שלום לכולכם

miki 1

New member
שלום לכולכם

אני מיקי ,עוד מעט בת 29. גיליתי את הפורום הזה אתמול באמצעות חברה ואני חייבת לומר שממש שמחתי לראות שיש פורום כזה והאמת שאני מחכה כבר הרבה זמן "לשפוך את ליבי" ולדבר קצת על המחלה אז אני אספר את הסיפור שלי. גיליתי על מחלתי לפני כשנה לאחר שצצו לי סימנים מוזרים על העור, תופעת הפרפר המוכרת על הפנים ועוד סימנים על הגוף. הלכתי קודם כל לרופא עור "דמיקולו" שאמר לי שהוא לא מכיר את התופעה הזו, אמר לי שאין מה לעשות, הוציא מהמגירה כל מני תמונות של אנשים עם מוגלות על הפרצוף ואז אמר לי שאני צריכה להגיד תודה שאני לא במצבם ושלח אותי לדרכי. כמובן שהלכתי לרופא עור אחר שהרופאה הכללית שלי המליצה והוא שלח אותי לכל מיני בדיקות שונות שכללו גם ביופסיה. לאחר הביופסיה אמר לי שיש לי לופוס "עורי" (DISCOID) בלבד. רופאת המשפחה שלי זכרה שלפני כשלוש שנים היה לי דלקת בקרום הלב וחזר לקרום עצמו נוזל ,אושפזתי בבית חולים עם כאבים נוראיים ובזמנו הרופאה שלי לא ידעה להצביע מדוע התפתחה הדלקת הזו. לאחר שראתה את תוצאות בדיקת הרופא עור, קישרה בין השניים ועם נתונים נוספים מבדיקות שהראו קרישת דם בעייתית ולופוס חיובי + כאבי פרקים שהצטרפו לחגיגה ואז הכתירו את הלופוס שלי כמערכתי. אני הייתי שבורה לגמרי, לא הבנתי למה דווקא אני , אני בחורה עם חוש אסטטי מאוד מפותח, דואגת להישאר רזה ועד ה"גילוי" אהבתי להסתובב בים עם ביקיני ולהשתזף בכיף. פתאום אומרים לי בלי שמש (אסון!!) הפרקים שלי כואבים בטירוף ולא יכולה לרקוד יותר, וכתמים על הפנים. בחודשים האחרונים הסכמתי להתחיל לקחת פלקווניל (סרבתי בהתחלה) והכאבים בפרקים פחתו,הכתמים נרגעו אך אני עדיין לא חזרתי ממש לעצמי. אני גם ממש פוחדת שהלופוס שלי יתפתח למשהו יותר רציני, אני קוראת כל כך הרבה דברים מפחידים על המחלה הזו, אני שמחה שאתם נמצאים שם ואני יכולה לפחות לפנות למקום שבו מבינים על מה אני מדברת וחולקים איתי את אותם החששות. אז תודה על תשומת הלב.
 

gaia20

New member
הי מיקי1, ברוכה הבאה!!../images/Emo24.gif

אז קודם כל, אני שמחה שאת כאן, שופכת את ליבך, את מוזמנת לעשות זאת בכל פעם שתרצי
. את מוזמנת להסתכל בכל מה שיש בשורה האפורה (מאמרים, קישורים...) אם תרשי לי, אני רוצה להכניס את סיפורך ל"מאמרים". בנתיים יש שם את הסיפור האישי שלי ואת סיפורה של דניאלה. אני באמת מקווה שתמצאי כאן את מקומך ושתשתפי אותנו בידע שלך על הלופוס. יש לי שאלה אליך- מדוע סרבת לקחת פלקווניל? אני לוקחת אותה כבר 5 שנים (מהיום הראשון למחלתי), והיא עשתה בי פלאים. לפני שלקחתי אותה, בקושי יכולתי לעמוד על הרגליים, הרגשתי איך הפרקים שלי מתפרקים.... 24 שעות אחרי שלקחתי פלקווניל בתוספת סטרואידים, יכולתי לקום מהמיטה, ללא כאבים, אפילו יכולתי לרוץ, שאז זה היה אחד ההשגים הכי גדולים שלי (במשך כמה חודשים לפני הגילוי לא רצתי!!). אני יודעת שגילוי לופוס זה דבר קשה לעיכול. קשה לחזור לשגרת היומיום כשיודעים שרק חשיפה לשמש יכולה לגרום להתקלחות המחלה מחדש, כדורים בלי סוף, בדיקות....שלא נדע כמה בדיקות אני עברתי ועוברת עד היום....הפחד שמא כל הסיפורים על המחלה יתמששו על הגוף שלי... אני גם חולה, אני מכירה הכל וחיה הכל, בדיוק כמוך. אני וכל מי שנמצא כאן, מבינים אותך ואת כל חששותיך... אני לא אדבר בשם אחרים אבל אני יכולה להגיד לך שאני כאן בשבילך. הכי טוב כשרוצים לדבר-לדבר עם חולה לופוס... את יודעת, יש לי חבר, בריא(
) ולא תמיד הוא מבין על מה אני מדברת...הוא בטח שואל את עצמו "מה זה המושגים הרפואיים האלו?" "למה היא מתכוונת?" לפעמים אני משגעת אותו עם כל הפיטפוטים שלי.... אבל כאן, כולם מבינים על מה אני מדברת... בכל מקרה, אני מקווה שתשארי איתנו ותשתפי אותנו בידע, חששות וכל מה שבא לך. ואל תשכחי להגיד לי אם אפשר להכניס את סיפורך ל"מאמרים". שלך, גאיה.
 

miki 1

New member
גאיה, תודה רבה../images/Emo65.gif../images/Emo8.gif

על התגובה החמימה, בטח שאת יכולה לפרסם את סיפורי במאמרים, אין לי שום בעיה עם זה לשאלתך מדוע סרבתי לקחת פלקווניל היא שאני ממש שונאת תרופות ועוד אמרו לי (את יודעת אנשים חכמים) שזה מכיל סטרואידים וינפח אותי וממש לא רציתי בנוסף לכל הצרות שלי גם להתחיל להתנפח. אז לא משנה מה הרופאים אמרו לי לא הסכמתי לקחת. לבסוף הייתי אצל ראומטולוג שאמר שאם אני רוצה להפסיק לסבול אני חייבת להתחיל לקחת ושאין לי מה לחשוש מהתנפחויות. התגברתי על הפחד והתחלתי לקחת. תאמיני לי יקירתי - עולם אחר !!! והדבר הכי נפלא זה שאת יודעת בדיוק על מה אני מדברת... רציתי באמת לדסקס איתך בעניין חבר, כבר הרבה זמן לא יצאתי עם אף אחד ברצינות ולא הייתי צריכה להיות במצב שאני צריכה לספר על זה. הייתי קרובה לזה אבל אני ממש פוחדת לגלות שהתגובה היא נסיגה חד צדדית . אשמח לשמוע איך עשית את זה (האם יש דרך בלי שזה יישמע רע?) אז שוב תודה תודה לך. מיקי
 

gaia20

New member
הי מיקי../images/Emo13.gif

אז דבר ראשון- ראי את ספורך בקטגורית המאמרים- אם תרצי להוסיף\לשנות משהו במה שכתבת, רק תגידי לי. בקשר להתנפחויות- אני אכן התנפחתי, בצורה מגעילה ולא סמטרית, עליתי 7-8 קילו, וכל יום שעבר הרגשתי יותר ויותר כבדה. אבל אין ספק שזו תרופה שעם כל תופעות הלוואי המגעילות שלה, היא מחוללת קסמים. את רוצה לשמוע איך הרופאה שלי שכנעה אותי לקחת את התרופות? "אל תדאגי",היא אומרת לי "יהיו לך פנים נפוחות מעט..." כן ממש מעט... אנשים חשבו שאני בלון מהלך....
"אבל זה יעבור תוך זמן קצר"- חשבתי שעובר נצח עד שפני התחילו לקבל צורה נורמלית..... אבל לקחתי את זה יחסית קל, כך היא אמרה לי. היא אמרה שהיא ראתה בנות, שסבלו בצורה שלא תתואר רק כדי לא לקחת את הפלקווניל בתערובת סטרואידים... למרות שעכשיו אני לוקחת מינון מזערי של סטרואידים ומינון נורמלי של פלקווניל, זה מה שמציל אותי.... בלי זה חבל לי על הזמן, אני לא עוברת את היום..... בקשר לחבר- בואי אני אגיד לך משהו... שאנל אמרה כאן משהו מאוד נכון- אנשים יתייחסו אלי כמו שאני אתייחס לעצמי (זו הסיבה אגב שהפורום עבר מאשכול "תמיכה" לאשכול "בריאות") ולכן לא אמרתי לו "יש לי מחלה קשה ואני מסכנה וחצי נכה..." הסברתי לו בפרטי פרטים על מה מדובר, הוא ישב והאזין בלי לאמר מילה. אני חייבת לציין שבנקודה זו, באמת חששתי, אבל לא הצגתי את המחלה בצורה כל כך קשה, וספרתי את זה בהומור קליל כך שאפילו הפרנואיד הכי גדול של מחלות לא היה מפחד מזה... כבר מההתחלה הוא הבין שזה חלק ממני והוא מקבל את אותי כמו שאני. זה היה מדהים. אני לא חושבת שמישהו יכול להבין אותי כמוהו. אני יודעת שהוא תמיד קורא את מה שאני כותבת כאן ולכן- עדי, רציתי להגיד לך שאין כמוך, אני לא יודעת איפה היתי בלעדיך, ואני באמת באמת באמת אוהבת אותך.... מיקי, את לא חייבת לספר כמה זה דבר רע, תדברי על זה בחופשיות, אפילו תצחקי על זה, בסה"כ את לא במצב רע, את בחורה רגילה. במקום לספר על הלופוס בפרצופו הקשה, תספרי על המצב הסביר שלך, זה ישמע הרבה פחות נורא ממה שאת חושבת... בכל מקרה, אני מקווה שעזרתי לך.... עכשיו אני חייבת ללכת, הכלבה רוצה טיול.... שלך, גאיה.
 

miki 1

New member
גאיה מקסימה שכמוך

אולי באמת ההומור זו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם כל מצב בחיים. את באמת אדם שמגיע לך להיות הכי מאושרת (יש לי יופי של אינטואיציות) בכל מקרה, אעדכן אותך לגבי הבשורה לחבר הפוטנציאלי... שיהיה לך רק כיף
מייקי
 

gaia20

New member
../images/Emo24.gif... דרך אגב....

שמתם
לאיקונים החדשים לפסח??
.... אפילו יש...
... חג שמח לכולם!! גאיה.
 

נועה בת

New member
מיקי היקרה

אני כגיל בערך ומעל 10 שנים מוגדרת כלופוסית... תאמיני לי שאפשר לחיות עם זה ממש טוב .. המשכתי את החיים למדתי מקצוע התחתנתי והצלחתי להביא ילד .. יש לי חיים לא רעים למרות המחלה , התרופות והטיפולים פעמיים בשבוע בתקופות הטובות ... אל יאוש ! אפשר להמשיך לחיות , והשמש - זה ממש לא טרגי והיום גם לא אופנתי ..... ותדעי - חשוב חשוב חשוב לקחת פלקווניל !!!!! זה מרסן את כול המערכת החיסונית של הגוף, אני לוקחת כבר 12 שנה פלקוויניל וככה שומרת יחסית על מצב של רמסיה ... בקיצור - אפשר לחיות !!!!!!!!!!!!!!
 

gaia20

New member
צודקת, צודקת, צודקת!!!../images/Emo132.gif

לא יכולתי לנסח את מה שאמרת יותר טוב! גאיה.
 

miki 1

New member
הי נועה

אני מבינה את כל מה שאת אומרת ובהחלט מתחברת לזה. סה"כ אני יודעת גם להגיד תודה גדולה משום שהמחלה אצלי מוגדרת קלה ולא מפריעה לי למהלך התקין של החיים, אני עושה בדיקות כל שלושה חודשים וזה לא משתנה אבל גם לא לרעה
מדי פעם יש את הכתמים על העור אבל אני משתמשת במשחה בשם דרמובט (שכולכם ודאי מכירים) שדי עוזרת מה שמפריע לי יותר זה הכאבים בפרקים שכשהם מגיעים אז אני מרגישה קצת כמו נכה , אבל גם זה לא נורא אפשר לסבול את זה (עם הפלקווניל זה פחות כואב ומציק)ואני בחיים לא מתכוונת להפסיק פלקווניל
אז אני צריכה לשמור על עצמי מהשמש, לא הולכת לים ולטיולי שטח, כל החברים שלי קוראים לי מפונקת (לא משתפת אותם במחלה מה אני צריכה שירחמו עליי?) מעט מאוד אנשים יודעים על המחלה(קומץ חברים קרובים + אחותי) אפילו אמא שלי לא ממש בתמונה כי היא דאגנית כזו. אני כן מאמינה שאמצא בן זוג שיוכל לקבל את זה - אני מקווה שגם אביא ילדים יפים ובריאים יום אחד. סוף שבוע נפלא לכולכם מיקי
 

נועה בת

New member
מיקי

שיהיה לך רק טוב ובטח תמצאי את האדם הנכון שיקבל אותך כמו שאת .. רק עצה קטנה - לספר למיועד רק אם הענינים מתחממים ורציניים, באמת אין צורך לשתף את כולם בחבילה האישית ... ולשדר לבחור שזה לא סוף העולם וחיים עם זה ומשתלבים בזה ... כשיגיע הרגע ... תודיעי לי .. יש לי גניקולוג ופנימאי מומחים למיקרה שלי .. בטח יעזור לכולכם ... בהצלחה !!!
 
למיקי שלום הלופוס מחלת התמנון ../images/Emo42.gif

הלופוס שהוא כשל המערכות החיסוניות בגופנו יכול לתקוף כול אבר בגוף מערכת חיסונית המתוחזקת טוב ע"י החולה הוא המפתח לריפואי עצמי והחלמה מהמחלה . יש תקווה לחיים חדשים בשיטת הבריאות הטבעית
 

שאנל

New member
הי מיקי../images/Emo24.gif

קראתי את דברייך וכ"כ הזדהתי עם התהליך שעברת. גם אני סרבתי (בתוקף!) לקחת את הפלקוניל ומטוטרקסט, קראתי המון חומר על התרופות הללו ולא רציתי לחיות כול חיי עם כדורים. בסוף הראמותולוגית שכנעה אותי לקחת אותם. אני לא צריכה לספר לכם על ההבדל. הטעות שלי היתה כשחשבתי - הינה אני מרגישה טוב כנראה ניצחתי את זה והחלטתי (עצמאית) להפסיק את התרופות... אז היתה נפילה שלימדה אותי לא להיות גיבורה גדולה. בקשר לשמש, גם אני מאוד אוהבת שמש ועכשיו אני נזהרת מאוד, אפילו למדתי לראות את חצי הכוס המלאה, פתאום אני לא שזופה ופתאום אני חושבת שגוון העור שלי יפה כך כשהוא לא שזוף. יום נפלא
 

miki 1

New member
שלום שאנל ../images/Emo13.gif

את לא יודעת כמה פעמים כמעט הפסקתי לקחת את הפלקווניל, אני כל כך שונאת את המרדף הזה אחרי הכדורים. אני גם ככה טיפוס סנילי אז עוד דבר שצריך לזכור...
יש לי לפעמים מן קטע שאני מחליטה שאני צריכה "אנרגיה סולארית" ואני יוצאת אל השמש (זה מטומטם אני מודעת לכך) ומנסה להשתלט על הצורך הזה בשמש, אני בטוחה שזה לא קורה רק לי. שיהיה לך יום נהדר
מיקי
 

gaia20

New member
בקשר לשמש../images/Emo42.gif../images/Emo98.gif

טוב, אני בחורה שכנטוזית, לבנה כמו סיד.... תמיד היתי ככה. לפני המחלה היתי נשרפת בשמש, הופכת להיות כולי אדומה בצורה מגעילה ביותר, מתקלפת כולי וחוזרת להיות בחורה לבנבנה.... אמרתי לעצמי שזה לא שאני משתזפת- משהו חום יפה כזה... אני הופכת להיות עגבניה אנושית....
אז לי לא היה ממש קשה לוותר על השמש...
יום טוב לכולם, גאיה.
 
למעלה