נכון כמויות הסטודנטים המגיעים בתחבורה ציבורית במיוחד אלה שלומדים במתכונת ״בסיס פתוח״ צנחה מאוד בעשור האחרון. והיום בקושי רואים סטודנטים המשתמשים בתחבורה ציבורית.
מצד שני בדיקה לא נכונה המביעה בורות בתחצ:
מרחובות למכללה למנהל יש את 204 שפועל כל היום. לא יודע מאיפה הם בדקו מרחובות.
כנ״ל מרעננה לרייכמן יש את 347.
אבל הכי גרוע שהם בודקים נגישות למכללות קטנות יחסית שאתה לא יכול לשרת אותם בתחצ לכל היישובים שבהם גרים הסטודנטים.
בגלל כתבות כאלה פותחים לך ״קווי סטודנטים״ שנוסעים ריקים ברוב שעות היום ומהווים בזבוז קילומטרים.
דרך אגב, באוניברסיטת תל אביב, יש מצוקת חניה כל כך גדולה (קשור לצניחה בבאים בתחצ) שעד שאתה מוצא מקום חניה ועד שאתה הולך מהחניה לשער של האוניברסיטה, עדיף כבר אוטובוס.
מה פשר דוגמאות הנסיעות המוזרות האלו? סטונדט שגר על המאדים ולומד בטבעות שבתאי? עקרונית עדיף לעבור לדירה שכורה או מעונות (במקרה שיש זכאות) במרחק של עד חצי שעה נסיעה מהמוסד החינוכי שבו לומדים. רוב הסטודנטים נמצאים בשלב שלפני ההתמסדות והקמת המשפחה.
במקרה של אוניברסיטת תל אביב, שהשכונות הצמודות יוקרתיות יחסית - אפשר לגור במרחק נסיעה משלימה מתחנות האיילון ולעלות ברכבת.
אני מסכים שהמצב של אוניברסיטת בר אילן הכי אנטי תח"צי בגלל המיקום על גהה ו 471, אך וודאי אפשר לייצר לה קו חזק לקו הסגול או מקדימיו.
אני מבין גם שהמצב של ערביי הגליל ייחודי, במיוחד אצל הסטודנטיות.
בברייטון הקמפוס החיצוני של אוניברסיטת סאסיקס בפאלמר Falmer מקבל שירות אוטובוסי מקווים 23, 25 בלבד וכן שירות לילה בקו N25. יש גם תחנת רכבת לקו רוחבי לאורך החוף מזרחה מהעיר. סטודנטים שמתגוררים במקומות אחרים בעיר או באזור מחליפים לקווים אלו או במרכז העיר של ברייטון או בתחנת הרכבת של העיר. מתחנת הרכבת יש 4 רכבות בשעה לתחנת ברייטון וממנה, מתחנות האוטובוס- 8 אוטובוסים למרכז ברייטון, 6 מהם בקו 25 לכיכר ה Old Steine (אולד סטין) שבמרכז העיר ו 2 בקו 23 שממשיכים משם למרינה. בשיטה הישראלית היו עושים וודאי שני קווים שעתיים במקום 23 ו 3 קווים חצי שעתיים במקום 25. את הרכבות היו מחליפים בשורת קווים בינעירוניים לא רק למסילה שממזרח לעיר אלא גם לנקודות שמצפון וממערב לה, כך שבמקום שירות ליבה של 4 בשעה למרכז העיר - 8-10 קווים שעתיים לשלל יעדים, בעיקר כאלו שיש להם רכבות מתחנת ברייטון עצמה.
בלונדון המצב יותר מסובך כי יש מספר אוניברסיטאות והמרכזיות שבהן נמצאות במקומות עם מערכת תחבורה שמשרתת את מרכז העיר. מגדל הסנאט של אוניברסיטת לונדון - גורד השחקים הנאו קלאסי אהוב הדיקטטורים שהיטלר ייעד אותו לשמש כמרכז הממשל הנאצי אחרי הפלישה ואורוול הפך אותו למיניסטריון האמת בספר 1984 נמצא בין מספר תחנות רכבת תחתית - ראסל סקוור (פיקדילי), גודג' סטריט (הקו הצפוני ושתי מנהרות הרציף ששימשו לבונקר של איזנהאוור), והאזור הצפוני של הקמפוס משיק לאזור תחנת יוסטון סקוור (תת שטח: המעגלי, המטרופוליטני, קו המרסמית' והסיטי) . זה נותן לאוניברסיטה חיבור ל 5 קווי תחתית וכן לשני פרוזדורי אוטובוסים על שני רחובות באוריינטציה של צפון- דרום, כשבכל פרוזדור 3-4 קווי אוטובוס. בארץ זה מקביל אולי לבגין - עזריאלי - קפלן הקרייה על כל בלגן קווי האוטובוסים שם, הרק"ל והשלום.
בערי אוניברסיטה כמו אוקספורד וקיימבריגג' הסטודנטים באים לגור בערים (עיירות) אלו לתקופת הלימודים, אין קמפוס אלא ריבוי קולג'ים במרכז העיר ושוליו, הגאוגרפיה שטוחה יחסית ויש הרבה רכיבה באופניים. לאוקספורד יש חניוני חנה וסע סביב העיר שמנתבים את מי שבא ברכב לעבור למערכת האוטובוסים של העיר. לשתי הערים יש רכבות בינעירוניות וכיום שוקדים על פתיחה מחדש של קו רכבת שחיבר ביניהן בעבר ונסגר בשנות השישים. טיול רגלי בערים האלו מבהיר כמה העיר מורכבת מקולג'י האוניברסיטה. אפשר להמשיל את זה למצב שבמרכז ירושלים בצלאל הישן ומכללת הדסה היו מקבלים את האוניברסיטה העברית כשכנה בשלל בניינים וותיקים מהמאה ה19 והלאה: טרה סנטה, רסטאבון, האסטוריה במלון פאלס, המבנים הוכנסייתיים בממילא, נוטרדאם, כל מבני המאה ה19 ברחוב הנביאים ומגרש הרוסים, בית הספר כי"ח, ו"מבני קולג'ים חדשים" בבצלאל החדש, בית ההסתדרות בשטראוס, משגב לדך, ז'ראר בכר, בית פרומין ובית הסוכנות. העיר והאוניברסיטה כישות אחת, אף שהאוניברסיטה לא נכנסת ממש למרכז המסחרי של העיר אלא מקיפה אותו.
