חששות מלהתחיל לעבוד....

[בלגן2]

חששות מלהתחיל לעבוד....

אני יודעת שדשנו בזה כבר הרבה, ובכ"ז הפעם הגיע תורי. אני צריכה להתחיל לעבוד ואני כ"כ מפחדת... היומיים האחרונים היו מבחינתי סיוט. היו לי כאבים נוראיים ודימומים מאסיביים ולא יכולתי לזוז. אני תוהה איך אני אמורה להסביר את העובדה שכל 28 יום אני צריכה לקחת 3 ימי חופש?!?!?!? איך שורדים ככה בעבודה???

 

[נעמי 17]

התחלתי לקחת גלולות ברצף

כשהתחלתי לעבוד מסודר. זה היה הפתרון שלי...

 

[בואינג 707]

מבינה את החששות ...

כמו שנעמי כתבה, הפתרון "האידיאלי" הוא נטילת גלולות ברצף. אם את בטיפולים- בין טיפולים זה קצת יותר מסובך. הענין הוא שגלולות ברצף הן אפקטיביות להרגעת הבטן עד רמה מסוימת של המחלה, אם הבטן מלאה במוקדים, הגלולות ישפיעו הרבה פחות. בכל מקרה אין ספק שהמחלה מעיבה על הרבה תחומים בחיים וגם על הקריירה, זאת נקודה מאד מאד כואבת אצלי ואני יכולה רק להזדהות עם התסכול שלך

 

[בלגן2]

אז מה אתן עושות בפועל???

לוקחות חופש? הולכות לעבודה ונגמרות? כי כמו שאמרתי פעם - גלולות לא משפיעות עלי משום מה. בקושי הדקא משפיע עלי וגם הוא זמני רק לשישה חודשים... אז מה כל הנשים העובדות כאן עושות?

 

[נעמי 17]

לא הכל טוטאלי

מה שעובד באותו הזמן, הולכת לעבודה ונגמרת, לוקחת מחלה,דקא, כל מה שאני יכולה, פשוט מנווטת.

 

[בואינג 707]

גם אני מנווטת - כמו שנעמי כתבה

יש ימים שאני סוחבת בקושי רב מאד, יש ימים שבקושי, כל יום לגופו, וכל יום שאני מתעוררת אני מקווה שארגיש טוב, שלא יכאב יותר מהרגיל ושאצליח לסחוב. יש ימים שאני מתפקדת יותר ויש שפחות, להגיד לך שאפשר לנהל ככה חיי עבודה סדירים אני לא יכולה אבל זאת המציאות. ועכשיו תגידי את איך את מסתדרת עם תאומות??

 

[בלגן2]

חחחח

מי בדיוק מסתדר???? סתם, האמת שכל עוד אני בבית, אין לי בעיה להסתדר. הבעיה היא כשאני צריכה לגלגל את עצמי החוצה... אבל בימים גרועים במיוחד - אני פשוט מתחפרת במיטה והבעלול תופס פיקוד אם הוא יכול. ואם לא - אז אמא שלי, אבל זה יותר נדיר. בואינג- השבוע קלטתי פתאום שנולדו לי תאומות עוד לפני שמלאה לי שנה לנישואים ורק בגלל שאמרו לי שהריון זאת התרופה היחידה!!! לא שאני מצטערת על 2 הכוכבות שלי (ח"ו - הן מהממות!), אבל פשוט הצחיק אותי שהאמנתי שאם אני אכנס להריון האנדו יעלם מחיי...

 

[שושי @:-)]

אוף נשמע כ"כ מוכר

בעבודה חושבים שאני מפונקת אף אחד לא מבין. אני נכנסת לכוננות ספיגה כבר שבוע לפני המחזור, ואז כבר מתחילה לקחת כדורים כדי לסמם את הגוף ואז כשמגיע המחזור אני מוסיפה את הנרות (או זריקה) וככה אני מגיע מסוממת לעבודה. אני בעבודה גופנית ותפוקת העבודה בהחלט יורדת אבל לפחות אני שם. אחרי כל הכדורים והמחזור לוקח לי עוד כמה ימים להתאושש מהכאבים ומהכדורים ואז... כמעט מתחילים להכונן למחזור הבא.

 

[idita המקורית]

סופ"ש

גם אני מושבתת ליומיים. אני פשוט מכוונת שימי הכאב יהיו על סוף השבוע (עם גלולות) וכך לא מפסידה עבודה. אם יש סטייה, אז אני לוקת יום חופש (כי אני לא יכולה לזוז אפילו לרופאה שתביא לי seek.