שלום רב, הבת שלי בת 5.5 ואמורה להתחיל כיתה א'
עוד יומיים. ביום ראשון היא הייתה אצל רופא השיניים לטיפול סתימות ויומיים לפני כן הילדה נפלה על השיניים הקדמיות יש לציין שקצת כאב לה כמו כל מכה, אבל לא משהו היסטרי ולענינינו. ביקשתי מבעלי שישאל אם הכל בסדר עם השיניים הקדמיות שהרופא רק יבדוק אותן, הרופא עשה צילום טען שיש דלקת קלה שמתחילה והחליט לעקור את השן. יש לציין שבין ההחלטה שלו לבין זמן העקירה היה משהו כמו 3 דקות ובכל השלוש דקות הללו, בעלי שאל שלוש פעמים האם זה הכרחי לעקור את השן, הרופא אמר שכן ועקר(שלחתי לבעלי סמס שהרופא לא יעקור את השן) אך הוא כבר עקר לה בלי לתת לנו זמן לחשוב ובלי להכין את הילדה שזה מה שהוא הולך לעשות, יש לציין שהילדה הגיבה בעצב קשה ובכעס ועצבנות מאז אותו בוקר. הוא פשוט שינה לי את הילדה לחלוטין מילדה שמחה וחברותית היא הפכה לחסרת ביטחון ועצובה מאוד שהוא עקר לה את השן ואפילו בלי הכנה מצידו או מצידנו (גם אני הייתי כועסת אם הייתי קמה מהרופא שיניים בלי שן בלי ידיעתי) היא סוגרת את הפה כל פעם שמזכירים לה את זה ובוכה. לקחנו אותה לקנות מתנות ושמנו לה מתנה מפיית השיניים מתחת לכרית. זה לא עזר. יש לציין שהשיניים שלה אפילו לא התנדנדו על מנת ליפול כך שאני סבורה שהיה לוקח עוד הרבה זמן עד שהן אמורות היו ליפול. האם יש משהו שאני אוכל להחזיר לילדה שלי את הבטחון העצמי בטח לפני עלייה לכיתה א' שכל כך משמעותית כרגע? אולי שן זמנית משהו? תודה וסליחה על האורך אני ממש נסערת
עוד יומיים. ביום ראשון היא הייתה אצל רופא השיניים לטיפול סתימות ויומיים לפני כן הילדה נפלה על השיניים הקדמיות יש לציין שקצת כאב לה כמו כל מכה, אבל לא משהו היסטרי ולענינינו. ביקשתי מבעלי שישאל אם הכל בסדר עם השיניים הקדמיות שהרופא רק יבדוק אותן, הרופא עשה צילום טען שיש דלקת קלה שמתחילה והחליט לעקור את השן. יש לציין שבין ההחלטה שלו לבין זמן העקירה היה משהו כמו 3 דקות ובכל השלוש דקות הללו, בעלי שאל שלוש פעמים האם זה הכרחי לעקור את השן, הרופא אמר שכן ועקר(שלחתי לבעלי סמס שהרופא לא יעקור את השן) אך הוא כבר עקר לה בלי לתת לנו זמן לחשוב ובלי להכין את הילדה שזה מה שהוא הולך לעשות, יש לציין שהילדה הגיבה בעצב קשה ובכעס ועצבנות מאז אותו בוקר. הוא פשוט שינה לי את הילדה לחלוטין מילדה שמחה וחברותית היא הפכה לחסרת ביטחון ועצובה מאוד שהוא עקר לה את השן ואפילו בלי הכנה מצידו או מצידנו (גם אני הייתי כועסת אם הייתי קמה מהרופא שיניים בלי שן בלי ידיעתי) היא סוגרת את הפה כל פעם שמזכירים לה את זה ובוכה. לקחנו אותה לקנות מתנות ושמנו לה מתנה מפיית השיניים מתחת לכרית. זה לא עזר. יש לציין שהשיניים שלה אפילו לא התנדנדו על מנת ליפול כך שאני סבורה שהיה לוקח עוד הרבה זמן עד שהן אמורות היו ליפול. האם יש משהו שאני אוכל להחזיר לילדה שלי את הבטחון העצמי בטח לפני עלייה לכיתה א' שכל כך משמעותית כרגע? אולי שן זמנית משהו? תודה וסליחה על האורך אני ממש נסערת