לסבתא שלי יש גלגלים../images/Emo26.gif
כותרת קצת מוזרה אבל זה קשור לשאלה/בקשת ייעוץ/עזרה. סבתא שלי חיה לבד בדירה שלה כבר כמה שנים טובות, מאז נפטר בעלה, הסבא שלי. התרגלנו כבר לזה שהיא כל הזמן בוכה ומבקשת למות. לאחרונה חלה התדרדרות במצבה והיא הייתה נופלת בבית המון פעמים. יום אחד המטפלת שלה (מגיעה אליה 3 פעמים בשבוע ל- 3 שעות, לקניות, לרחוץ אותה ועוד כמה דברים קטנים) לא יכלה להיכנס כי היא הייתה על הרצפה והדלת נעולה. הזמינו פריצה, נכנסו, הזמינו אמבולנס ולקחו אותה לבית חולים. משם, אחרי בדיקות העבירו לבי"ח גריאטרי. לא טיפלו בה שם טוב, לדעתנו, המשפחה והחזרנו אותה הביתה. בשבוע שהיתה בבית ניסינו לטפל בה בעצמנו אבל בשעות שהייתה לבד בבית ניסתה שוב ושוב לקום לבד מהמיטה לאכול וללכת לשירותים ושוב היינו מוצאים אותה בבוקר על הרצפה.
כשוחררה מבי"ח הגריטארי נרשם בסיכום אשפוז שהיא סובלת בין השאר מדימנזיה שזה קשור גם לאלצהיימר. כיום, מזה שבועיים היא בבית אבות פרטי, שם יש לה השגחה צמודה, מטפלים בה, היא אוכלת יותר טוב מאי פעם ויש לה כסא גלגלים שהיא למדה להתשמש בו וראיתי אותה במו עיניי מסיעה את עצמה ממקום למקום. אבל כל פעם שבאים לבקר אותה היא מתלוננת שאנחנו הכנסנו אותה בניגוד לרצונה לבית אבות, שאנחנו רוצים לקחת לה את הבית, את הכסף שלה ובגלל זה רוצים שהיא תהיה שם. בשבוע שהיא הייתה בבית, אחרי בי"ח גריאטרי ולפני בית האבות, אחותי ניסתה להרים אותה מהרצפה ומאז היא סובלת מקרע בשריר ביד ימין וגם בעיה בגב. אחותי נפגעה ממש קשה פיזית ועכשיו גם נפשית כי סבתא שלי מתעלמת מזה שהיא נפגעה בניסיון לעזור לה וחושבת שאנחנו עובדים עליה ולא מקשיבים לה. לאמא שלי, הבת שלה, כבר אין כוח אליה כי כל פעם הסבתא שלי מוצאת מישהו אחר להאשים אותו שהוא גנב לה כסף. דודה שלי הייתה זאת שנסעה איתה באמבולנס לבית האבות וסבתא שלי בטוחה שהדודה שלי אחראית ואשמה העיקרית בזה שהיא שם. דודה שלי גם כן לא אשה בריאה ועכשיו בשבוע האחרון מרגישה מאוד לא טוב ולכן לא הולכת לבקר את אמא שלה, סבתא שלי. אז סבתא שלי בטוחה שהדודה שלי זרקה אותה בבית אבות ולא באה לבקר יותר. השאלה שלי היא בעצם איך המשפחה יכולה להתמודד נפשית עם כל המצב הזה? אנחנו כולנו יודעים שזה המקום הכי טוב בשבילה אבל היא טוענת שלא טוב לה שם, שהיא רוצה לברוח משם, שאנחנו שונאים אותה ורוצים את הכסף והדירה שלה ובגלל זה זרקנו אותה שם. שום דבר שאומרים לה היא לא מקשיבה ולא מאמינה לנו. אין לנו כוחות יותר אבל מצד שני זאת סבתא שלנו ורוצים לרצות אותה במעט זמן שעוד נותר לה לחיות. לא נעים לנו לראות אותה סובלת, למרות שכשראיתי אותה בביקור האחרון, לפני שהיא שמה לב שהגענו, היא אכלה לבדה, נראתה בסדר גמור ורק כשראתה אותנו התחילה עם הצגות כמו שעושה ילד בגן לאמא שלו שמביאה אותו לגן והוא לא רוצה להיות שם. היא כל הזמן חוזרת על ה"מנטרה" שלה שהיא רוצה למות בבית ואם אנחנו מתעקשים שלא תהיה בבית אז באיזה בית אבות שהיא פעם ראתה מודעה בעיתון ואנחנו לא יודעים בכלל אם הוא קיים. מה עושים?
כותרת קצת מוזרה אבל זה קשור לשאלה/בקשת ייעוץ/עזרה. סבתא שלי חיה לבד בדירה שלה כבר כמה שנים טובות, מאז נפטר בעלה, הסבא שלי. התרגלנו כבר לזה שהיא כל הזמן בוכה ומבקשת למות. לאחרונה חלה התדרדרות במצבה והיא הייתה נופלת בבית המון פעמים. יום אחד המטפלת שלה (מגיעה אליה 3 פעמים בשבוע ל- 3 שעות, לקניות, לרחוץ אותה ועוד כמה דברים קטנים) לא יכלה להיכנס כי היא הייתה על הרצפה והדלת נעולה. הזמינו פריצה, נכנסו, הזמינו אמבולנס ולקחו אותה לבית חולים. משם, אחרי בדיקות העבירו לבי"ח גריאטרי. לא טיפלו בה שם טוב, לדעתנו, המשפחה והחזרנו אותה הביתה. בשבוע שהיתה בבית ניסינו לטפל בה בעצמנו אבל בשעות שהייתה לבד בבית ניסתה שוב ושוב לקום לבד מהמיטה לאכול וללכת לשירותים ושוב היינו מוצאים אותה בבוקר על הרצפה.