זה משנה משהו? תרצה, כמו כל שונאי ועוכרי ישראל, תצדיק את האויב כאוות נפשך. קרא לנו גנבי אדמות וארץ, ותצדיק את כל מעשיהם בשמחת תורה. אבל זה לא ישנה כמובן מאומה בדיון שלנו
. למעשה ההיפך הוא הנכון. אתה בדבריך מחזק ומאשר בדיוק את מה שכתבתי למעלה לגבי תחושת השייכות לאדמה ולארץ. מי שמרגיש תחושה עמוקה זאת, לא מחפש לא דרכונים זרים ולא מדינות אחרות. מי שאין לו את התחושה הזאת, גם ימצא דרך לקרוא לנו גזלנים ביחס לארץ וגם יחפש היכן לגור בחו"ל
.
היהודי נאלץ לנדוד עד שחזר אל נחלתו וארצו. כאן הוא ברוך ה' פטור מהנדודים עוד. מאחר וכל יהודי (כזה שיהודי מהמקור ולא הצטרף לעם בשלבים מאוחרים יותר בכל מיני דרכים ובכלל ספק עד כמה הוא יהודי) חש את התחושה הזאת ביחס לארץ, הרי ש"היהודי הנודד" ככל שאי-פעם היה מאפיין נכון, נעלם לו עם קום מדינת ישראל.
אם בארץ הקודש מסוכן, התשובה היא להילחם עליה ולהביא אליה עוד מיהודי הגולה, אלו שטרם קלטו את העניין, כדי לחזק אותה ולהגן עליה. אך "לא להישאר" כאן בגלל הסכנה? כאמור, מי שזאת תחושתו (הלגיטימית לחלוטין כמובן), ספק ביהדותו לכתחילה. לא בגלל שאין פחדים. לכולם יש. אבל בגלל שתחושת השייכות למקום הזה גוברת עליהם.
אין בעיה. אם וכאשר יהיה רעב בארץ עד לרמה שלא ניתן יהיה לחיות כאן ול"ע אנשים ימותו מרעב ממש (ולא הערבים ברצע"ז..), נדבר על זה שנית. עד אז מעשהו של אברהם לא רלוונטי לנו כל כך.
החרדים לא שונים מכל יהודי אחר בארץ. זאת בעיה רק במוחם של השונאים והבורים. לגבי הערבים, שיעורים היחסי באוכלוסיה לא השתנה כבר שנים, כך שזה דבר קבוע ובניגוד לדבריך מסתבר שלא שם עיקר ההתרבות, אלא זה שייך לכל חלקי האוכלוסיה.
בכל מקרה, מי שסבור שההתרבות של המגזרים הללו בעייתי למדינה, אדרבא, שיפעל להוליד עוד ילדים בדמותו, להעלות לארץ בני משפחה רחוקים ולהתמודד עם מה שהוא רואה כבעיה
. במקום זאת לברוח ולוותר? מלמד כאמור על היעדר אותה תחושת שייכות שמצויה בקרב כל יהודי באשר הוא כזה.