למה פירות הדר מעוררי ליחה??

[yuda3131]

למה פירות הדר מעוררי ליחה??

אני נתקלת לא מעט בדעה שיפירות הדר ובעיקר תפוזים לא מומלצים לבעלי ליחה כי הם "מעוררי ליחה" (ככה הוגדרו איפושהו) רציתי להבין למה???? אני מגיל קטן נמנעת מיפרות (בעיקר פירות עם מיץ, אפילו מעט מיץ כמו אגס) בגלל תחושה שזה גורם לי לליחה נתקלתי בדעה לא מזמן שזה רק גורם לי "להוציא את הליחה" כלומר מנקה את הגוף , האם לדעתכם זה נכון ? כי יש הבדל בין מעורר מייצר ליחה ומוציא ליחה. עלתה לי מחשבה שאם אכן פירות יכולים לעורר ליחה אולי זה בגלל הסוכר בפרי (כי כל הזמן מאכלים עם סוכר כל סוג של סוכר גורמים לי לליחה.. וזה גם ידוע איפושהו לדעתי שסוכר (רגיל) גורם לליחה, אז מה דעתכם האם פירות יכולים לעורר ליחה בגלל הסוכר שבהם? ואם לא, אז למה ספציפית תפוז לא מומלץ לבעלי ליחה, מה יש בו בדיוק שיוצר בעיה עם ליחה ואיך? אשמח לתשובה "מדעית" אבל גם לא מדעיים יתקבלו בברכה תודה

 

[ינוקא1]

אכן לפי הרמב"ם

בעקבות גאלינוס טוען כי "ליחת הפירות היא חומר הקדחת". הרמב"ם בספר "הנהגת הבריאות" מביא סיפור מגאלינוס שהיתה לו בכל שנה "קדחת עונתית" (=התקררות , חום וכו') ומאז שהפסיק לאכול פירות בעצת אביו לא היתה לו יותר. אני מסכים בהחלט שהכוונה לסוכר הפירות , וכנראה שהכוונה היא שההתקררות \חום נוצרים בגוף כחלק מההיטהרות מהסוכר שהגוף צבר. וזו הכוונה במשפט הנ"ל. עם זאת אינני חושב שזה דווקא פירות הדר. הרמב"ם מוסיף ואומר גם כי מבין הפירות הבריאים ביותר הם הענבים והתאנים. אבל גם בהם אין להפריז ויש לאוכלם בעיקר בקייץ. (לדעתי האישית גם האבוקדו שכנראה לא היה ידוע בזמן הרמבם הוא פרי בריא מאוד).

 

[אבי קליין 71]

גם בין הפירות עצמם

מעניינת גם ההתייחסות לשוני בין הפורות השונים... לדוגמא ישנה הבחנה בין תפוז לבין אשכולית או לימון, אשכוליות אינן משוייכות לפרות ההדר העצימים ייצור ליחה. מעניין לקבל הסבר מדוע זה כן וזה לא...

 

[ינוקא1]

כנראה כי היא מרה (=מייבשת).

 

[shahaful]

פירות חמוצים

לדעתי בגלל שפירות ההדר הם די חומציים, הגוף "מייצר" הרבה ליחה כדי למתן את חומציותם וכדי שהחומציות לא תפגע במערכת העיכול. אני לא חושב שהצמחים עצמם הם בעלי איכות ליחתית, אך ההשפעה שלהם על הגוף מעודדת ייצור ליחה. מטופל שלי שסבל מואד מעודף ליחה, הפסיק בעצתי את שתיית מיץ האשכוליות בבוקר, והבעיה חלפה. מחשבה.. שחף

 

[eyalshpringer]

פירות הדר וליחה

פירות הינם עשירים בפרוקטוז. פרוקטוז-סוכר פירות חייב להיות מומר לגלוקוז על ידי הכבד כדי שהגוף יוכל לעשות בו שימוש. בנוסף לכך הפרוקטוז ניספג היטב רק אם הוא מלווה בגלוקוז. שתי הסיבות הללו מקשות על ספיגת פרוקטוז המצוי בכמות רבה בפירות. כאשר פרוקטוז איננו ניספג היטב הוא שוהה במעי ועלול לגרום למספר תופעות לא נעימות. האחת- תסיסה של סוכר זה על ידי חיידקי ריקבון היוצרת גזים וכאבי בטן. שניה- ספיחה של נוזלים מדופן מערכת העיכול אל חלל מערכת העיכול בתהליך הניקרא אוסמוזה. אם ספיחת הנוזלים הזו מתרחשת בחלקי מערכת העיכול הנמוכים, עודפי הפרוקטוז יתבטאו בשלשול. במערכת עיכול איטית הנוזלים יופרשו מחלקים גבוהים יותר במערכת העיכול ויפלטו דרך הפה- ליחה. מנקודת המבט של הרפואה הסינית הכל נעוץ בטעמים ובצבעים. לתפוז יש שילוב טעמים מיוחד- חמוץ מתוק(מזכיר במשהו את האוכל הסיני לא?) על פי הרפואה הסינית שילוב טעמים זה מעודד ייצור נוזלים ואגירתם. הטעם המתוק יוצר את הלחות, והטעם החמוץ המכווץ שומר עליה בתוך הגוף. ההסבר לשימוש בטעם החמוץ מתוק בחלקים שונים בסין מבוסס לעיתים על ההשערה שתושבי אותם איזורים מזיעים הרבה וזקוקים למזונות חמוצים מתוקים כדי לתחזק ולשמור על הנוזלים בגופם. הצבע הכתום הוא צבע הממקד את השפעת הפרי במערכת העיכול לפי מודל 5 השינויים. כך אתה מקבל מנקודת מבט סינית ליחה שיוצאת דרך הפה. דרך אגב קליפת התפוז עושה בדיוק את ההיפך- היא מניעה ומייבשת בזכות הטעם המתוק, חריף וארומטי אבל זה כבר סיפור אחר.

 

[shahaful]

תענוג, אייל

 

[אבי קליין 71]

העדר מתיקות

הי אייל, זה ההסבר הכי רציונלי וממצה ששמעתי עד כה, באמת יפה! האם בשל העדר המתיקות (יחסית) של האשכולית ובטח של הלימון, הפרות הללו פחות מקושרים לייצור ליחה על פי הראיה סינית? איך זה מתיישב עם רמות סוכרים שבטח קיימות באשכולית מהבחינה המערביץ? אילו עוד פירות פחות בעייתיים בהקשר זה?

 

[אבי קליין 71]

ועוד שאלה

מבחינה אנטומית אני לא מצליח להבין את האפשרות של צבר ליחה בחלקים העליונים של מע העיכול במצב של עיכול איטי... הרי תהליך העיכול המשמעותי מתחיל בקיבה ויותר מזה במעי הדק, אין תהליך עיכול בוושט. כיצד תיתכן פליטה של ליחה דרך הפה, שמקורה במע' העיכול, במצבים בהם לא מדובר בהקאה? השאלה היא במישור הפיזיולוגיה המערבית בלבד?

 

[eyalshpringer]

אשכולית לימון ותפוז

הי אבי, מבחינת כמות הסוכרים, למרות שמדדים הם אף פעם לא אמינים, בתפוז יש כ30% יותר סוכר מאשר בלימון או אשכולית. לגבי ליחה בדרכי עיכול עליונות- אין הכוונה לקיבה או לוושט. החלק העליון של מערכת העיכול בהקשר זה הוא התריסריון. תוצרי עיכול יכולים לעלות דרך התריסריון אל הקיבה ומשם לוושט במקרים בהם שוער הקיבה התחתון חלש והפריסטלטיקה חלשה. מה שניקרא ברפואה הסינית PI XU. כלומר אם הפרוקטוז שמקורו בהדרים ישהה זמן רב מידי באיזור התריסריון, אזי הפרשת הנוזלים מריריות העיכול תתרחש שם וחלק מהריר יעלה כלפי מעלה(כמו שלעיתים מיצי מרה עולים דרך איזור זה ואז מרגישים טעם מר בפה ואז הסינים מתייחסים לדיסהרמוניה בין הכבד לאדמה). עם אשכולית ולימון יש פחות סיכוי שזה יקרה, גם בגלל תכולת הסוכר הנמוכה יותר ובמיוחד בגלל חומרים אחרים הקיימים בפירות אלו. באשכולית מדובר על קבוצת חומרים אשר הידוע ביותר ביניהם הינו הפלבנואיד המר נרינגין. אותו פלבנואיד הגורם להאצת תפקוד הכבד, הפרשה מוגברת של מרה, הגברת ספיגה וניטרול תרופות ואנזימים. הנרינגין ממריץ הפרשת מרה ופריסטלטיקה. לכן האסונות אם ישנם, נודדים בזכות הפריסטלטיקה המשופרת ומתרחשים במורד מערכת העיכול לכיוון המעי הגס ומתבטאים יותר ככאב בטן או גזים. לגבי הלימון מדובר בחומצה ציטרית שלה אפקט דומה אך חלש יותר. בכל מקרה לא אוכלים לימון בכמויות כה גדולות כמו תפוז ולכן יש פחות סיכון של עודף פרוקטוז מלימון. אם נחזור לרפואה סינית הרי טעם האשכולית הוא בעיקר מר-הכיוון למטה, טעם הלימון הוא חמוץ , אבל בשניהם חסרה מתיקות משמעותית. לכן נאמר על התפוז דווקא שהוא מזין נוזלים ומטפל בצמא.

 

[אבי קליין 71]

תודה אייל, יפה ומלמד

 

[yuda3131]

וואו תודה רבה

אייל, ההסבר הסיני היה ממש מעניין איך אפשר לדעת כמה אחוז סוכר מכיל כל פרי? ממה שהבנתי בעצם , אם כך, חוץ מלאכול תפוזים אדם שיש לו הרבה ליחה יכול לאכול את שאר הפירות ואולי לא בכמויות גדולות בעצם כי אז יותר סוכר מגיע בגלל הגדלת הכמות??... האם זה אומר שלא מומלץ לי לשתות או לאכול הרבה מיצי פירות (שייקים מכמה פירות) ופירות בבת אחת ? אני שואלת כי אני מנסה לעבור לתזונת r a w ויש לי קצת רתיעה מפירות. אבל הם מהווים חלק חשוב בתזונה זו.

 

[yuda3131]

אייל אשמח אם תוכל לענות

למה שכתבתי מתחת לתגובה של "תודה רבה"

 

[ינוקא1]

הי

אומנם אני לא אייל , אבל אם יורשה לי להתערב - אין תזונה אחת שמתאימה לכולם. ואם יש משהו שיש לך רתיעה ממנו , יש מצב שהוא אכן לא מתאים לך. הצעד הראשון והחשוב בבריאות הוא מודעות לגוף ולמה שהגוף משדר. אני אישית בודק מה נכון לי ולאחרים לאכול בעזרת "עפעוף" שזו שיטה דומה למטוטלת , וממה שראיתי - אין שום דפוס תזונה שנכון לכולם.

 

[eyalshpringer]

לאבחן את עצמך

טוב, כאן עלית על נקודה מאוד בעייתית בעולם התזונה המודרנית. הגישה הנפוצה כיום בעיתונות וזו שעוברת לציבור היא גישה דואלית שטוחה המגדירה את עולם המזונות בעיקר במושגים של בריא ולא בריא. על פי גישה זו כל מזון טרי ורענן המכיל סיבים, ויטמינים ונוגדי חימצון הוא מזון בריא. הבעיה עם גישה זו היא שהמטופל, מי שאוכל את המזון קצת נישכח. חסרה מאוד התייחסות להבדלים בין אנשים הנובעים מגיל, רקע תזונתי, מין, אזור מגורים, תרופות ומחלות רקע. הגעת לפורום העוסק ברפואה סינית ולכן אתייחס לנקודת המבט הסינית על מזון. הרפואה הסינית טוענת שאין מזון בריא אלא מזון מתאים- לכל מזון יש השפעה רפואית ייחודית לו היוצרת בגוף האוכל מצבים המוגדרים כחום, קור, ליחה או יובש(אני מסביר את הנושא בכלליות רבה). גם בני האדם שונים זה מזה בשל המבנה הגופני האישי שלהם ונסיבות חייהם. פירות הדר מהם אתה נירתע הם מזונות המתאפיינים בלחות והינם קרים יחסית למזונות אחרים. אם תגיע למטפל ברפואה סינית, יש סיכוי שהוא יאבחן אותך כטיפוס קר ולח(אני כותב זאת רק על בסיס הסימפטום של הליחה אותו הזכרת). אדם שנוטה לקור ולחות, יירתע בדרך כלל ממזון קר ולח כפי שאתה נירתע מפירות ההדר. למרות שאינני מכיר אותך, על סמך התכתובת האחרונה יש לי תהיות גם לגבי התזונה מסוג RAW אותה בחרת והאם היא מתאימה למצבך באמת או שבחרת בה משום ששוכנעת על ידי השיח הנפוץ של "בריא ולא בריא"? בברכה, אייל שפרינגר.

 

[yuda3131]

היי אייל וכל השאר

קודם כל אני מבינה את הגישה שלך לגבי "אין מזונות בריאים ולא בריאים" אלא מה מתאים לאדם. אגב אני בת.. והעניין של האיזון באמת נשמע נכון והגיוני, א ב ל אני מניחה שחייב להיות גם בריא יותר ובריא פחות. כי זה כמו אנשים חולים ברפואה מערבית שנותנים להם כדורים ש"מאזנים אותם", עד שמגלים שבעצם לכל האיזונים האלו יש עוד השפעות שאותם לא לקחנו בחשבון. אז את זה אפשר לשאול גם לגבי רפואה סינית ו raw food למה הכוונה? אני יודעת (יותר נכון חושבת.. מניחה.. ) שברפואה הסינית אדם שיאכל רק פירות וירקות יחשב לאוכל "קר" יחסית וזה לא יתאים כמובן לחלק מהמצבים.. עם זאת, אני יודעת (או כך לפחות קראתי) שויקטוריה בטונקו (זו שנחשבת לחלוצת ה raw food או מורה רצינית ביותר בתחום) מצליחה להרגיש נפלא וגם הרבה אחרים שניסו את התזונה הזו השותים שייקים ירוקים. כך שבעצם יכול להיות שה raw food כאשר שותים שייקים ירוקים וממלאים את עצמך בכלורופיל או משהו (לא התעמקתי ... אני מנסה להעביר רעיון) בעצם מצליחים לאזן את עצמם וגם להיות בריאים יותר. אך כמובן צריך עוד לחקור ולהבין ולראות איך הדבר הזה קורה. או אפילו לדוגמא האיש הזה שלא אוכל כלום וחי על אנרגיה קוסמית (בחיי שראיתי אחד כזה באינטרנט), האיש הרי לא אוכל כלום, אז כנראה שהוא מצליח להתאזן בלי מסגרת האיזונים של הרפואה הסינית. האם זה נשמע לך הגיוני? בכל אופן אלו רק רעיונות לדיון שעלו לי. אכן, חרגתי מהדיון המקורי.. אבל אם מישהו מוצא ברעיונות ובשאלות האלו עניין אשמח אם יגיב.

 

[eyalshpringer]

לא לבלוע כל מה שמאכילים אותך

שלום, אני מעדיף שלא להתייחס לספר של ויקטוריה ולא לאותו אדם שלכאורה ניזון על כוחות קוסמיים, מחשש שאהיה חד מידי בכתיבתי. הסברתי את עמדתי המקצועית היטב בתכתובת הקודמת. אוכל להוסיף רק את זאת: שאני פוגש בקליניקה יום יום אנשים הניזונים מתפריטי בריאות מכל הסוגים ההופכים לחולים בשל אותן אג'נדות.למשל אנשים עם אבחנה של חום ששותים שייק ירוק ומרגישים נפלא עד שההתמדה בכיוון זה ואי היכולת להבין ולקבל מתי הגיע הזמן להפסיק משנה את מצבם והם הופכים לחולים במחלות חדשות. בנוסף אני פוגש אנשים עם אבחנה של קור הדבקים בנוקשות בתזונה מקרוביוטית מבושלת היטב המצילה את חייהם, ואז הם הופכים את התזונה הזו לאידאולוגיה ולא שמים לב איך התזונה שעזרה להם להחלים הופכת בשלב מסויים למקור למחלה. בקיצור אני פוגש הרבה אנשים שרוצים להאמין במשהו ולהרגיש טוב עם עצמם מבחינה נפשית גם אם משמעות האמונה הזו היא פגיעה בבריאותם. המקור האמיתי של מחלה או בריאות איננו המזון אלא שיקול הדעת. בהצלחה, אייל שפרינגר.