עברנו כבר את
שלב הזמנת החדר
היום אפש לבוא הביתה בלי יותר מידי מנהלות וסידורים.
יצא לך לראות את הפרסומת למועדון 365 (או משו). במקרה ראיתי הבוקר וזה גאוני... כאילו שהקופיקייטר בא וקרא כאן אמש.
ברור שהאישה שם מצליחה וחזקה (אשתו של איצקו מרמזור), אבל היא נותנת כל הזמן לבעלה להרגיש שהוא התותח בבית, בלי לנפנף לו בפנים שהיא לא פחות טובה כל הזמן.... הם בטוח לא יתגרשו.
את יודעת משו, אולי אתן צודקות ואנחנו באמת מפחדים.
מסורתית לאורך מליוני שנים הייתן תלויות בנו שנפרנס, נשמור נסדר נדאג וננהל אתכן, ופתאום בעזרת הקידמה (שאנחנו הבלנו אם באמת תחשבי על כך), אתן יכולות להסתדר לבד (חלקכן בכולופן). כבר לא צריך כח פיזי ברוב העבודות והמטלות (אפילו בלחימה), ואתן משתחררות מהתלות בנו.
אולי זה מפחיד אותנו, אולי איפושהו יושבת לנו גם הידיעה שאפילו בשביל להתרבות לא תצטרכו אותנו בעתיד, ואולי זו סתם רכושנות על צעצוע שאנחנו מאבדים (אפילו פחד מחברה מטריארכלית).
אז מה, אז זה אומר שאתן צריכות לשתף פעולה עם הפחד ולנסות להוכיח בכל רגע ורגע שאתן חזקות?
מי בדיוק מפסיד מכך?
אתן מפסידות!!!!
כי אתן "החזקות" בסוף נשארות עם דלי הגלידה ואנטונלה ב10 בערב, או מזדיינות עם זרים (או מתוחזקים למיניהם) בכדי להפיג את הבדידות. אבל זוגיות - יוק.
ואת יודעת למה זה קורה?
רק בגלל חוסר ביטחון שלכן (אצלנו חוסר הביטחון הוא מובנה והשלמנו איתו).
חוסר הביטחון הזה גורם לכן לנפנף בכוח במקום לדעת שיש לכן אותו, להצניע אותו ולהשיג מה שאתן באמת רוצות.
ואם את באמת אישה חזקה, גם אם בנזוגך בחר בקריירה של מוכר קרטיבים באנקורג', את צריכה להיות חכמה ולתת לו את התחושה שאבות אבותי כל כך אהבו - התחושה שאת צריכה אותו ותלויה בו.
(זה כה גם במיטה, רק ששם למדתן לזייף וזה נראה לכן בסדר. עכשיו צריך ליישם גם בחיים הכלליים (ותכף יקפצו כל המודעות לעצמן שלא מזייפות))