פינוי דירת קשישה- מה עושים עם הציוד

פינוי דירת קשישה- מה עושים עם הציוד


נכון שזה פורום להורים לבוגרים, אבל חלקנו גם ילדים של קשישים במקביל.
אני עסוקה בימים אלו גם בפינוי דירת קשישה מתוך בית הורים.
כלומר הדירה אינה גדולה (למזלי)
אבל -מה עושים עם הציוד? הריהוט? הביגוד?
היא מועברת למוסד סיעודי- בשל מצבה וגילה, ולא תוכל לחזור לדירתה ואורח חייה הקודם ללא ספק.
יש מעט פריטים שנעביר איתה לחדר החדש, אבל ברור שהרוב-לא.
איפה מוסרים? למי? (אזור כפר סבא).
טיפים ועצות יתקבלו בברכה.
 
יש דברים שמתאימים לתרומה?

אני מציעה שאו שתכתבי באיזה אתר יד2, או שתציצי בפייסבוק. הכי טוב להתחיל בקבוצה באזור מגוריה. אני חברה בקבוצה ״עירונית״, לפחות פעם בשבוע יש מישהו שמבקש תרומה.
למשפחה במצוקה, לחיילים בודדים, מעון נשים מוכות. יש הרבה מטרות שזקוקים לדברים.

הכי כואב זה דווקא הדברים הקטנים. בגדים, מצעים. דברים שאין מה לתרום, וצריך לזרוק, וכואב הלב.
 
תודה

מה סוג הדברים שתורמים-מיטה,שולחן,מקרר, טלוויזיה?
אני פשוט אובדת עצות.
אני לא רוצה להתעסק עם מכירה ויד שנייה וכאלו
אלא באמת לתת למי שיכול לעשות שימוש.
רק שאני ממש לא גרה קרוב, ואין לי מושג על הרשתות החברתיות שם.
אפילו בגדים ? ויצו? איפה תורמים שם?,
 

אדמiנית

New member
אפשר לפרסם באתר אגורה

וגם, אצלנו (אני גרה בחולון) אני יודעת שבעיריה הם אוספים תרומות למשפחות נזקקות, יכול להיות שגם בעיריה באזור כפר סבא יש משהו דומה.

בכל מקרה, עשיתי חיפוש קצר באינטרנט והעלתי בחכתי את האתר הבא
http://www.layaad.org.il/index.html
כתוב שהם מגיעים גם לאזור השרון.
אולי שווה לנסות.

בהצלחה
 

talitush2

New member
נסי באתר של העיריה

אם את לא מוצאת, תתקשרי למוקד העירוני.
כמעט לכל עיריה יש מוקד לאיסוף תרומות כאלו של פינוי דירה.
אני בזמנו הייתי צריכה לפנות את דירת הורי ז"ל. דירה גדולה ושלמה עם ריהוט וציוד מלא. ממש בונבוניירה. הלב כאב, אבל מה יכולנו לעשות עם כל הדברים?
אחרי שכל אחד מהילדים והנכדים לקח את מה שרצה, עדיין הרוב כמובן נשאר.

יש מחסן עירוני (בקרית-ביאליק) לשם מסרנו כמעט הכל - בגדים, מצעים, מגבות, כלי מטבח, ספרים וכו'.
רהיטים - יש סידור שם עם מחסן אחר שבאים ואוספים ריהוט שנתרם.
חלק נתתי לשכנה - שטיח, ספה, מכונת תפירה וכו'.
 

mykal

New member
כל אחת והנסיון שלה,

אנחנו התקשרנו לעיריה,(אחרת מזו שלך)
ואמרו לנו שבכל יום שלישי בבוקר מכוניות האשפה עוברות,
הם אוספים ע"י הבתים, מה שמונח על המדרכה,
התגייסנו ביום שני והוצאנו למדרכה,
עוברי אורח לקחו מה שרצו--והשאר כנראה נזרק.
ניסינו לתת ספרים--שום ספריה לא היתה מעונינת בהם.
ומקומות שחשבנו שישמחו בציוד ביתי, רוצים חדש.
זהו--אחרינו, רק שאני כל הזמן אומרת לילדים קחו מכאן
כי יהיה לכם לזרוק הרבה אחרינו
 

mykal

New member
סתם רציתי לאחל

הצלחה במעבר ושתתאקלם בקלות.
זה לא כ"כ פשוט כמו שזה נראה מבחוץ לאחרים.
שיהיה טוב.
 
תודה- אבל....

במצבה הנוכחי
כבר לא נותרו לה הרבה תחושות או קשיי התאקלמות.
מה שמוביל לתהייה נוספת של "הארכת חיים עד מתי ובאיזה מצב?"
 

mykal

New member
היא מודעת?

היא רוצה לחיות?
כי אני מאמינה שמי שלא רוצה --מתקצרים ימיו.
 
היא לא רוצה לחיות. ומודעת? בדמדומים

אי אפשר לתת תשובה חד משמעית.
תלוי באיזו שעה של היום.
אבל ללא ספק לא רוצה להמשיך לחיות יותר.
בעבר גם חתמה על הצהרת "אי החייאה"
וגם האריכה יותר מפעם-פעמיים את התצהיר הנוטריוני הזה
(כל 5 שנים, אם אני זוכרת נכון).

בשבילה -אני מקווה שהשלב הנוכחי יהיה קצר ככל האפשר.
היא כבר אינה איתנו, רק העטיפה נשארת.
 

mykal

New member
עצוב כ"כ,

מקוה שיכבדו את בקשתה.
גם להפרד כשבן אדם נראה כבן אדם.
קשה.
 

adif11

New member
עצוב

ומזכיר לי את מה שעברנו עם אימי ז"ל בחודשים האחרונים לחייה

אין לה ילדים או קרובי משפחה אחרים שירצו חלק מהחפצים? אפילו למזכרת.
 
אחרי שלוקחים מזכרות מכתבים תמונות פמוטים

נשארים עם כל כך הרבה ציוד וחפצים-
לא יאומן כמה אדם אוגר בימי חייו
אפילו בדירה קטנה של "בית הורים".
 
למעלה