צורך להיבהל כלל. מה שאפשר לעשות זה להמשיך לעסות את המקום בהנאה ועם הזמן זה בקושי מדגדג. גם לי בהתחלה היה קשה לקבל טיפול,לקח לי רבע שעה עד שנרגעתי,והיום זה ממש נדיר שאני מרגישה דגדוג.
אני לומדת רפלקסולוגיה ורוצה לתרגל עליהם, אבל לא מצליחה כי הם מקפצים מצחוק כל הזמן, שזה כיף בפני עצמו. חשבתי שיש איזה שהוא "פטנט". בינתיים אמשיך לנסות תודה על התשובות. עירית
ה"פטנט" שלי הוא לפי גיל לקטנים מאוד עושים אמבטיה ואח"כ עם קצת שמן זית או אחרים .הם מאוד רגועים ועייפים והטיפול אז מרגיע עוד יותר. לגדולים יותר וגם למבוגרים שיש רגישות למגע בכפות הרגליים (זה מראה בדרך כלל על חוסר איזון פנימי מסיבות שונות שצריך לאבחן) או שלוחצים קצת יותר חזק ואז החיישנים של כאב ושל דיגדוג משדרים בו זמנית ואין ביכולתו של המוח להתרכז בשני גירוים בני עוצמה זהה ואז למעשה אין תגובה לא לזה ולא לזה, או שמורחים קצת שמן (אני אישית נגד שמן אלה אם הטיפול מיועד להרגעה בלבד) וחשוב לשמור שטח מגע גדול עם כף הרגל שבה מטפלים. צריך להניע את היד וללחוץ בכל השטח, ואז שוב המוח מקבל איתות של יותר ממקור גירוי אחד ואינו יכול לעשות הפרדה. חזרי אלינו ושתפי בתוצאות.בהצלחה
יעזרו גם לאיבחון רמת הרגישות של מטופל חדש או אם צריך להרגיע במצבים קשים "אקוטיים" זאת אומרת תמיד ניתן להסית את ריכוז מוח ממקור גירוי בודד ומרוכז ואז כאבים פוחתים חום יורד ועוד...שתפי אותי בהמשך. בהצלחה
ניסיתי לעשות טיפול כפי שהצעת ואכן זה הצליח. יש פחות דיגדוגים ואנו מוצאים דרכים אחרות לצחוק. האם יש איזה שהוא טיפול רפלקסולוגי שיכול לפתור את בעיית הבאלאגן בחדרי ילדי המתבגרים........? כמובן שסתם התלוצצתי. עירית