סיפור שקיבלתי במייל. רלוונטי תמיד
בטיסה של חברת תעופה מאטלנטה לניו יורק מצאה עצמה גברת מבוגרת יושבת ליד גבר חובש כיפה. הגברת קראה לדייל הראשי על מנת להתלונן על מקום מושבה. "מה הבעיה גברתי ?" שאל הדייל. " הושבתם אותי ליד יהודי!! אינני יכולה לשבת ליד אדם מוזר זה. נא מצאו עבורי מקום ישיבה אחר!". "גברתי, אני אבדוק מה ניתן לעשות בעניין" השיב הדייל, "הטיסה מלאה ואינני יודע אם יש מקום ישיבה אחר פנוי." האישה העיפה מבט שחצני לעבר היהודי המושפל שישב לידה (ולעבר הנוסעים שישבו בסמוך). מספר דקות אח"כ הדייל חזר ואמר, "גברתי, המחלקה הרגילה ומחלקת העסקים מלאות, אולם, יש לנו מושב אחד במחלקה ראשונה". בטרם הגברת הספיקה לענות, המשיך הדייל בדבריו, " רק במקרים יוצאי דופן אנו יכולים לשדרג מקום כזה, פניתי לקברניט המטוס לצורך קבלת אישור. לאור הנסיבות, הקברניט חש כי אין להכריח איש לשבת בסמוך לאדם לא נעים.." הדייל פנה אל היהודי שישב בסמוך לאישה ואמר: " אדוני התואיל לאסוף את חפציך , יש לי עבורך מקום ישיבה נוח במחלקה ראשונה..." באותו רגע הנוסעים שישבו בסמוך נעמדו ומחאו כפיים כאשר היהודי פסע לעבר קדמת המטוס. הגברת סיננה בכעס, " בודאי הקברניט טעה.." לכך ענה הדייל, " לא גבירתי. הקברניט כהן לעולם אינו טועה".
בטיסה של חברת תעופה מאטלנטה לניו יורק מצאה עצמה גברת מבוגרת יושבת ליד גבר חובש כיפה. הגברת קראה לדייל הראשי על מנת להתלונן על מקום מושבה. "מה הבעיה גברתי ?" שאל הדייל. " הושבתם אותי ליד יהודי!! אינני יכולה לשבת ליד אדם מוזר זה. נא מצאו עבורי מקום ישיבה אחר!". "גברתי, אני אבדוק מה ניתן לעשות בעניין" השיב הדייל, "הטיסה מלאה ואינני יודע אם יש מקום ישיבה אחר פנוי." האישה העיפה מבט שחצני לעבר היהודי המושפל שישב לידה (ולעבר הנוסעים שישבו בסמוך). מספר דקות אח"כ הדייל חזר ואמר, "גברתי, המחלקה הרגילה ומחלקת העסקים מלאות, אולם, יש לנו מושב אחד במחלקה ראשונה". בטרם הגברת הספיקה לענות, המשיך הדייל בדבריו, " רק במקרים יוצאי דופן אנו יכולים לשדרג מקום כזה, פניתי לקברניט המטוס לצורך קבלת אישור. לאור הנסיבות, הקברניט חש כי אין להכריח איש לשבת בסמוך לאדם לא נעים.." הדייל פנה אל היהודי שישב בסמוך לאישה ואמר: " אדוני התואיל לאסוף את חפציך , יש לי עבורך מקום ישיבה נוח במחלקה ראשונה..." באותו רגע הנוסעים שישבו בסמוך נעמדו ומחאו כפיים כאשר היהודי פסע לעבר קדמת המטוס. הגברת סיננה בכעס, " בודאי הקברניט טעה.." לכך ענה הדייל, " לא גבירתי. הקברניט כהן לעולם אינו טועה".