם הן ידידות. בהעדר יכולת כזו, וזה היה המצב של העם היהודי במלחמת העולם השניה, המסקנה היא שכדי להביא מדינות שיכולות להתערב ולהקטין או למנוע השמדת עם יש צורך לייצר בקרב אזרחיהן מודעות ויש צורך לייצר לחץ פוליטי על מנהיגיהן. זה היה תפקיד המנהיגות של חלק העם היהודי שלא חי תחת הכיבוש הנאצי ורובה כשל במבחן זה.
זה החל בנסיונות לחבל בנסיונות סבי לשכנע את יהדות אירופה לברוח לפני פרוץ המלחמה כדי להציל את היהודים מפני האסון שהוא תאר במדויק את מאפייניו כולל תאריכים. מכיון שלא היתה טלויזיה באותם ימים הוא נאלץ לנדוד מעיירה לעיירה והופיע באולם מקומי בהרצאה הדוחקת ביהודים לקחת את גולם בידיהם ולברוח מהאסון העומד בפתח. מתי מעט הקשיבו לו וניצלו מאש ההשמדה. מתנגדיו הפוליטיים נהגו להופיע בכל עיירה יום או יומיים אחרי שהופיע באותו אולם עצמו ולעגו להפצרותיו באזני היהודים כאילו אלה דברי אדם אשר דעתו נשתבשה עליו. הם הוסיפו ושאלו את הקהל אם כל כך רע לו במקום מושבו, או אם הוא חש סכנה כלשהי. אחר כך הוסיפו כי ארץ ישראל הינה מקום קשה וכי לא תוכל לקלוט את כמות העליה היהודית אליה מתכוון ז`בוטינסקי.
זה נמשך בכך שהיישוב המאורגן בארץ לא ארגן מבצע העפלה לפני מלחמת העולם כדי להציל כמה שיותר יהודים מההשמדה. הוא השאיר את העבודה לתנועה הרויזיוניסטית שהרימה באמצעיה הדלים ככל שידה השיגה את מבצע עליה ב` (ב` הוא קיצור של המילה בלתי-ליגלית ולא, כפי שחושבים בטעות שהכוונה היא לעליה השניה). במסגרת זו הצליחה תנועת הנוער בית"ר להעלות ארצה משנת 1937 ועד סוף 1939 כ-17,000 עולים שניצלו ממות. למסגרת זו הצטרפה תנועת הנוער "החלוץ" אשר תרומתה היתה קטנה בהרבה לעליה. מה ניתן היה לעשות אילו הישוב המאורגן היה מצטרף למבצע ראינו אחרי מלחמת העולם כאשר אותו ישוב מאורגן הביא ארצה בתנועת ההעפלה מאות אלפי מעפילים. אין ספק כי היה חשוב להביא את שארית הפליטה אחרי שעברו את מוראות השואה אבל אילו נחלצה הנהגת היישוב לפני המלחמה, הם היו מצילים רבים רבים מגורל אכזר.
במהלך המלחמה הוקם בארה"ב גוף שנקרא מפקדת האצ"ל בגולה ובראשו עמד הלל קוק. זה היה הגוף שפעל מול התנגדות עצומה של כל המימסד הציוני בראשות רבי וייס. גוף זה גייס למאבק למען הצלת יהודי אירופה אמנים כצייר הקריקטורות ארתור שיק, המחזאי בן-הכט (שהוזכר בסרטו של חיים הכט), כוכבי הוליווד שונים ואפילו אשת הנשיא האמריקני הגב` אלינור רוזוולט. הם ערכו את העצרות הענקיות ופרסמו מודעות על עמוד שלם אבל הרוב הדומם של יהדות ארה"ב לא התגייס למאבק. אילו היה מתגייס יתכן שהיה גורם גם לאנטישמיות להרים ראש אבל הם לא ניסו אפילו להגביר את הסכוי לכך שרוזוולט יתן פקודה להפציץ את מפעלי המוות של היטלר. הם הסתפקו במריחה של רוזוולט שאמר להם כי "ארה"ב תעשה מאמץ בכוון" ומצפונם נרגע.
ולסיום באה כמובן הפרשה העצובה של יואל ברנדט. יואל ברנדט היה סגנו של ראש התנועה הציונית בהונגריה דר` ישראל קסטנר. בסיום המלחמה עבר אדולף אייכמן לבודפשט כדי לדאוג להשמדת יהדות הונגריה למרות שהיה ברור כי גרמניה תפסיד את המלחמה. אייכמן שלח אותו כדי ליזום עיסקה של משאיות תמורת יהודים. אילו רק היו מנהיגי היישוב נותנים לו לחזור לאייכמן אחרי פגישתו בקושטא ולשקר כי ישנה הסכמה עקרונית לעסקה בהנהגה הציונית היה מעכב במספר שבועות את ההשמדה, וזה היה מציל 12,000 יהודים לכל יום עיכוב. במקום זאת הם פיתו אותו לעלות על רכבת לארץ תוך שהוא מלווה ע"י נציג רשמי של ההנהגה, נציג שהתאדה מקרבתו דקות ספורות לפני שנעצר על הרכבת בידי המודיעין הבריטי ודבר שליחותו הושתק.