דאגרו "יקרה"...
מזה זמן רב , אני נבוכה בשבילך, והיום הרבה יותר מתמיד. אני מחפשת דרך להיות ברורה
אך לא פוגענית מדי. כהרגלך בקודש, את מגייסת את כל העולם ואחותו כדי להסביר לשווא
לעצמך ולאחרים את תחושותייך ההזויות. יש עדיין מי שלא מבין שלא שמאל וימין עמדו אצלך על הפרק,
וגם לא התנשאות או ענוה ? האם עלה בדעתך שאותו ערך חברות אצל ראי, בשל ובוגר מכדי
שייקח חלק במחול הקוצ'-מוצ'י המעושה שייסדת? גם כשיוצאים במחול, צריך לדעת לעצור לפני
שמתחילים לדרוך במגושמות על האחרים. (כרקדנית את אמורה להטיב לדעת זאת).
אולי אכזבתך באה מתובענות יתר, ומציפיות שאינן במקומן? ואולי, כאשר תשתחררי מן הצורך
האובססיבי שכל העולם יאהב אותך ויצדיע לך, תהיי גם הרבה יותר חופשייה, וגם תמצאי קצת יותר חיבה ?
מביך ביותר שאת מדברת על קנאה. האם לא התחננת לפני זמן קצר לראי שלא תהיו "צ'ילבה" ?
(
רפרנס)
מה רבה הייתה אכזבתך כאשר ראי לא הרים את הכפפה, וענה לך באדיבות שאין לו כל כעס אליך...
ושוב ושוב לחצת להחזיר עטרה ליושנה... משהבנת שהוא לא יחולל לחלילך, נתמלאת כולך טינה, ויצאת נגדו.
כמה לא אצילי להגיב באופן שכזה על היותך דחויה. אז את מדברת על קנאה...?
אני מציעה לך לדבוק בחברויות הנפש הוירטואליות הזמניות שלך שמן הסתם לא עמדו עד כה בשום מבחן אמיתי
ולהניח לו לנפשו. בכל מקרה, הרי ההפסד כולו שלך.
ואגב, קחי בחשבון שמה שנראה חינני בקטן ולזמן מה, הופך עם הזמן להיות גס ומעיק לעייפה.