LA BOHEME

quazimodo20

Active member
הייתי בן 26

במסגרת לימודיי באוניברסיטה לתואר שני,הייתי צריך לכתוב תזה בנושא רצייה חברתית אצל חולדות.
כן.
יש דבר כזה.

ישבתי המון בספריה, וערכתי ניסויים במעבדה (עד היום אני חובב חולדות לבנות בעקבות ההתנסות הזו, וקשה היה לי מאד היחס אליהן כ"חיות מעבדה", אבל הייתי חייב לעשות זאת כדי לקבל את התואר, אז חשקתי שיניים ועשיתי מה שהייתי צריך... בכל זאת, זה היה רק להריץ אותן במבוכים ולא לתת להן מכות חשמל... ועדיין...)...

במסגרת החיפושים אחר מידע רלבנטי ומהימן נשלחתי לאוניברסיטה אחרת לדבר עם פרופ' מסויימת לפיזיולוגיה מוחית שהייתה "שם" בתחום.

בהתרגשות ובחשש מה (עדיין אני סטודנט "מושתן" והיא פרופ' בעלת שם הגעתי למרכז, ומצאתי את כתובתה. זה היה בית דו קומתי משופץ בלב גינה ירוקה עם פסלי גמדים בגינה. משהו סוריאליבטי ושקט עד יפהפה בלב המולת מרכז הארץ.

היא פתחה לי בחיוך ולהפתעתי היא הייתה אשה מרשימה מאד. לפי מה שידעתי עליה היא סיימה את הדוקטורט שלה ב-1971, כך שלדעתי הייתה בת כ-56 או 57.
שערה היה אפור אולם ניתן היה להבחין בצבע זהוב פה ושם, אסוף מעלה בסרט תכול. צבע הסרט תאם את צבע עיניה שהיה תכול בהיר כמעט שקוף באופן פלא. בהירה עד מאד, רזה ומטופחת. נראתה כמו ליידי מסרט בריטי ישן בסגנון "אדונים ומשרתים".

התיישבנו לשולחן, הגישה קפה ועוגת שמרים, והתחלנו לדבר על התזה שלי.

היא הייתה מעיין שופע של ידע.
מקסימה, לבבית, עם חוש הומור, ולגמרי לא מה שציפיתי מפרופ' שעשתה את פרסומה ממחקר בחולדות וחזירים.

בשלב מסויים היא הניחה על הפטפון תקליט ומהרמקולים בקע שארל אזנבור בשנסונים צרודים ולוחשים.

המשכנו לדבר על הנושא ולהביט בדיאגרמות על שיתוף פעולה של בעלי חיים למטרות קרבה וחיבה ותו-לא.
והתחלתי לזמזם ולשיר בלי משים אחד משיריו של אזנבור שליטף אותנו ברקע


La bohème, la bohème
Ça voulait dire
On est heureux
La bohème, la bohème
Nous ne mangions qu'un jour sur deux

היא חייכה והביטה בעיניי
"אתה מכיר את אזנבור?"

"כן. גדלתי על זה בבית".

היא הרימה את מבטה למעלה והחלה לשיר יחד אתי.
קולה היה מעט צרוד, כנראה מסיגריות, למרות שלא עישנה ולו אחת בשעה האחרונה.

הרימה ידיעה מעלה ועשתה תנועות ריקוד במחוות אל על.

לא יודע איך העזתי אבל הצעתי לה לרקוד.

הסכימה.

מצאתי עצמי רוקד סלואו צמוד עם פרופ' לפיזיולוגיה-מוחית בת 30 שנה לפחות יותר ממני.

היא הייתה נשית כל כך.
אחזה בי ברכות.
ליטפה את מותניי.

אחזתי בגווה הדק
הרגשתי את שדיה הרכים נמעכים על חזי.
ריחה היה מתוק.

נשקתי לצווארה.
היא פלטה לחישה בלתי נשלטת.
ליטפה את לחיי.

נישקה ללחיי.

ומשם הכל היה LA BOHEME....


צפה בקובץ המצורף 2300
 

quazimodo20

Active member
נו. מה היא אמרה לך על החולדות?


שיש להן פרומונים מיוחדים שהן מפרישות במצבי דחק ושמחד מזהירים את חברותיהן לקבוצה, ומאידך גורמות לחזקות שבהן להגיע ולנסות "להושיע".
ושיש להן פרומונים אחרים שהן מפרישות ושגורמות לחולדות אחרות להגיע אליהן רק כדי לתמוך (בא לידי ביטוי ברחרוחים הדדיים וגיפופים קצרים) אפילו אם צריך להתגבר על מכשולים בדרך....

מעניין? ;)
 
למעלה