נושא חשוב

[דלית0408]

נושא חשוב

שופרי שכתבה זה עתה העלתה פה נושא חשוב שעד כה לא דנו בו ואולי זה יהיה ספתח להתעוררות הפורום. רציתי לשאול את דעתכם? האם האנשים המצטרפים למשפחה כמו חברים של האחים או הבעלים והנשים של האחים או החברים הקבועים של ההורים (במקרה וההורים גרושים) צריכם לדעת על התסמונת. טוב אז אצלי זה ככה אשתו של אחי יודעת, החבר הקבוע של אחותי שהיא יוצאת איתו 10 חודשים יודע וגם החבר של אמא שלי יודע (כן כן ההורים גרושים). כל הקטע שאני כלל לא סיפרתי חבר של אחותי יודע בגלל האישפוז האחרון שלי בבית חולים לפני כמה חודשים. הוא ואחותי באו לבקר אותי. אישתו של אחי יודעת כי אחי אחרי חודשים שלוש סיפר לה וכן לגבי החבר של אמא שלי. כל הקטע הוא שאני יודעת שהם יודעם אבל הם אף פעם לא שאלו אותי שאלות לא אמרו לי כלום על זה. מתייחסים אליי כרגיל. ואני לא יודעת איך לקבל את זה. כלומר מה אתם לא מביעים התעניינות? לא נורא עצם זה שהם מתייחסים אליי כרגיל זה גם אומר משהו. גם השותפות שלי לדירה במעונות יודעות. סיפר להן אחרי שהרגשתי בטוחה איתן וידעתי שאפשר לסמוך אליהן זה לקח ארבעה חודשים. זהו דלית

 

[yaelluu]

היי דלית

את באמת מעלה פה נושא מעניין אני מאמינה שאם הייתי טרנרית כן הייתי מספרת זה פשוט תלוי ,יש המון סוגים שונים של אנשים אני אישית בגישה שאין לי סיבה להתבייש במה שאני כמו שאני,ושאני לא אוהבת להסתיר דברים ולא רואה סיבה כל כך לעשות זאת זה גם הרבה יותר נעים בלי להסתיר מידע כזה בלי שיהיו סודות כי ככה גם אין שאלות מהצד השני,שאלות סקרניות לגבי גובה ובעתיד לגבי ילדים ,או כלמיני טיפולים שחלק מכן עוברות (כדורים,ביקורת וכו') אני חושבת שהמשפחה שלך פתוחה בנושא,לא מתביישת לספר וכך בזכות המשפחה גם את כזו(סיפר לחברותיך לדירה)..בד"כ הכל תלוי במשפחה כי אנחנו מחקים מהרגע שנולדנו את סביבתנו הקרובה . אני דווקא מאמינה שבאמת את צריכה לראות את הנושא בצורה חיובית לגבי חוסר השאלות לגבי הטרנר לא בטוח שהם ממש יודעים איך לפנות אליך בנושא או מה את מרגישה כי בכל זאת הם לא שמעו על זה מגוף ראשון אלא בעקיפין,או שהם לא יודעים כיצד לגשת ומה זה יעורר אצלך,או שהם פשוט מתביישים. אם את מרגישה צורך לדבר עם אחד מהקרובים האלו שיודעים את יכולה לנסות לפתח שיחה מאוד כללית בנושא,אם הם לא יודעים שאת יודעת שהם יודעים את יכולה מעין לשתף ולספר וזה כמובן רק אם את רוצה את ההתעניינות שלהם בנושא או את דעתם לדבי דברים שקשורים בנושא טוב חפרתי די והותר יום מקסים ובהצלחה בבחינות יעלי

 

[elitp]

שאלה מעניינת....

ההורים שלי יודעים,כמובן, את מה שהרופאים סיפרו להם. הם אף פעם לא דנו איתי בכנות על התסמונת,כך שאין לי מושג עד כמה הם מבינים. פעם אחת ניסיתי להסביר לאמא שלי שאני לא יכולה להביא ילדים כי אין לי מחזור טבעי, והיא טענה שבגלל שיש לי רחם אני כן יכולה. זה היה לפני שידעתי שאני טרנרית. כמובן שהיא שיקרה לי בפרצוף באותו רגע, וזאת הפעם היחידה שהתקרבתי לשיחה גלויה עם מישהו מהמשפחה. האחיות שלי כנראה שלא מעודכנות, אלא אם ההורים טרחו להסביר להן. אחותי עשתה בגרות בביולוגיה, ובמסגרת הבגרות לומדים על טרנר. שאלתי אותה מה הם למדו על זה, והיא אמרה לי שהבנות סובלות מפיגור שכלי. אם היא רק היתה יודעת שמולה עומדת טרנרית... ומכיוון שהאחיות שלי לא יודעות, אז באופן לוגי גם הגיסים שלי בוודאי לא יודעים כלום. אגב,עם כל האנשים שציינתי למעלה אני כמעט ולא מדברת בימים אלו. פשוט אין לטעם להתאמץ כשהם רק צוחקים עלי ולא לוקחים אותי ברצינות. בעבודה לא סיפרתי עדיין, אבל אם יגיע הרגע המתאים אני אספר. אנחנו כמו משפחה. הרבה מהחברים הבוגרים של ההורים שלי באו לבקר אותי אחרי הניתוח, ואני משערת שההורים שלי סיפרו להם חלק או את כל מה שהם יודעים. היום אני ממש ממש רוצה "לצאת מהארון", והלוואי שהיה לי מישהו מחוץ לעולם הוירטואלי שהייתי סומכת עליו. איך מסבירים למישהו שאני בת עם מטען גנטי של בן בלי שיחשבו אותי למטורפת? מבטיחה לעדכן אותכם מה יקרה בברגע שאני אאזור אומץ ואעשה את זה.

 

[דרומית היחידה]

לפי דעתי, הכל תלוי למי את משתפת

ברור שאפשר ורצוי לדבר על זה . זה חלק מאיתנו. הגילוי לאחים ואחיות מאוד חשובה. ההורים בעצם די אחראים לשיתוף ולכמה את יודעת. כמה בבית מדברים על זה בצורה חופשית . אני יכולה לשתף כאן שאצלי בבית תמיד ה נושא של התסמונת היה די גלוי. לא היה דבר שההורים שלי הסתירו . האחים שלי יודעים הכל . וכך גם דודים וכמובן חברות קרובות. בקיצור הכל באה מהבית. אני חושבת גם שדרך השיתוף ודיבור על זה זה עוזר להתגבר על עוד דברים שסגורים באיזהשהו פינה ככה עמוק אצלנו . ואז לאט לאט זה יוצא החוצה . זה ככה בכמה מילים לגבי זה. בקיצר, אנ י בעד. דרומית

 

[shopri]

אז אצלינו זה ממש נסתר

גם הילדים הגדולים של הבית לא יודעים,ועכשיו אני עליתי על זה, גם בעלי יודע. ואני חושבת שאני יודעת יותר ממה שגיסתי שהיא הטרנרית יודעת. זה נשמע מוזר, אני אני מקווה שתכף נוכל לדבר איתה על זה בגלוי. ושהיא תהיה מודעת למצב שלה, או שזה עדיין מוקדם מידי, היא עולה לכיתה ט'. היא כבר גדולה אבל מצד שני היות ויש לה גם מעין פיגור קל מאוד היא פחות מזה מבחינת ההבנה ובגרות בללל. אז זה דבר שצריך יעוץ של פסיכולוגית כי יש הרבה דברים מעורבים בענין. ועכשיו לגבי טרנר בכלליות: צריך להיות או מוקפים בחברה ובסיבבה אוהבת מאוד ומקבלת ויודעת מה לאמר, או להפך להיות את החזקה ולדעת לא "לשמוע" את כל מה שאומרים ולהיות מספיק חזקה כדי לענות בצורה עדינה משהוא בחזרה עם אומרים משהוא שלא במקום.