מה קורה לי??
שלום לכולן... או לכולם.. אני כותבת את המסר הזה כי אני חייבת לשתף מישהו במה שעובר עליי.. לצערי אין לי מישהו כזה ולכן בחרתי במקום הזה.. קצת על עצמי: אני עוד יומיים בת 27, עדיין רווקה במקור מתגוררת במרכז אך לומדת בצפון לתואר ראשון. אז ככה,הנה מה שעובר עליי.. בתחילת שנת הלימודים הנוכחית קיבלתי שותפות חדשות במעונות בהם אני גרה. עם אחת מהן לא הייתה לי שום אינטראקציה, היא בכלל לא רצתה שאני אהיה שותפה שלה.. איכשהו קרה שהיא הסכימה.. מהר מאוד התברר לה שהיא טעתה וכי היא סתם פסלה אותי. מהר מאוד היא התחילה להכיר אותי ולהבין מי אני באמת והתחלנו להתקרב ולהיות חברות ממש טובות. מספרות אחת לשנייה הכל, מתייעצות, מדברות, חולקות, משתפות, כאילו אנחנו מכירות שנים!! לפני קצת יותר מחודש היא התחילה לפתח אליי רגש, הרבה יותר מאהבה של חברות, היא לא ידעה מה עובר עליה ולא ידעה אם זה הדדי גם מצידי, אני חייבת לציין כי הרגשתי מאוד קרובה אליה אבל לא חשבתי בכיוון הזה, לא הרשיתי לעצמי בכל אופן. לאחרונה פיתחנו לנו נוהל חדש של צפייה בסרט יחד ואחר כך אנחנו הולכות לישון יחד. לפני כחודש היינו אצלה בחדר וצפינו ב"מה זה השטויות האלו" כשאנחנו שוכבות במיטה שלה, מחובקות, מרגישות את הנשימות אחת של השנייה. כשהתכוונו ללכת לישון היא פתאום אמרה לי שיש לה משהו להגיד לי.. היה לה קשה להגיד את זה, לא משנה מה אמרתי היא פשוט לא הייתה מסוגלת להוציא את המילים האלו מהפה שלה, זאת הייתה השעה הארוכה בחיי.. באיזשהו שלב כבר הבנתי מה היא רוצה להגיד אבל רציתי שזה יבוא ממנה.. כשראיתי שזה לא מתקרב הצבתי לה עובדה.. יצאתי לשירותים ואמרתי לה שכשאני חוזרת אני רוצה לשמוע את מה שיש לה להגיד לי.. זה לקח עוד כמה דקות ואז אני לא יודעת איך היא עזרה אומץ ונישקה אותי!!!! הלב שלי החסיר כמה וכמה פעימות כשזה קרה.. יחד עם זאת הייתי בעננים... לא הבנתי מה קורה לנו באותו רגע. זאת הפעם הראשונה ששתינו בסיטואציה הזו, חשוב לי לציין שתמיד היה לי הרצון לנסות להתנשק עם בחורה, אבל לא חשבתי שזה יקרה לי. באותו לילה הזוי/ כיפי/ מטריף/ מדהים/ מיוחד ואני יכולה להמשיך עוד ועוד נשארנו יחד מחובקות ולא מפסיקות להתנשק, עם המון פחד לגעת אחת בשנייה.. בבוקר היא הייתה צריכה ללכת לעבודה.. כל אחת נשארה בשלה עם כל המחשבות. כשהיא חזרה מהעבודה לא ידענו מה לעשות עם זה ואיך לאכול את זה.. היא נכנסה לחדר שלה והסתגרה שם בלי לדבר איתי.. הייתי חייבת ללכת לדבר איתי.. הלכתי אליה לחדר.. היא לא הבינה מה עובר עליה ואיך היא הגיעה למצב הזה, היא חשבה שזה היה דחף רגעי.. מהר מאוד היא הבינה שזה ממש לא ושזה חזק ממנה. אמרתי לה שאנחנו בנות אדם ויש לנו רגשות והיא צריכה ללכת עם הלב שלה.. במשך כל החודש האחרון אנחנו יחד, והרגש מתעצם ומתפתח, עד כדי הצהרות אהבה אחת אל השנייה. משום מה זה נראה כאילו לי מה זה יותר בטבעיות בניגוד אליה, שבערך כל יומיים היא הייתה מתהפכת ולא מדברת איתי עד שאני הייתי מדברת איתי ומראה לה את הצדדים החיוביים, ששתינו לבד, צמאות לאהבה, זקוקות לחום, והכי חשוב כשאנחנו יחד זה עושה לנו טוב.. זה ממלא אותנו.. ובגלל שזה חזק ממנה היא הייתה מסכימה איתי והכל היה בסדר עד הפעם הבאה.. ככל שהזמן עובר "ההתהפכויות" שלה פוחתות.. היא יותר שלמה עם זה אם כי עדיין לא במאה אחוז.. מצד אחד אנחנו לא מספרות לאף אחד כי אנחנו דיי מבולבלות ולא סגורות על עצמינו ומצד שני אנחנו מרגישות שאנחנו רוצות לדבר עם מישהו, לחלוק, לשתף, להתייעץ. כמו שציינתי בהתחלה לי אין עם מי להתייעץ ואת מי לשתף. והיא היום החליטה שהיא מספרת הכל לחברה שטיילה איתה בדרום אמריקה, החברה לא הייתה שלילית בנושא.. זהו בגדול.. היום בדיוק אנחנו חודש יחד, ואנחנו מאושרות שיש לנו אחת את השנייה, אך יחד עם זאת עדיין מבולבלות.. מקווה שלא חפרתי יותר מידי, אשמח לקבל ולשמוע את הדעות שלכן בנושא..
שלום לכולן... או לכולם.. אני כותבת את המסר הזה כי אני חייבת לשתף מישהו במה שעובר עליי.. לצערי אין לי מישהו כזה ולכן בחרתי במקום הזה.. קצת על עצמי: אני עוד יומיים בת 27, עדיין רווקה במקור מתגוררת במרכז אך לומדת בצפון לתואר ראשון. אז ככה,הנה מה שעובר עליי.. בתחילת שנת הלימודים הנוכחית קיבלתי שותפות חדשות במעונות בהם אני גרה. עם אחת מהן לא הייתה לי שום אינטראקציה, היא בכלל לא רצתה שאני אהיה שותפה שלה.. איכשהו קרה שהיא הסכימה.. מהר מאוד התברר לה שהיא טעתה וכי היא סתם פסלה אותי. מהר מאוד היא התחילה להכיר אותי ולהבין מי אני באמת והתחלנו להתקרב ולהיות חברות ממש טובות. מספרות אחת לשנייה הכל, מתייעצות, מדברות, חולקות, משתפות, כאילו אנחנו מכירות שנים!! לפני קצת יותר מחודש היא התחילה לפתח אליי רגש, הרבה יותר מאהבה של חברות, היא לא ידעה מה עובר עליה ולא ידעה אם זה הדדי גם מצידי, אני חייבת לציין כי הרגשתי מאוד קרובה אליה אבל לא חשבתי בכיוון הזה, לא הרשיתי לעצמי בכל אופן. לאחרונה פיתחנו לנו נוהל חדש של צפייה בסרט יחד ואחר כך אנחנו הולכות לישון יחד. לפני כחודש היינו אצלה בחדר וצפינו ב"מה זה השטויות האלו" כשאנחנו שוכבות במיטה שלה, מחובקות, מרגישות את הנשימות אחת של השנייה. כשהתכוונו ללכת לישון היא פתאום אמרה לי שיש לה משהו להגיד לי.. היה לה קשה להגיד את זה, לא משנה מה אמרתי היא פשוט לא הייתה מסוגלת להוציא את המילים האלו מהפה שלה, זאת הייתה השעה הארוכה בחיי.. באיזשהו שלב כבר הבנתי מה היא רוצה להגיד אבל רציתי שזה יבוא ממנה.. כשראיתי שזה לא מתקרב הצבתי לה עובדה.. יצאתי לשירותים ואמרתי לה שכשאני חוזרת אני רוצה לשמוע את מה שיש לה להגיד לי.. זה לקח עוד כמה דקות ואז אני לא יודעת איך היא עזרה אומץ ונישקה אותי!!!! הלב שלי החסיר כמה וכמה פעימות כשזה קרה.. יחד עם זאת הייתי בעננים... לא הבנתי מה קורה לנו באותו רגע. זאת הפעם הראשונה ששתינו בסיטואציה הזו, חשוב לי לציין שתמיד היה לי הרצון לנסות להתנשק עם בחורה, אבל לא חשבתי שזה יקרה לי. באותו לילה הזוי/ כיפי/ מטריף/ מדהים/ מיוחד ואני יכולה להמשיך עוד ועוד נשארנו יחד מחובקות ולא מפסיקות להתנשק, עם המון פחד לגעת אחת בשנייה.. בבוקר היא הייתה צריכה ללכת לעבודה.. כל אחת נשארה בשלה עם כל המחשבות. כשהיא חזרה מהעבודה לא ידענו מה לעשות עם זה ואיך לאכול את זה.. היא נכנסה לחדר שלה והסתגרה שם בלי לדבר איתי.. הייתי חייבת ללכת לדבר איתי.. הלכתי אליה לחדר.. היא לא הבינה מה עובר עליה ואיך היא הגיעה למצב הזה, היא חשבה שזה היה דחף רגעי.. מהר מאוד היא הבינה שזה ממש לא ושזה חזק ממנה. אמרתי לה שאנחנו בנות אדם ויש לנו רגשות והיא צריכה ללכת עם הלב שלה.. במשך כל החודש האחרון אנחנו יחד, והרגש מתעצם ומתפתח, עד כדי הצהרות אהבה אחת אל השנייה. משום מה זה נראה כאילו לי מה זה יותר בטבעיות בניגוד אליה, שבערך כל יומיים היא הייתה מתהפכת ולא מדברת איתי עד שאני הייתי מדברת איתי ומראה לה את הצדדים החיוביים, ששתינו לבד, צמאות לאהבה, זקוקות לחום, והכי חשוב כשאנחנו יחד זה עושה לנו טוב.. זה ממלא אותנו.. ובגלל שזה חזק ממנה היא הייתה מסכימה איתי והכל היה בסדר עד הפעם הבאה.. ככל שהזמן עובר "ההתהפכויות" שלה פוחתות.. היא יותר שלמה עם זה אם כי עדיין לא במאה אחוז.. מצד אחד אנחנו לא מספרות לאף אחד כי אנחנו דיי מבולבלות ולא סגורות על עצמינו ומצד שני אנחנו מרגישות שאנחנו רוצות לדבר עם מישהו, לחלוק, לשתף, להתייעץ. כמו שציינתי בהתחלה לי אין עם מי להתייעץ ואת מי לשתף. והיא היום החליטה שהיא מספרת הכל לחברה שטיילה איתה בדרום אמריקה, החברה לא הייתה שלילית בנושא.. זהו בגדול.. היום בדיוק אנחנו חודש יחד, ואנחנו מאושרות שיש לנו אחת את השנייה, אך יחד עם זאת עדיין מבולבלות.. מקווה שלא חפרתי יותר מידי, אשמח לקבל ולשמוע את הדעות שלכן בנושא..