מה שמפריע לי שהרגש בסוף מתאזן והרעב לא

[Ron W]

מה שמפריע לי שהרגש בסוף מתאזן והרעב לא

נאמר יש מי שהאכילה שלו היא כמו רפלקס ריגשי וכל שני וחמישי הוא נתקף בסערת רגשות
הרי בארוחה אחת או בערב אחד יגזים מאוד אבל אח"כ הרגש משתכח והאיזון ההורמונלי
הלחץ בבטן - השובע העודף, יגרום לדילול ספונטני בתפריט למחרת... למה זה לא קורה?

 

[קשר חדש]

יש לי כמה השערות למה זה לא מתאזן

קודם כל זה תלוי בכמות השימוש במנגנון. אם משתמשים בו באופן יומיומי ובכמויות גדולות, אחרי מספר שעות הגוף רעב, כיוון שגם פיזור האוכל במהלך היום משפיע על תחושת הרעב, ולכן אכילה של כל הקלוריות היומיות בארוחה אחת (או אפילו יותר מהן), לא באמת גורמת לכך שאחרי מספר רב יותר של שעות הגוף לא ירגיש רעב.
שנית, מדובר על הרגלים לא טובים. le ad כתבה בשרשור אחר, שעכשיו היא צריכה להתרגל להרגשת הריקנות בבטן. כלומר, בגלל האכילה הרגשית היא התרגלה לתחושת הבטן המלאה/מפוצצת, וזו הפכה להרגל, שמיושם גם בארוחות אחרות, בלי קשר לסערה ריגשית/אכילה ריגשית. גם הבטן מתרגלת לכמויות גדולות, והרגשת הבטן המפוצצת, תלויה ביכולת האכילה. ככל שיכולת האכילה גדלה (כתוצאה מהתקפי אכילה כאלו), כך גם ההרגשה הזו מגיעה אחרי כמות הרבה יותר גדולה של אוכל.
שלישית, כמובן שבאופן טבעי יש איזון. הרבה מאד זמן, לא הספקתי בכלל להגיע לתחושת רעב אמיתית. תמיד הייתי אוכלת מרעב ריגשי או טריגרים. לקח לי המון זמן של תרגול (חודשים), כדי להרגיש לראשונה רעב אמיתי. ככה, שמבחינת הגוף, הוא לא אותת שהוא מעוניין לאכול באמת, אבל כיוון שפירשתי סימנים אחרים כרצון לאכול, מנגנון האיזון לא באמת יכול היה להשפיע.

 

[le ad]