בעירק חתם בוש על הפצצה האירנית
בעירק חתם בוש על הפצצה האירנית לפני תחילת המלחמה בעירק, אני זוכרת פרשנים ישראלים ברדיו מדברים. "מדוע עירק ולא אירן!?" הם שאלו בפליאה של מומחים. בניסיון נואש להבין את מניעיו של בוש לבחור דווקא את סדאם חוסיין שהיה במצור ובפיקוח מתמיד , כאשר הנשק שלו הושמד ב91 ואילו אירן צעדה במהירות שבו האיסלם הקיצוני צועד לאחרונה בעולם לעבר פצצה איסלמית קיצונית גרעינית. עד היום לא פתחתי אף עיתון שאוכל לקרוא לקבל בו תשובה - מדוע למעשה, באמת בחר בוש לצאת למלחמה בעירק!? מה היו מניעיו האמיתיים? כל בר דעת עם IQ מהממוצע ומטה , עם דרגה צבאית של לא יותר מאשר טוראי.. יכל להגיד לך שהכניסה לעירק תשקיע את הצבא האמריקני במצב של חיילים מול אוכלוסיה אזרחית, קרי, בוץ טרוריסטי שמתערבב עם אוכלוסיה אזרחית. זה הזכיר לי את לבנון. גם ישראל "ניצחה" שם בתחילה מתוך כוחה הצבאי הבלתי מעורער ואף אחד לא יכל להוציא את הצבא החזק הזה משם - לו לא היה ראש ממשלה ישראל (בשם אהוד ברק) נותן פקודה לצאת משם. את נצחון הצבא הישראלי קיבלו בהתחלה(צחוק הגורל) השיעים של דרום לבנון בפרחים ואורז. לאט לאט, עם המשך השארותו של הצבא מול אוכלוסיה אזרחית -הפכו אותם שיעים לאויב ישראל בדמות חיזבאללה. מאז אותה מלחמה. יש כלל בישראל. לא שותקים. גם כשהצבא יוצא למלחמה, העיתונות חופשיה לתת ביקורת כפי רצונה. ככשהתנגדתי אז בתחילת המלחמה למלחמה בעירק, וכפי שפרשנים העידו גם כן, מתוך הכרה שאם יכנסו לעירק, כאשר יש ברירה אחרת (המצור על סדאם חוסיין), היה מתוך מחשבה שאם הם ישקעו בבוץ העירקי (לחימה בתוך חיי אוכלוסיה אזרחית)(כפי שקרה לישראל בלבנון) הרי שזה יחליש את כושר ההרתעה של אמריקה (מה שישפיע על ישראל - כשלון של אמריקה זה כשלון שלנו) ובעיקר - ברגע שישקקעו בבוץ העירקי -הרי שאתה לוקח את הצבא האמריקני ל"מלחמת ברירה" (שאולי אפשר לחסוך אותה) ואז כשיש צורך לטפל במלחמת "אין ברירה" (הפצצה האירנית) הצבא כבר מותש ואינו יכול לעמוד בסכנות האמיתיות האורבות לפתחה של אמריקה, בנות בריתה והעולם בכלל (קרי, פצצה גריענית בידיים של האיסלם הקיצוני ) : במילים אחרות , השקיעה של הצבא האמריקאי בבוץ העירקי, במלחמה שלא היו חייבים להלחם איתה - שרפה את הצבא האמריקאי ובכלל את המאמץ מול הפצצה איסלמית הקיצונית. זאת היתה הפקרות של הביטחון של אמריקה והעולם ע"י בוש, לבחור מטרה לא חשובה (או מטרה "לא דחופה"), וכך לסכן את אמריקה והעולם מול מטרה שהיא סכנה אמיתית ,קרובה וצועדת באופן ממשי לעבר פצצה איסלמית קיצונית גרעינית שמכוונת ומוכנה לירות כל רגע על "המערב השטן" - בכדי להשליט את הדוקטורינה האיסלמית הקיצונית על העולם. בוש פגע בביטחון של אמריקה והעולם. כפי שמתאר זאת יוסי גורביץ במאמרו בחדשות נענע, בדיוק מושלם את השתלשלות הענינים : (ציטוט): "עד אז, שללה ארצות הברית את הפתרון הדיפלומטי כלפי איראן: בוש אף סירב להתחייב שלא יפעיל נגדה נשק גרעיני. אבל אז הסתבר לו שהוא משחק פוקר בקלפים פתוחים: אין לו אופציה צבאית נגד איראן, משום שהצבא האמריקני קורס בעיראק, וכלל איננו במצב לתקיפה באיראן; משום שפלישה לאיראן תגרום להתקוממות רבתי בקרב השיעים בעיראק; משום שהקונגרס לא יאשר זאת; משום שהזעם העולמי כנגד ארצות הברית יגיע למימדים חסרי תקדים. נותרה רק האופציה הגרעינית, ואפילו בוש יהסס להשתמש בה." (סוף ציטוט) אפילו האיילטולות האירניות שמו ללעג את בוש והצהירו בעיתונות : "ארצות הברית לא תתקוף באירן משום שהיא שקועה בבוץ העירקי" הם גיחכו... אתם מופנים למאמר של יוסי גורביץ, המסכם באופן מלא את השתלשלות הענינים וכיצד חתם בוש בעירק על פצצה איסלמית קיצונית גרעינית, על חשבון ביטחונה של אמריקה , שותפתיה והעולם. מעבר לכך, בוש שם את תפקידה של אמריקה בסימן שאלה לגבי תפקידה של אמריקה כמנהיגת העולם. ("מדוע שאמריקה תהיה השוטר העולמי אם היא אינה ממלאת את תפקידה לשמור עלי ועל העולם ומתעקשת להמר על שלום העולם למען מטרה לא דחופה!?" ישאלו)
בעירק חתם בוש על הפצצה האירנית לפני תחילת המלחמה בעירק, אני זוכרת פרשנים ישראלים ברדיו מדברים. "מדוע עירק ולא אירן!?" הם שאלו בפליאה של מומחים. בניסיון נואש להבין את מניעיו של בוש לבחור דווקא את סדאם חוסיין שהיה במצור ובפיקוח מתמיד , כאשר הנשק שלו הושמד ב91 ואילו אירן צעדה במהירות שבו האיסלם הקיצוני צועד לאחרונה בעולם לעבר פצצה איסלמית קיצונית גרעינית. עד היום לא פתחתי אף עיתון שאוכל לקרוא לקבל בו תשובה - מדוע למעשה, באמת בחר בוש לצאת למלחמה בעירק!? מה היו מניעיו האמיתיים? כל בר דעת עם IQ מהממוצע ומטה , עם דרגה צבאית של לא יותר מאשר טוראי.. יכל להגיד לך שהכניסה לעירק תשקיע את הצבא האמריקני במצב של חיילים מול אוכלוסיה אזרחית, קרי, בוץ טרוריסטי שמתערבב עם אוכלוסיה אזרחית. זה הזכיר לי את לבנון. גם ישראל "ניצחה" שם בתחילה מתוך כוחה הצבאי הבלתי מעורער ואף אחד לא יכל להוציא את הצבא החזק הזה משם - לו לא היה ראש ממשלה ישראל (בשם אהוד ברק) נותן פקודה לצאת משם. את נצחון הצבא הישראלי קיבלו בהתחלה(צחוק הגורל) השיעים של דרום לבנון בפרחים ואורז. לאט לאט, עם המשך השארותו של הצבא מול אוכלוסיה אזרחית -הפכו אותם שיעים לאויב ישראל בדמות חיזבאללה. מאז אותה מלחמה. יש כלל בישראל. לא שותקים. גם כשהצבא יוצא למלחמה, העיתונות חופשיה לתת ביקורת כפי רצונה. ככשהתנגדתי אז בתחילת המלחמה למלחמה בעירק, וכפי שפרשנים העידו גם כן, מתוך הכרה שאם יכנסו לעירק, כאשר יש ברירה אחרת (המצור על סדאם חוסיין), היה מתוך מחשבה שאם הם ישקעו בבוץ העירקי (לחימה בתוך חיי אוכלוסיה אזרחית)(כפי שקרה לישראל בלבנון) הרי שזה יחליש את כושר ההרתעה של אמריקה (מה שישפיע על ישראל - כשלון של אמריקה זה כשלון שלנו) ובעיקר - ברגע שישקקעו בבוץ העירקי -הרי שאתה לוקח את הצבא האמריקני ל"מלחמת ברירה" (שאולי אפשר לחסוך אותה) ואז כשיש צורך לטפל במלחמת "אין ברירה" (הפצצה האירנית) הצבא כבר מותש ואינו יכול לעמוד בסכנות האמיתיות האורבות לפתחה של אמריקה, בנות בריתה והעולם בכלל (קרי, פצצה גריענית בידיים של האיסלם הקיצוני ) : במילים אחרות , השקיעה של הצבא האמריקאי בבוץ העירקי, במלחמה שלא היו חייבים להלחם איתה - שרפה את הצבא האמריקאי ובכלל את המאמץ מול הפצצה איסלמית הקיצונית. זאת היתה הפקרות של הביטחון של אמריקה והעולם ע"י בוש, לבחור מטרה לא חשובה (או מטרה "לא דחופה"), וכך לסכן את אמריקה והעולם מול מטרה שהיא סכנה אמיתית ,קרובה וצועדת באופן ממשי לעבר פצצה איסלמית קיצונית גרעינית שמכוונת ומוכנה לירות כל רגע על "המערב השטן" - בכדי להשליט את הדוקטורינה האיסלמית הקיצונית על העולם. בוש פגע בביטחון של אמריקה והעולם. כפי שמתאר זאת יוסי גורביץ במאמרו בחדשות נענע, בדיוק מושלם את השתלשלות הענינים : (ציטוט): "עד אז, שללה ארצות הברית את הפתרון הדיפלומטי כלפי איראן: בוש אף סירב להתחייב שלא יפעיל נגדה נשק גרעיני. אבל אז הסתבר לו שהוא משחק פוקר בקלפים פתוחים: אין לו אופציה צבאית נגד איראן, משום שהצבא האמריקני קורס בעיראק, וכלל איננו במצב לתקיפה באיראן; משום שפלישה לאיראן תגרום להתקוממות רבתי בקרב השיעים בעיראק; משום שהקונגרס לא יאשר זאת; משום שהזעם העולמי כנגד ארצות הברית יגיע למימדים חסרי תקדים. נותרה רק האופציה הגרעינית, ואפילו בוש יהסס להשתמש בה." (סוף ציטוט) אפילו האיילטולות האירניות שמו ללעג את בוש והצהירו בעיתונות : "ארצות הברית לא תתקוף באירן משום שהיא שקועה בבוץ העירקי" הם גיחכו... אתם מופנים למאמר של יוסי גורביץ, המסכם באופן מלא את השתלשלות הענינים וכיצד חתם בוש בעירק על פצצה איסלמית קיצונית גרעינית, על חשבון ביטחונה של אמריקה , שותפתיה והעולם. מעבר לכך, בוש שם את תפקידה של אמריקה בסימן שאלה לגבי תפקידה של אמריקה כמנהיגת העולם. ("מדוע שאמריקה תהיה השוטר העולמי אם היא אינה ממלאת את תפקידה לשמור עלי ועל העולם ומתעקשת להמר על שלום העולם למען מטרה לא דחופה!?" ישאלו)