כמה מכם השלימו עם מצבם?

9צב

New member
כמה מכם השלימו עם מצבם?

סתם, שאלה פתוחה כזו.
כולנו פה חסרי ניסיון באופן די משווע (למעט ה-"עוזרים" למיניהם כאן פשוט אומרים לנו "תשתחררו!"...), אז הייתי רוצה לדעת אם מישהו מכם\מכן, כבר קיבל על עצמו את הגורל. בעצם לא, "קיבל על עצמו" (או על עצמה) זה מושג קשה מדי. התכוונתי יותר בעניין של פיתוח של אדישות לעניין הזוגי והמיני, "עור עבה", אם תרצו לקרוא לזה ככה, אדישות שנובעת מייאוש שזה כבר לא יתרחש לעולם.
אני לא מתכוון לכך מנקודת מבט של תבוסתנות או משהו, אלא פשוט השלמה עם המצב הנתון ללא איזושהי ראיה לעתיד.

אז - כן? לא?
אם כן, מתי קיבלתם את ה-"הארה" ש... זהו, זה המצב? באיזו סיטואציה?

אם לא (איזה כיף לכם!), מה מחזיק לכם את התקווה?
 

fliperit

New member
ממש לא

האמת? בדיוק התחלתי ללכת לטיפול. כל שאר החלקים בחיי נמצאים בדיוק בשלב שהייתי רוצה אותם, עכשיו זוגיות היא ה"פרוייקט" שלי... גל 24, קצת מוקדם לוותר, לא?
 


למה לוותר? למה הנושאים האלה נראים לך כל כך סופיים, מוחלטים וגמורים?

גם אם אתה מתוסכל, צריך להיות שביב של תקווה. אף פעם לא להגיד "זהו" ולוותר.

וזה תקף מעבר לנושא הזוגיות ונושא המין.
 

9צב

New member
אני לא דוגמא ממילא כי לי יש בעיות נפשיות

מסוימות אז עצם העובדה שאני כאן זה בגללן גם (החל מדכאון קליני ודרך חרדה חברתית שנגמרת מבעיה מסוימת אחרת שלא ארחיב עליה ברשותך), אז אני רואה הכול די שחור כי מרבית הנסיון שלי עם כול מיני "נסיונות" לשנות מציאות גם ככה נמחקו כלא היו.

לכן, אני לא דוגמא לבנאדם שהשלים עם מצבו כי אני גם ככה משלים על מצבי.
בכוונה בעצמי לא עניתי על זה, השאלה מופנית לאנשים "נורמאלים" (ולא בעלי מוח דפוק כשלי) שהם פשוט חסרי ניסיון.
 

not lonely

New member
מה זאת אומרת להשלים עם המצב?

אני למשל לא מעלה את זה לסדר היום. אבל אני לא השלמתי עם המצב שככה אני אשאר כל החיים
אם לזה התכוונת.

אני יודע שזה יבוא מתישהו.
 
זה אחד מ

מנגנוני ההגנה של האדם
במקום להתמודד -להימנע ואז לא להיפגע.


צר לי לא לנחם אותך
אך אצל זאת השנה הראשונה שאני חושבת על יחסים אינטימיים ברצינות

השנה שיניתי מייקאובר {אם מעניין ראה הודעה הראשית}
ובקיץ הולכת לטפל בעצמי היטב
ככה שבסוף השנה הזאת אני מתכוונת להיות בזוגיות
{רק אחרי שאתמקד ואבין מה בדיוק אני רוצה ומחפשת}
 
למעלה