הגיגים על רגל שְבּוּרָה

forglemmigej

New member
הגיגים על רגל שְבּוּרָה

שלשום בעת חזרתי מהעבודה נסעתי ב
והכל מסביב היה מכוסה קרח בערך מינוס שש מעלות , אבל מי סופר. מתלבשים היטב עם זקט פליס ועל זה מעיל רוח ועל זה צעיף ארוך הכפול הזה ולידיים כפפות עם פרווה בפנים ועל הראש מחממי אוזניים . אוקצור, עברתי ליד חורשה שממש מקצרת את הדרך בצורה רצינית לכפר, אממה ,שכחתי שכשהייתי בתנועה לפני שנות אלף תמיד אמרו לנו בטיולים של מים לים או פסגות הגליל שמי שמקצר דרך מקצר חיים, או עדיף לאבד רגע בחיים מאשר חיים ברגע ואיך שעשיתי את הסבוב לחורשה טראח האופניים נפלו על האדמה , השביל פשוט היה מכוסה קרח והשמש היתה לי בעיניים ולא ראיתי . בהתחלה חשבתי אה, כלום , אמנם פדיחה שנפלתי חסר לי רק שמישו ראה אותי , ניסיתי לקום איייי צעקה שלא הרגשתי שבאה ממני פילחה את האויר הקר, הרגל התעקמה ונשארה תקועה באדמה הקפואה. איכשהו הצלחתי לקום וגם הרמתי את האופניים, לידי עמד ספסל כזה כמו שהדנים מציבים בכל מיני מקומות יפים לתצפית על הנוף, חשבתי נשב שם רגע הכאב יעבור ואסע הלאה, אבל זה ממש לא קרה, לא יכולתי לזוז מילימטר והקור העז עוד מגביר את הכאבים, שכחתי את כל הנימוסים האורופאים שאימצתי פה בשנים האחרונות ופתחתי בסדרת קללות כל השפות האפשריות, אף אחד לא קם. התחלתי ליבב בשקט כמיטב המסורת המקומית, אף אחד לא קם. נזכרתי בסיפור נורא על שתי דניות שטיילו במייורקה בראש השנה ואחת נפלה לתהום והשניה הלכה לעזור לה וגם נפלה בתהום ושתיהן נהרגו. עכשו ,החורשה הזו ממוקמת במין מקום כזה שאף אחד לא בא לשם ואף אחד לא הולך משם ,אולי בקיץ יש מטיילים כי זה מרהיב ביופי אבל בחורף..טוב המוח הישראלי חופר וחופר נו מוכרחה להיות איזה דרך לצאת מפה גם למות מכאבים אבל מקור no way הצלחתי איכשהו לגרור עצמי ליד הכביש הראשי שמה והתחלתי לנפנף בידיים ולצעוק hjelp, hjelp בסוף איזה מישהו עצר פתח את החלון ושאל מה קרה אמרתי לו שנפלתי מהאופניים ונראה לי ששברתי את הרגל אם אפשר להשתמש בפלפון שלו להתקשר לאיש. הוא היה מאד נחמד וחייג עבורי כי כאמור באותו יום שכחתי לקחת את הפלפון. לא היתה תשובה בבית . נו כל הצרות ביום אחד. האיש הנחמד אמר איפה את גרה אמרתי לו ***** , אז הוא מר בואי אקח אותך הביתה לפחות, וואי ממש לא נעים לי אמרתי לו, אה, שטויות אני גר באיזור זה ממש לא סטייה גדולה עבורי. הוא קשר את האופניים לספסל ולקח אותי הביתה, אז בדיוק האיש חזר וממש נבהל כשראה אותי עם האיש הזר הזה צולעת חחח. קיצר מאז שלשום אני על משככי כאבים , הרופא אמר שאין מה לעשות רק לנוח ולא לאמץ את הרגל שבינתיים נראית בשלל צבעים פסיכדלים כמו צהוב, שחור, סגול וכחול חחח אז במסגרת הפגת השעמום חשבתי על דבר כזה , אם מתרגמים מאנגלית
"Island, island, grassy island; grassy island's maiden"​
לסואומי זה יוצא
"Saari, saari, heinäsaari; heinäsaaren neito."​
לשבדית זה יוצא
"Ö, ö, höig ö; höig ös mö".​
בעברית : אי, אי, אי ירוק , אי בתולי ירוק איזה שפה נשמעת הכי יפה?
 

ezha25

New member


החלמה מהירה!!!! לא כיף בכלל... קודם לגבי התרגומים: נראה לישוודית. לאו דווקא איך שהיא נשמעת אלא יותר איך שזה נכתב- זה ממש נחמד :) ולגביי הדניות שנהרגו במדיירה (לא במיורקה) זה אכן סיפור עצוב. אבל אני חייבת לציין: חבר שלי היה שם ואכן זה איזור שהיה ניתן לטייל בו. והדגש הוא על "היה"- מלשון עבר. בעקבות שיטפון גדול שהיה שם (אני חושבת שבחורף שעבר, אולי לפני אבל לא משנה) חלק מהשבילים המסודרים נהרסו ולכן האיזור היה חסום לתיירים ושתי הדניות האילו נכנסו לשם בכל מקרה. אגב, לא מגבסים לך את הרגל? החלמה מהירה!
 

forglemmigej

New member
כן מדיירה את צודקת

שמעתי שהיה שם שלט שמסוכן להסתובב שם אבל הוא היה רק בפורטוגזית
וגם אחת ניסתה להתקשר בפלפון לעזרה אבל לא היה סיגנל או משהו.זה באמת נורא ביותר למות ככה. היום יש תחבושות כאלו עם גבס עליהן הן עשויות מחומר אחר מה שהיה פעם בארץ בקופת חולים החומר יותר קל אבל הוא צריך להשאר עליך כל התקופה ככה אני יכולה לשחרר את התחבושת אלסטית מתי שבא לי. מזל שהמזג אויר לא משו וסוףסוף יש קצת שלג
 

ezha25

New member
לנו עדיין אין שלג...


בכל אופן, גם עם השלט הוא ביפנית- לא נכנסים! אני בטוחה ששלט אזהרה כמו שלט אזהרה היה בצבע אדום ומרתיע- אז גם אם לא מבינים מה כתוב שם, לא נכנסים! אבל בכל אופן- סיפור עצוב. החלמה מהירה!!!
 

MayFebruar

New member
החלמה מהירה!

לי זה תמיד נראה מאוד מסוכן ומפחיד לרכב על אופניים בחורף
 

מלפפiן

New member
אוי, החלמה מהירה!

אני כעקרונית לא רוכבת על אפניים אם רטוב בחוץ והטמפרטורות מתחת ל-0 מעלות, מה שנקרא, לא לוקחת סיכונים מיותרים, אבל נראה לי שבדנמרק הצפונית יותר קשה ליישם את הכלל הזה... מה אני אגיד לך, שיעבור במהירה ובלי יותר מדי כאבים...
 
למעלה