בדידות

[צללית_לבנה]

אף פעם לא הייתי אדם חברתי אבל החברה מאוד חסרה לי. למרות שאני נשואה אני לא מרגישה שבעלי מספק את הצורך הזה שלי. יש אנשים שלא צריכים חברה כדי להיות שלמים ואני צריכה. כבר הרבה זמן שאני נמצאת בבית ולפעמים זה ממש קשה לחיות ככה....
בעבר שלי היו כמה אנשים שהכרתי והתחברתי אליהם רגשית כך שאם הקשר בינינו היה נשמר זה אולי היה קצת ממלא את הצורך שלי בחברה והייתי מרגישה פחות בודדה... אבל זה לא קרה.
איך מתמודדים עם בדידות? האם צריך פשוט ללמוד לקבל אותה?

 

[ג׳ונסון]

תנסי לעשות פעולות מרגשות על בעלך תעשו כיף והסגר נגמר תנסי להכיר חברים במקומות כאלה ואחרים בעבודה שלך או בכול מיני מקומות וחוגים פתחו חדרי כושר אולי תלכי תכירי אנשים

 

[סהר-תמיכה]

היי צללית לבנה,
בשנה האחרונה בה נדרשנו להסתגר ולהתבודד ולא להתקהל
היה קשה לשמור על קשרים חברתיים ואני מניחה שרבים יכולים להזדהות עם מה שכתבת.
אולי במקום ללמוד לקבל את הבדידות אפשר ליזום דרכים לצאת ממנה על פי נטיות ליבך:חוגי ספורט או יצירה,
הרשמה ללמוד תחום חדש להעשרה ושם להכיר חברות.
אנו איתך בכל מה שתבחרי, שולחת לך חיבוק ושיר.
לילה טוב,
מתנדבת סה"ר

 

[שירה כמים 1959]

היי צללית
מבינה
מזדהה
אני חושבת שקשרים עם אנשים זה הדבר הכי קשה לי בעולם
ולהרגיש מחוברת אליהם
ובזמן הקורונה זה נהיה קשה לא כפל כפליים אלא פי אלפיים.
אולי כדאי לראות מה קרה עם האנשים שהיית בקשר רגשי איתם ולאן זה התפוגג, וללמוד מזה
ולהכיר אנשים חדשים ולתת צ'אנס כל פעם מחדש
זה מה שאני מנסה לעשות
שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב.
לדעתי, ובשבילי, בטח לא לקבל את הבדידות, אבל כן לנסות להפוך פחות נזקקת - משימה קשה מקושי, אבל ראויה בעיניי

 

[כאב 8]

בטח ברור שבעל זה לא הכל בחיים
זה מראה על הבנה בריאה
ורצון בריא
את חייבת לעיז להכיר אנשים
גם אם לא הישנים
אולי שכנים
אולי תתנדבי
אפילו בבית כנסת כל מקום אפשר להכיר
אולי חוגים
או קבוצות לפייס עם מכנה משותף אולי זה גם יכול להוביל למפגשים נחמדים .
תזמי מפגשים פגישות תיהיה חביבה
חיוך מקרב אנשים .

 

[רוני 07]

חשוב מאוד שאת כותבת כאן על בדידותך
אנשים מגיבים ועוזרים .
יכולה לאמץ חיית מחמד
שתקל במעט על בדידותך - רעיון