מי יודע מה נכון
|קוב

arietimor

New member
מי יודע מה נכון../images/Emo105.gif../images/Emo129.gif|קוב

בינואר 2002 הגיע מטופל למנהל המחלקה הנוירולוגית ומרפאת הכאב בבית החולים הלל יפה בחדרה, ד"ר רפאל קרסו. קרסו, פרופ' לפסיכולוגיה וחבר הוראה בכיר נלווה בפקולטה לרפואה בטכניון, איבחן את המטופל כסובל מתסמונת אורתופדית-נוירולוגית האופיינית לתאונת דרכים, וציין כי "קרוב לוודאי" שהוא סובל מתגובה פוסט-טראומטית קלה. "מצב זה מדכא את מערכת החיסון", כתב קרסו, והמליץ לתת למטופל תרופה במינון נמוך ל"שיפור המצב האמוציונלי". הרופא לא הסתפק בהמלצה זו, ועל גבי נייר הנושא את הכותרת "מדינת ישראל, המרכז הרפואי הלל יפה חדרה", המליץ למטופל "להוסיף חיידקי אדיצופילוס או חיידקים פרוביוטיים אחרים כל יום", וציין כי "אפשר אקטימל". בנוסף המליץ קרסו "להחליף בין מוצרי 'תנובה' ל'שטראוס' - המכילים חיידקים שונים". המלצתו של ד"ר קרסו מעוררת שוב את הדיון על מוצרי היוגורט הפרוביוטיים, שמיוצרים על פי הסכמים עם חברות זרות ומשווקים בישראל בחמש שנים האחרונות על ידי תנובה ושטראוס. למוצרים אלה מוסיפות החברות סוגים שונים של חיידקים - Lgg-1 במוצרי תנובה ו-DN111004 במוצרי שטראוס - שמוגדרים "חיידקים חיוביים" או "פרוביוטיים" ("למען החיים"). לדברי החברות, חיידקים אלה אמורים להתמקם במעיים ולשפר את תפקוד מערכת העיכול וההגנה מחיידקים מזיקים; זאת, בנוסף לפעילותם החיובית במערכת העיכול של שני החיידקים שנמצאים ממילא במוצרי היוגורט (בולגריקוס וטרומפילוס). מאז שהגיעה המלצתו של הד"ר קרסו לעיונם של רופאים בכירים, היא הפכה למושא לביקורת. בין המבקרים גם ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, ראש אגף המזון והתזונה במשרד הבריאות. לדבריה, כרופא, ד"ר קרסו יכול אמנם לתת המלצה כזו, אבל "יש לי בעיה עם ההוכחות, הראיות והנתונים שמובילים אותו להמלצה כזו. אני מופתעת. מתוך היכרות מעמיקה עם הנושא, אין בזה משהו מבוסס מספיק מדעית. תמוה שרופא בכיר כמוהו עושה זילות של המזון והתזונה ומביא אותו לדבר כזה. הלוואי והיתה לנו אפשרות לרפא באמצעות מזון". "אין לייחס לחיידק הפרוביוטי תכונות בריאותיות" קרסו דוחה את הביקורת. "יש הרבה עבודות מחקריות, חלקן פורסמו בכתבי עת חשובים, שמראות שחיידקים פרוביוטיים יעילים בבעיות בדרכי העיכול", טוען ד"ר קרסו. "החיידקים של שטראוס ושל תנובה שונים, אז רצוי להחליף ביניהם ולצרוך כמה שיותר סוגים של חיידקים". לדבריו, הסיבה לכך שהמטופל קיבל את ההמלצה למתן אקטימל אינה התסמונת האורתופדית האופיינית לתאונת דרכים, אלא סיבה רפואית אחרת לגמרי שלא מצוינת במסמך הרפואי, שאינו מוכן לציינה מטעמי סודיות רפואית. ד"ר יצהל ברנר, ראש החברה לתזונה בהסתדרות הרפואית, אומר כי אין הוכחות שאקטימל "מחזק את ההגנה הטבעית" של הגוף - כפי שנכתב על המוצר ובמסע הפרסום. לדבריו, יש אמנם הוכחות שב"בכמה מצבים יש תועלת" מהמוצר, כמו הקטנה של זיהומים, ואולם "בין זה לבין הצהרה על 'חיזוק ההגנה הטבעית' יש מרחק מזרח ממערב. במזון ככלל יש מרכיבים שונים וחיוביים, אבל בווראי אין לזה ערך בריפוי". לדברי יעל אברבוך, הדיאטנית הראשית בשטראוס, בשנים האחרונות הראו כמה מחקרים בעולם כי החיידקים הפרוביוטיים שורדים בקיבה יותר מהחיידקים הרגילים ביוגורט ומסייעים בעיכול מזון, בתהליכי ספיגה וייצור ויטמינים ובחיזוק ההגנה הטבעית של הגוף על ידי מניעת התרבות של חיידקים במערכת העיכול. פרסומתעם זאת, אורבך מודה כי חלק מהמחקרים נעשו על בעלי חיים או ברקמות אדם, חלקם ראשוניים בלבד וחלקם לא בדקו אם ההשפעה החיובית של אקטימל נגרמת בגלל החיידק שמוסף למוצר או בגלל חיידקי היוגורט שנמצאים בו ממילא. זאב פייקובסקי, המדען הראשי של תנובה, אמר כי "תנובה לא מתיימרת ואסור לה לייחס לחיידק הפרוביוטי תכונות בריאותיות, רפואיות מרפאות או מונעות מחלות. לחיידק הפרוביוטי יש תכונות תפקודיות חיוביות לשיפור תפקוד גוף ומערכותיו ולשיפור ההרגשה, ולכך יש הוכחות מחקריות משמעותיות בבני אדם, שפורסמו במאמרים, כמו הפחתת שלשולים אצל ילדים".
 
למעלה