תירוצים

מקווה שלא עזבת את הפורום

אנילה, נראה כי גם לך יש אובססיה- לעזור לאנשים. כשאת עוזרת להם את בעצם מספקת את הצורך שלך להרגיש חשובה בעלת ערך. זה יפה וזה נחמד כל עוד את ממשיכה לעזור ם לעצמך ולוקחת אחריות על עצמך ועל דברים שאת אומרת. אם את חושבת שהביטחון העצמי שלך רק עוזר לך , תחשבי פעמיים, הוא יכול גם להרוס. גם אני אוהבת לעזור לאנשים, זה עושה לי טוב, זה מספק אבל עדיין אני מנסה ביחד עם זה להסתכל על עצמי במראה ולשקף לעצמי דברים שלא בסדר איתי. אני מנסה גם לראות דברים שלפעמים עובדים אם אדם אחד לא בהכרח יעבדו עם אדם אחר.
 
אוייש לא הבנתי

מה, התירוצים לא נכונים? העבר שלי פשוט דפוק ביחסית לאחרים, ויש לי אמנם יכולת גבוהה אם אני מיישם מטרות כו` אבל כל פעם זה מטריד ה עבר!!
 

אנילה1

New member
דן, עבר דפוק הוא מושג יחסי.

תפיסת ההיסטוריה האישית תלויה באישיות האדם. היסטוריה כמו שלך לאדם מאוד אסטרטיבי אולי הייתה נותנת לו הרבה כוח להראות שהוא מנצח את החיים למרות שהייתה לו ילדות דפוקה. הוא היה יוצא אדם מאוד מצליח.
 

גור42

New member
תן לי לספר לך משהו על עבר דפוק...

30 שנה החיים שלי היו בזבל, מתוכם 5 שנים במוסדות שונים ומשונים. 9 שנים, כולל מיטב שנות הנעורים שלי, הלעיטו אותי בתרופות פסיכיאטריות שטימטמו לי את המוח. הייתי כל כך חולני, פיסית, שאפילו קיבלתי פטור מחינוך גופני בבית הספר. כל חיי, וכמה מובנים זה נכון אפילו היום, כל נסיון שלי להתקדם נתקל בהתנגדות חריפה ועויינת של בני משפחה ואנשי מקצוע. תגיד, שמעת פעם על בחור שבגיל 27 צריך להילחם על הזכות לקנות לבד את המצרכים במכולת, כי כולם חושבים שהוא קוקו שלא יכול לדאוג לעצמו? טוב... עכשיו שמעת. ותאמין לי, שהפיסקה וחצי שכתבתי פה זה ממש על קצה המזלג. יש לי אינספור סיפורים אמיתיים מהעבר שלי, שיגרמו לשערות שלך לסמור. לכאורה, היה לי את התירוץ המושלם לא להצליח. היה לי את התירוץ המושלם להתבטל ולהאשים את כל העולם בעליבות של חיי. אבל לא עשיתי את זה. ואם אתה רוצה להבין למה, הסתכל על המקום שבו אני נמצא היום: אני על סף סיום תואר ראשון בהצטיינות, נשוי באושר, ונהנה מהחיים (לפחות רוב הזמן). בין החוויות שהספקתי "לאסוף" השנתיים האחרונות - השתתפות במרוץ חצי מרתון, יציאה לחופשה בטורקיה כדי לראות ליקוי חמה, ועשיית צעדים ראשונים בבניית עסק משלי. ללא ספק, עברתי כברת דרך ארוכה... וזה משהו ששום תירוץ, ולא משנה עד כמה הוא "מוצדק" או "נכון", היה יכול לעשות עבורי. אז בפעם הבאה שמגיע לידך לתירוץ עקשן במיוחד, שאל את עצמך: "מה אני מעדיף? להישאר בבוץ עם תירוץ מוצלח במיוחד, או להצליח?"
 
פשוט חזק.

אז אני מבין ש להתעלם זה הפתרון. מה שלא ברור לי זה שכשאני מתעלם משהו בתוכי אומר לי מה הרי אתה כזה אז מה אתה לא רציונאלי? ! אתה הרי דפוק עד עכשיו לא עשית תואר כו` לא התקדמת, אם לא הייתי דפוק מסתמא היתי מצליח. אז אני מבין שלהתעלם זה פתרון אבל משהו לא שלם שם.
 

גור42

New member
הפתרון הוא לחשוב במונחים שונים

אם עד עכשיו לא התקדמת במשהו, זה לא אומר שאתה "דפוק". זה בסך הכל אומר, שעד עכשיו עשית משהו לא נכון. גם האנשים הכי מצליחים והכי חכמים, טועים. מה שמבדיל בין המצליחן לבין המפסידן, הוא שהמצליחן לומד מהטעויות שלו ומשתמש בהם כמנוף להצלחה בעתיד. אם תעשה מחר את אותם הדברים שעשית אתמול, ותצפה להשיג תוצאה שונה, זה באמת לא רציונאלי. אבל אף אחד לא מכריח אותך לחזור על טעויות העבר. גם אני, יצאתי מהבוץ שבו הייתי רק כאשר התחלתי *לעשות* דברים אחרת.
 
כך גם אני אומרת לעצמי-

"אבל את דפוקה! לא פלא שלא הצלחת להתמיד בשום דבר שעשית. כמה שכל שיהיה לך זה לא יעזור לך, את דפוקה." זה נשמע לך כמו דברים בריאים להגיד לעצמך? לי זה לא. תיהיה מודע למה שיש לך, את מה אתה צריך לשפר ו...רוץ עם זה.
 

אנילה1

New member
גור הפעם על חייך הרבה יותר

חזק והחלטי. שמחה שחזרת לפורום. תודה לך.
 

byron

New member
כל הכבוד!!!

זה לא נכון שעבר לא אומר כלום על העתיד, אבל האופי אומר הרבה יותר לגבי העתיד. לפי ההודעה רואים שיש לך את האופי שיכול להתגבר על המכשולים שהציב הטבע. "אלוהים נתן לי קשיים כדי לחזק אותי" לי יש ים של תירוצים והעיקרי הוא ש-"אני עצלן". זה תירוץ כי בסוף היום יש לי את מי להאשים (את עצמי - אני העצלן) התרגלתי לחיים נוחים מדי ועכשיו אני עצלן מדי.... איך זה בתור תירוץ?
 

אנילה1

New member
byron אני מכירה היטב את

העצלנות הטיבעית, לי יש אותה. זה לא פשוט להתגבר עליה. לכן לעצלנים מתאימה מסגרת חיצונית שתכריח אותם לעבוד. לעצלנים טובה מאוד עבודה שכירה מעניינת עם הרבה לחץ. זה גם מארגן את היום וכך העצלנים עושים ממש הרבה ונחשבים לחרוצים. עצלנים לא מסוגלים לארגן לעצמם את החיים. כי העצלנות משתלטת עליהם. ואז יוצא שהם לא עושים כלום. יש אנשים שלא לעשות כלום לא משגע אותם, ואם יש להם ממה לחיות אז הכל בסדר.
 
תירוצים שאני יכולה להגבר וכאלו שלא

1. אני עייפה - קשה לי להתגבר אבל עם מאמצים רבים זה אפשי 2. אין לי כסף- לא ממש נכון, פשוט אין לי ביטחון כלכלי כרגע וזה מדאיג אותי 3. אין לי סבלנות- יש לי המון סבלנות ועוד יותר מזה אני לומדת עבודה סוציאלית אז בכלל יש לי סבלנות 4. לא יכולה לקום בבוקר-לא מצליחה להתגבר. 5. קשה לי- לא באמת קשה לי אני אוהבת להתבחיין. לא עולים לי עוד כרגע אבל בטוח יש עוד
 

אנילה1

New member
תמר את צריכה לבדוק אם את ישנה

בסדר בלילה. אם את עייפה כל היום ואת בקושי מתעוררת בבוקר, אז אולי את הולכת לישון מאוחר כי את טיפוס לילה. אם לא תהיי עייפה גם שאר הדברים יהיו לך קלים. לכן צריך לעשות בדיקות.
 
עשיתי בדיקות

יש לי סטייה מאוד קלה בברזל , לא רציני. אני נכנסת למיטה ולפעמים נרדמת מאוחר, אני אולי טיפוס לילה אבל הייתי רוצה להתחיל לנצל את הבוקר. כ"כ כיף לי כשאני קמב מוקדם . הבעיה שרוב הבקרים אני עושה לעצמי הנחות וממשיכה לישון ואז אני כועסת על עצמי.
 

אנילה1

New member
אני לא יודעת אם יש לך ילדים.

אם היו לך היית מתעוררת ב5 בבוקר.
 
אני צריכה לישון...זה לא בריא ככה!

:) :) זה התירוץ שלי וזו בדיוק הסיבה למה אני עכשיו לא נמצאת מחוץ לבית. יאללה, עפתי להתארגן וללכת לעשות משהו טוב עם עצמי.
 
למעלה