שיתוף

דיבבלעס

New member
שיתוף

טוב אז זה קרה לי לפני 6 שנים
הייתי בן 21(אני שבועיים לפני 27 עכשיו)
והייתי בקשר עם מישהי מהצבא
ואני נזכר לא פעם במה שהיה לפני כן בתחושה הזו שמתי זה יקרה
ואני מסתכל על הגילאים פה של בני ה30+ שבתולים וחושב:יאללה...לא פשוט בכלל
לא יודע עשיתי הרבה בשביל זה תכל'ס ועשיתי מאז לא מעט שכבתי עם כמה וכמה בחורות מאז והיו לי הכרויות וקשרים
וכאילו משהו מיזה עדיין נשאר
לפחות הזכרונות אולי גם משהו מהקושי
שנה לפני שזה קרה ששכבתי עם מישהי כלומר, התנשקתי עם מישהי הייתי אז בן 20
לאחרונה נזכרתי שבכיתה י"א התחלתי עם מישהי והיתה מישהי שנגעתי לה ברגליים בכיתה י' נדמה לי(זו לא היתה בדיוק התמזמזות אבל ישבו אחד ליד השניה ונגעתי לה ברגליים קצת והיא חייכה עד שהיא הפסיקה עם זה)
אני לא פעם מתגעגע לבחורה הראשונה ההיא מהצבא
לפעמים גם לשניה
הרצון הזה להמשיך את מה שנגמר
ואולי משהו עדיין בוער בעצמות
אני הרי יודע מה אני מציב לעצמי
אני רוצה להיות עם מלא בחורות ואני אשיג את זה אני אחד שעושה דברים
אני שונא את התבוסתנות ואת הויתור העצמי
ולכן עדיף אולי שאני לא אגיד מה אני חושב על מי שהגיע לגיל ממש מבוגר כשהוא בתול...
ובכל זאת אנחנו לא יודעים מה יקרה איתנו ועד מתי יתנו לנו שהות להישאר כאן
צריך לעוף על החיים אני אומר לכם
אל תתנו לתבוסתנות ולאיזור הנוחות לנצח אתכם
אל תכנעו להם
זה פשוט לא שווה את זה
יום אחד תתעוררו ותגידו לעצמכם:קיבינימט!למה לא עשיתי משהו?למה נתתי לחיים לזרום ולא החלטתי שאני הופך עולמות כדי לצאת מיזה?!
אף פעם לא מאוחר, תמיד יש אפשרות לשנות ולהשתנות
צריך רק להאמין בעצמנו
צריך לעשות את הדברים
ולא לפחד לטעות או להיכשל
ולא לפחד מביקורות של אנשים או מסירוב
פשוט לזרום עם מה שאנחנו עושים ואיך שאנחנו עושים
ולהאמין שהדברים ילכו לכיוון יותר טוב
תודה
 
היי אתה!

(אני סתם גרועה בלתת כותרות, אל תשים לב)

אני יכולה להבין את הגישה שלך והאנטי תבוסתנות ואני די מסכימה עם זה.
פשוט יכולה להעיד על עצמי שלא תמיד הרצון לאי תבוסתנות והרצון להתנסות מספיק.
אני שמתי לב שאמנם היתה תקופה שנפתחתי ואפילו פרחתי אבל ככל שצוברים התנסויות פחות מוצלחות, מאוד קל להסגר ולחזור אחורה.
אני גם מאוד הולכת עם הלב והרגשות שלי וקשה לי להתנתק מזה, אז אם אני חושבת על מישהו ולא משנה שאני בטוחה שלא יקרה כלום ביננו, אני לא מתחילה משהו חדש כי זה לא פייר כלפי אף אחד מהצדדים (בחור חדש ואנוכי).
אבל בהחלט יכולה להסכים שאם אין איזו אהבה ברקע או משהו בסגנון, אז מוטב לנסות, אם כי לא בכוח כדי לא ליצור חוויות טראומטיות.
 

דיבבלעס

New member
היי

כן, כשלוחצים יותר מדי אכן לעיתים מגיעים לחוויות לא נעימות
אבל לא זה מה שאני מציע
אני לא מציע ללחוץ, אני מציע לעשות, לנסות...
זה מה שאני עשיתי ולאט לאט זה עבד
הדברים הם כמובן מורכבים וניתנים לויכוחים ודיונים אינסופיים בינתיים נסתפק בזה...
 
באופן כללי, אני די מסכימה איתך עם הרוב

פשוט שיתפתי שמניסיוני, לא תמיד הרצון לנסות והמחשבה שזה הדבר הנכון הולכת בד בבד לצד הלב...
 

The LadyKiller

New member
כל מקרה לגופו

יש אנשים שזה בא להם בקלות ויש כאלה שיש להם עוד מה לעבוד עם עצמם. לא תמיד זה קל להתגבר אחריי דחייה, בטח שלא אחריי שלל דחיות ולא אחריי התנסויות כושלות בקשרים. כל הכבוד לך שהתגברת ואתה מציב מטרות ויודע שתשיג אותן, יש כאלו שצריכים תמיכה ועידוד כדי להגיכ לשם
 
אתה לא יכול להשוות כשהבסיס כ"כ שונה,

לך יש ביטחון עצמי, הם סובלים מחוסר בטחון עצמי.
אני מבינה את הצורך של בנים לשים לעצמם מטרה 'לכבוש' (בעיקר במובן הפיזי של המילה) כמעט כל בחורה שנתקלת בדרכם, להרגיש חזקים וכל-יכולים, אבל אלה שנמצאים כאן הגיעו למצב שבו הם נמצאים לא מתוך אופי תבוסתני וותרני אלא מסיבות הרבה יותר עמוקות מזה..
 

דיבבלעס

New member
אין לי בטחון עצמי גבוה...

וסבלתי שנים מחוסר בטחון עצמי
אני מבין שהסגנון נראה אולי "מזלזל" טיפה בקושי של האנשים ואם זה כך אז אני מצטער,
אבל המטרה היא כמובן חיובית והיא להראות שאפשר גם אחרת
ורצוי אחרת
רצוי לא לוותר לפחדים, לחששות ולותרנות
ולעשות הכל כדי לכבוש את היעד!
 
למעלה