חוויות מפסטיבל נשים
פורסם ב9 במאי 2004, 15:09 אזהרה: תכנים קשים בחלקם. קשים מבחינה ריגשית... קשים מבחינה "לא מתקבלים על הדעת"... ז"א, אני לא מרגישה שזאת הודעה "רגילה" ושכל אחד ירצה לקחת חלק בה. במקרה הגעתי לשם. עם קערת א.בוקר יושבת לי בצד על הדשא ומביטה במעגל הנשים הגדול, כולן בעיניים עצומות קוראות "אמא". מסיימת לאכול ונכנסת למעגל, הן כבר סיימו. ועכשיו הגיעה זמן לשאול שאלות את המתקשרת. דיברתי איתה כבר, אני יודעת שהיא לא שרלטנית. כל הנשים דיברו על האמהות שלהן- על הקשר. מישהי סיפרה שהיא לא מתעברת, המתקשרת שאלה אותה שאלות על המשפחה שלה (מה שמות האחים? כמה חדרים היו בבית?...) ואז המתקשרת שאלה שאלה- "תספרי על האח שלך, תגידי עליו כמה מילים" והאישה אמרה שהוא ב"א טוב מאד וכולם יודעים שהוא כזה ב"א טוב ונדיב... ואז המתקשרת אמרה שהיא תעבור הלאה כי היא לא רוצה לפתוח את זה עכשיו. האישה ענתה לה שהיא יודעת למה היא מתכוונת (אונס- אבל היא לא אמרה את המילה הזאת. זה היה ברור כזה) אבל זה לא קרה, קרה משהו אחר. אז המתקשרת בקשה ממנה להגיד מה קרה והאישה אמרה שהיא לא רוצה אז המתקשרת אמרה שזה יעזור לה לרפאות את עצמה ושהיא בסביבה תומכת ומאפשרת... אז האישה בכתה וסיננה "זה גדול עליי" ואז חברה שלה באה וחיבקה אותה ואז האישה התחילה לספר שבעלה של אחותה הגדולה היה אונס אותה כשהיא היתה בת 12, אבל היא כבר לא כועסת יותר כי הוציאה הכל. המתקשרת אמרה שזה לא נכון- כן יש בתוכה המון כעס והיא נתנה לה הנחיה להתחיל לפנות אל הב"א הזה ולהגיד לו את מה שיש לה להגיד לו. אז האישה התחילה לצרוח לו את מה שהיה לה לצרוח. בכיתי כמו אני לא יודעת מה... האישה "דיברה" על כך שכל הזבל הזה בתוכה, בתוך הרחם שלה והיא לא יכולה להוציא כי זה נפשי ולא פיסי ואז המתקשרת אמרה לה פשוט להפנות הכל אל מרכז המעגל- להכנס אל אמצע המעגל ולהתחיל להוציא ולהוציא ולהוציא ולהתנקות ולהתטהר... והאישה נכנסה (3 בנות מסביבה מלטפות). באיזשהו שלב שלושת הבנות התבקשו לעזוב ולתת לה לעשות את זה בעצמה ואז כשהיא רצתה לחזור לשבת המתקשרת אמרה לה שהיא לא תחזור ככה במצב כזה- היא עדיין לא הוציאה הכל, היא לא זקופה. ובנות מסביב צעקו לה שמה שקרה לה זאת לא אשמתה ושהיא יכולה להיות זקופה וגאה ויפה ושהיא נפלאה. לבסוף היא חזרה לשבת ואז בנות אחרות שבכו התחילו לצעוק שבחיים יותר אף אחד לא נכנס אליהם מבלי שהן ירצו ושהגוף שלהן הוא שלהן. עמדנו ושלחנו אש קרה ושקטה אל תוך המעגל במטרה לשרוף הכל- לשארוף את כל מה שייצא החוצה, מהאישה ומאיתנו. כששורפים, עושים הסכם עם עצמנו, שדברים כאלה לא יקרו לנו, אפילו לא ברמה הכי קטנה. בכיייי אדיר... ואז צחוק מטורף של המתקשרת שמצחיקה את כולנו. אח"כ היו מלאנתלאפים טיפולים בנות לבנות... אהבה לאהבה... זאת היתה הסדנא האחרונה שהשתתפתי בה. שייצאתי משם, הייתי חייבת לאכול... ידעתי שהוצאתי המווווון שעברתי המווון ופתאום אכלתי אהבה. עשיתי אהבה עם עצמי. הלכתי לבריכה בכדי להתפנק. אחרי המרתון של סדנא ועוד סדנא ועוד סדנא ועוד סדנא... פתאום, כבר נכנסתי כ"כ עמוק ולא היתה אפשרות אחרת מבחינתי מלבד לאהוב את עצמי ולכבד את עצמי וללטף מבפנים. החוויה של הסדנא היתה מטורפת, לא חשבתי על כלום. לא ידעתי מאיפה זה בא ולא שאלתי בכלל... בכיתי בכמויות. המעגל היה חזק מאד, כאילו חלק מה"אני" נשל לטובת קבלה של המעגל כאנרגיה משותפת (לא כל ה"אני", המשכתי להיות אגואיסטית וכו´ אבל הרבה פחות, כאילו שפעלתי מתוך מקום אחר...) ~~~ למדתי מה זה כבוד. אחרי שבוע שאני עוברת כל מיני דברים עם המילה הזאת... כבוד. זה כזה חזק... הקבלה המוחלטת הזאת- להתייחס לא בזלזול ולא להזיק למה שהסכמתי לקבל. ~~~ סדנא עם המתקשרת בערב הראשון. לא ידעתי מה זה תקשור וזה נראה לי שרלטנות תמיד. או לפחות משהו לא מושך במיוחד. היא דיברה הרבה וסיפרה מה זה ואיך זה הופיע אצלה וכל מיני כאלה (כאלה דיבורים). שאלתי אותה אם היא רוצה שישאלו אותה משהו ספציפי והיא ענתה שלא חייבים. אז אמרתי לה שאני רוצה לשמוע מה יש לה להגיד לי ואז היא אמרה לי "וגינה" ואני הייתי כזה: (הדגמה: :-*) ואז היא אמרה לי להתחיל לתקשר עם המקום הזה ולראות מה הוגינה שלי רוצה. זה היה די הפתעה... זה מין כזה "מה יש לך להגיד לי?" "וגינה" חחחח.... ~~~ ראיתי איך אני במסלול אחרי שום דבר. לא יודעת להסביר. כאילו כל מקום שאני אשאף אליו זה "שומקום". ההליכה היא במעגלים ולא קדימה כמו שנדמה... ואני רוצה להגיע למרכז ~~~ wise woman אהההההההההה מדהים מדהים מדהים מדהים. אני לא יודעת מה הלך שמה... לא זוכרת כ"כ... זה היה מטורף. זה היה מאד קשור לוגינה (ולכל האיזור)- לנשום משם ואח"כ גם להוציא את הרגשות העצורים שמה וכל מיני (חחח... בעוד אני כוצתבת את זה אני ממש תוהה איך יושבי הפורום <במיוחד בנים> יגיבו כשהם יקראו את זה... <יגיבו בינם לבין עצמם הכוונה>). אני זוכרת שרקדתי וצרחתי ואז שמתי לב שהחולצה שלי כבר התחילה לפצוע אותי (לבשתי מין סוודר כזה עם גופיות שכל הזמן היד שלי התחכחה שמה וזה היה מה-זה לא נוח) ואז ממש רציתי להוריד אותה- אבל הייתי בלי חזיה. אז אמרתי "טוב בטח מישהי תתפשט כאן אז אחרי שהיא תתפשט גם אני אתפשט" ואז זה נראה לי נורא מצחיק שאני מחכה שמישהי אחרת תעשה את זה בעוד שאני יכולה לעשות את זה ובנתיים אני פוצעת את עצמי. אז הורדתי את החולצה (וכמובן שהיו בנות שאמרו לעצמן בראש "הי עכשיו גם אני יכולה" ואז גם הן הורידו- זה משעשע הפסיכולוגיה הזאת). ואז נשכבנו והמנחה המליצה להוריד את התחתונים... ופשוט שכבנו- וואי קשה לי לכתוב על זה- זה כאילו דברים שאני מרגישה שאנשים לא יקבלו. ...אבל לטובת מי שכן תקבל (ולטובת עצמי, אני רוצה לשתף)- אוקי, אז שכבנו ופשוט הרגשנו נשיות והתחברנו למקום הזה של החופש- "לילית" (זאתי שאדם גירש כי היא עשתה מה שבא לה ובמקומה הביא את חווה) והתחברנו אליו ונתנו לה (לנשיות/לילית/קאלה) לבוא אלינו. ואז רקדנו איזה מאה בנות (בלי תחתונים) רוקדות בחדר אחד אחרי שהן התחברו למקום מאד נשי אצלן- זה היה עצמתי מאד מאד מאד. האור היה מאד חשוך ואז המנחה הדליקה את האור וכמה זוהר ייצא מהבנות! זה היה מ-ד-ה-י-ם הן היו מדהימות אחת אחת! בכלל במהלך הפסטיבל קלטתי שכמה שנשים יותר מחוברות לנשיות שלהן הן מתחילות להיות יותר ויותר יפות. וכאילו זה משהו שאפשר ממש לראות. (המשך בהודעה הבאה)
פורסם ב9 במאי 2004, 15:09 אזהרה: תכנים קשים בחלקם. קשים מבחינה ריגשית... קשים מבחינה "לא מתקבלים על הדעת"... ז"א, אני לא מרגישה שזאת הודעה "רגילה" ושכל אחד ירצה לקחת חלק בה. במקרה הגעתי לשם. עם קערת א.בוקר יושבת לי בצד על הדשא ומביטה במעגל הנשים הגדול, כולן בעיניים עצומות קוראות "אמא". מסיימת לאכול ונכנסת למעגל, הן כבר סיימו. ועכשיו הגיעה זמן לשאול שאלות את המתקשרת. דיברתי איתה כבר, אני יודעת שהיא לא שרלטנית. כל הנשים דיברו על האמהות שלהן- על הקשר. מישהי סיפרה שהיא לא מתעברת, המתקשרת שאלה אותה שאלות על המשפחה שלה (מה שמות האחים? כמה חדרים היו בבית?...) ואז המתקשרת שאלה שאלה- "תספרי על האח שלך, תגידי עליו כמה מילים" והאישה אמרה שהוא ב"א טוב מאד וכולם יודעים שהוא כזה ב"א טוב ונדיב... ואז המתקשרת אמרה שהיא תעבור הלאה כי היא לא רוצה לפתוח את זה עכשיו. האישה ענתה לה שהיא יודעת למה היא מתכוונת (אונס- אבל היא לא אמרה את המילה הזאת. זה היה ברור כזה) אבל זה לא קרה, קרה משהו אחר. אז המתקשרת בקשה ממנה להגיד מה קרה והאישה אמרה שהיא לא רוצה אז המתקשרת אמרה שזה יעזור לה לרפאות את עצמה ושהיא בסביבה תומכת ומאפשרת... אז האישה בכתה וסיננה "זה גדול עליי" ואז חברה שלה באה וחיבקה אותה ואז האישה התחילה לספר שבעלה של אחותה הגדולה היה אונס אותה כשהיא היתה בת 12, אבל היא כבר לא כועסת יותר כי הוציאה הכל. המתקשרת אמרה שזה לא נכון- כן יש בתוכה המון כעס והיא נתנה לה הנחיה להתחיל לפנות אל הב"א הזה ולהגיד לו את מה שיש לה להגיד לו. אז האישה התחילה לצרוח לו את מה שהיה לה לצרוח. בכיתי כמו אני לא יודעת מה... האישה "דיברה" על כך שכל הזבל הזה בתוכה, בתוך הרחם שלה והיא לא יכולה להוציא כי זה נפשי ולא פיסי ואז המתקשרת אמרה לה פשוט להפנות הכל אל מרכז המעגל- להכנס אל אמצע המעגל ולהתחיל להוציא ולהוציא ולהוציא ולהתנקות ולהתטהר... והאישה נכנסה (3 בנות מסביבה מלטפות). באיזשהו שלב שלושת הבנות התבקשו לעזוב ולתת לה לעשות את זה בעצמה ואז כשהיא רצתה לחזור לשבת המתקשרת אמרה לה שהיא לא תחזור ככה במצב כזה- היא עדיין לא הוציאה הכל, היא לא זקופה. ובנות מסביב צעקו לה שמה שקרה לה זאת לא אשמתה ושהיא יכולה להיות זקופה וגאה ויפה ושהיא נפלאה. לבסוף היא חזרה לשבת ואז בנות אחרות שבכו התחילו לצעוק שבחיים יותר אף אחד לא נכנס אליהם מבלי שהן ירצו ושהגוף שלהן הוא שלהן. עמדנו ושלחנו אש קרה ושקטה אל תוך המעגל במטרה לשרוף הכל- לשארוף את כל מה שייצא החוצה, מהאישה ומאיתנו. כששורפים, עושים הסכם עם עצמנו, שדברים כאלה לא יקרו לנו, אפילו לא ברמה הכי קטנה. בכיייי אדיר... ואז צחוק מטורף של המתקשרת שמצחיקה את כולנו. אח"כ היו מלאנתלאפים טיפולים בנות לבנות... אהבה לאהבה... זאת היתה הסדנא האחרונה שהשתתפתי בה. שייצאתי משם, הייתי חייבת לאכול... ידעתי שהוצאתי המווווון שעברתי המווון ופתאום אכלתי אהבה. עשיתי אהבה עם עצמי. הלכתי לבריכה בכדי להתפנק. אחרי המרתון של סדנא ועוד סדנא ועוד סדנא ועוד סדנא... פתאום, כבר נכנסתי כ"כ עמוק ולא היתה אפשרות אחרת מבחינתי מלבד לאהוב את עצמי ולכבד את עצמי וללטף מבפנים. החוויה של הסדנא היתה מטורפת, לא חשבתי על כלום. לא ידעתי מאיפה זה בא ולא שאלתי בכלל... בכיתי בכמויות. המעגל היה חזק מאד, כאילו חלק מה"אני" נשל לטובת קבלה של המעגל כאנרגיה משותפת (לא כל ה"אני", המשכתי להיות אגואיסטית וכו´ אבל הרבה פחות, כאילו שפעלתי מתוך מקום אחר...) ~~~ למדתי מה זה כבוד. אחרי שבוע שאני עוברת כל מיני דברים עם המילה הזאת... כבוד. זה כזה חזק... הקבלה המוחלטת הזאת- להתייחס לא בזלזול ולא להזיק למה שהסכמתי לקבל. ~~~ סדנא עם המתקשרת בערב הראשון. לא ידעתי מה זה תקשור וזה נראה לי שרלטנות תמיד. או לפחות משהו לא מושך במיוחד. היא דיברה הרבה וסיפרה מה זה ואיך זה הופיע אצלה וכל מיני כאלה (כאלה דיבורים). שאלתי אותה אם היא רוצה שישאלו אותה משהו ספציפי והיא ענתה שלא חייבים. אז אמרתי לה שאני רוצה לשמוע מה יש לה להגיד לי ואז היא אמרה לי "וגינה" ואני הייתי כזה: (הדגמה: :-*) ואז היא אמרה לי להתחיל לתקשר עם המקום הזה ולראות מה הוגינה שלי רוצה. זה היה די הפתעה... זה מין כזה "מה יש לך להגיד לי?" "וגינה" חחחח.... ~~~ ראיתי איך אני במסלול אחרי שום דבר. לא יודעת להסביר. כאילו כל מקום שאני אשאף אליו זה "שומקום". ההליכה היא במעגלים ולא קדימה כמו שנדמה... ואני רוצה להגיע למרכז ~~~ wise woman אהההההההההה מדהים מדהים מדהים מדהים. אני לא יודעת מה הלך שמה... לא זוכרת כ"כ... זה היה מטורף. זה היה מאד קשור לוגינה (ולכל האיזור)- לנשום משם ואח"כ גם להוציא את הרגשות העצורים שמה וכל מיני (חחח... בעוד אני כוצתבת את זה אני ממש תוהה איך יושבי הפורום <במיוחד בנים> יגיבו כשהם יקראו את זה... <יגיבו בינם לבין עצמם הכוונה>). אני זוכרת שרקדתי וצרחתי ואז שמתי לב שהחולצה שלי כבר התחילה לפצוע אותי (לבשתי מין סוודר כזה עם גופיות שכל הזמן היד שלי התחכחה שמה וזה היה מה-זה לא נוח) ואז ממש רציתי להוריד אותה- אבל הייתי בלי חזיה. אז אמרתי "טוב בטח מישהי תתפשט כאן אז אחרי שהיא תתפשט גם אני אתפשט" ואז זה נראה לי נורא מצחיק שאני מחכה שמישהי אחרת תעשה את זה בעוד שאני יכולה לעשות את זה ובנתיים אני פוצעת את עצמי. אז הורדתי את החולצה (וכמובן שהיו בנות שאמרו לעצמן בראש "הי עכשיו גם אני יכולה" ואז גם הן הורידו- זה משעשע הפסיכולוגיה הזאת). ואז נשכבנו והמנחה המליצה להוריד את התחתונים... ופשוט שכבנו- וואי קשה לי לכתוב על זה- זה כאילו דברים שאני מרגישה שאנשים לא יקבלו. ...אבל לטובת מי שכן תקבל (ולטובת עצמי, אני רוצה לשתף)- אוקי, אז שכבנו ופשוט הרגשנו נשיות והתחברנו למקום הזה של החופש- "לילית" (זאתי שאדם גירש כי היא עשתה מה שבא לה ובמקומה הביא את חווה) והתחברנו אליו ונתנו לה (לנשיות/לילית/קאלה) לבוא אלינו. ואז רקדנו איזה מאה בנות (בלי תחתונים) רוקדות בחדר אחד אחרי שהן התחברו למקום מאד נשי אצלן- זה היה עצמתי מאד מאד מאד. האור היה מאד חשוך ואז המנחה הדליקה את האור וכמה זוהר ייצא מהבנות! זה היה מ-ד-ה-י-ם הן היו מדהימות אחת אחת! בכלל במהלך הפסטיבל קלטתי שכמה שנשים יותר מחוברות לנשיות שלהן הן מתחילות להיות יותר ויותר יפות. וכאילו זה משהו שאפשר ממש לראות. (המשך בהודעה הבאה)
