תלאופן מתייחסים לקורקינטים
לא ברור אם בעתיד הם ימשיכו או לא, והאם 4 חברות הקורקינטים (בירד, ליים, ווינד וליאו) ימשיכו לפעול.
מה שמוזר הוא שבאופן פלא בענף הקורקינטים התחרותי אין תחרות על המחיר. כולם התקבעו על 5 שקל + חצי שקל לדקה. חצי שעה עולה ללקוח הבזבזן 20 שקל, שזה בערך פי 30 ממה שעולה נסיעה של תושב בתלאופן העממי (המסובסד גם ע"י העיריה): 240 שקל למנוי שנתי, כלומר פחות מ-שקל ליום, ואפשר לרכב כמה פעמים שרוצים, כל פעם עד חצי שעה. תמחור בדיחה.
מצד השני הקורקינט החשמלי יותר נוח. הולכי הרגל בעיר כועסים על הפקרת הקורקינטים במדרכות, היכן שמתחשק לפרחח שרכב על הכלי, בעוד משתמש התלאופן מחויב לחנות רק בתחנות מוסדרות. פחות נוח למשתמש אך נהדר להולכי הרגל. העיריה חושבת כיום על רגולציה ואכיפה כדי שנהגי הקורקינטים יתחשבו יותר בהולכי הרגל.
https://www.themarker.com/markets/1.7303510
לא ברור אם בעתיד הם ימשיכו או לא, והאם 4 חברות הקורקינטים (בירד, ליים, ווינד וליאו) ימשיכו לפעול.
מה שמוזר הוא שבאופן פלא בענף הקורקינטים התחרותי אין תחרות על המחיר. כולם התקבעו על 5 שקל + חצי שקל לדקה. חצי שעה עולה ללקוח הבזבזן 20 שקל, שזה בערך פי 30 ממה שעולה נסיעה של תושב בתלאופן העממי (המסובסד גם ע"י העיריה): 240 שקל למנוי שנתי, כלומר פחות מ-שקל ליום, ואפשר לרכב כמה פעמים שרוצים, כל פעם עד חצי שעה. תמחור בדיחה.
מצד השני הקורקינט החשמלי יותר נוח. הולכי הרגל בעיר כועסים על הפקרת הקורקינטים במדרכות, היכן שמתחשק לפרחח שרכב על הכלי, בעוד משתמש התלאופן מחויב לחנות רק בתחנות מוסדרות. פחות נוח למשתמש אך נהדר להולכי הרגל. העיריה חושבת כיום על רגולציה ואכיפה כדי שנהגי הקורקינטים יתחשבו יותר בהולכי הרגל.
https://www.themarker.com/markets/1.7303510