כאן אני לא מסכים
דותן, אני חושב שלא בדיוק הבנת את ההבדל בין סלנג לבין שפה רשמית. אתה רואה בשפה כלי לתקשורת בין אנשים, ותו לא. כל עוד האדם מבין את רעהו - די בכך. באמרך כי "כל אדם בישראל יודע מהו טוש ומהו לורד ואין שום צורך להכריע ביניהם" - אתה לא מבין את חשיבותה של שפה רשמית ותקנית בחיי היומיום. דווקא בשל חדירת הסלנג לשפה ובשל תהליכי אמריקניזציה של העברית - חשוב מאוד לשמר את העברית הנכונה, על כלליה ועל חוקיה (הנוקשים לעתים). ההבדל בין דרך התפשטותו של הסלנג, אליו בחרת להתייחס, לבין מילים אחרות - הוא עצום. מעצם היותה של העברית שפתה הרשמית של ישראל, מחויבת המדינה להבטיח את תקינותה - תפקיד שיכול להתבצע רק ע"י גוף רשמי ומוסמך. כאשר השווה גיא ("מחשב וירטואלי") בין הכנסת כמוסד הקובע חוקים בכל תחומי החיים, לבין האקדמיה - הקובעת חוקים בתחום הלשון, הוא לא רצה אלא להוכיח כי יש הכרח בגוף רשמי, כדי שיפקח ו"יעשה סדר". מובן, שבשאר התחומים וברוחב הפעילות של כל אחת מהן - אין להשוות בין הכנסת לאקדמיה. אינני טוען שמילים חדשות לא יכולות לחדור לשפה "מלמטה", כלומר מהעם, ולא מאנשי האקדמיה, אולם כדי שמילה מסוימת תתקבל לשפה העברית הרשמית, היא חייבת "לקבל את אישור" האקדמיה.
