אמרו לי שאחרי חודש כבר יותר קל....

[יולי צפון]

אמרו לי שאחרי חודש כבר יותר קל....

בולשיט.... אני יוצאת מדעתי, מה זה בא לי סיגריה.... חחחחחחחחחחחחחחחחחח לא יודעת מה קורה לי, כבר כמעט חודש שאני לא מעשנת וככל שהזמן עובר אז יותר קשה לי... כאילו אני כל הזמן מנסה את עצמי בקטע של נניח אני בעבודה,,,,טוב...חייבת סיגריה עכשו... אבל את הפסקת...טוב...נשתה תה...נאכל מסטיק... נצא להליכה....נאכל משהו...חייבת לאכול משהו... לא... אני בדיאטה....שליטה...שליטה...שליטה.... אין לכם מושג...כמה בא לי סיגריה...נורא בא לי... וזה פסיכולוגי לחלוטין כי פיזית אנלא צריכה... נפשית???גם לא....אבל הפנטזיה..... זה עובר מתישהו? או שזה רק מתגבר????

 

[פורמה]

../images/Emo5.gif אוי לאאא

אני לא יודעת, זה נשמע לא מתאים בכלל כי אני ממש באופורייה שלא בא לי בכלל לעשן. אני מאמינה שזה עובר מתישהו כי בכל זאת יש הרבה שעברו את התהליך בשלום וכבר שנים לא מעשנים. אני אישית מכירה כל כך הרבה, בסביבה הקרובה שלי (בעבודה ובמשפחה..) אז זה בטח צריך לעבור מתישהו. אני חושבת שככל שתיהי עסוקה במחשבה של איך בא לך לעשן, ותעסיקי את עצמך בלחשוב כל הזמן על פעילות מיוחדת כדי להשכיח את הדחף, אז איכשהו הדחף לעשן כל הזמן יהיה באוויר... אני חושבת שכדאי יותר להתרכז בחיים האמיתיים ובפעילויות היומיומיות שהיו מעסיקות אותך אילו לא היית ממלא את כל המחשבות שלך, האנרגיה שלך והעשייה, סביב נושא העישון והגמילה. בכל אופן, אני בשלבים הראשונים חיפשתי פעילויות חדשות שיסיחו את דעתי מהעישון, אבל התוצאה היתה הפוכה. מצאתי שמרוב שאני מנסה להימנע ממחשבות על עישון, זה הדבר העיקרי שמעסיק אותי או מפעיל אותי לעשות דברים מסויימים, כך שכל היום הייתי עטופה במעשים למען הגמילה. והחיים..?? קפאו!! לא יכולתי לעשות שום דבר. כל הזמן הייתי עסוקה בלברוח מהדחף הזה לעשן וכל המחשבות שלי היו נתונות רק לו. כשהמצב התחיל להחמיר והרגשתי שאני חייבת לקחת את עמצי ביידים ולהתרכז במה שאני צריכה לעשות בעולם הזה מלבד להיות עסוקה בלהיגמל. חזרתי להיתרכז בעבודה, ולעשות את כל מה שהייתי עושה תמיד, רק בלי סיגריה (ומן הסתם, עם יד נוספת שפתאום התפנתה..) פתאום ראיתי שכשאני חוזרת להתרכז בחיים אני סוף סוף שוכחת באמת מהעישון. וזה מה שאני מנסה עכשיו לעשות בעניין האובססיה לאוכל, הציעו לי לקחת איתי לעבודה כל מיני ירקות מתנשנשים כאילה (רצועיות מלפפון, רצועות פלפלים, " גזר, וכו') אבל אני חושבת שבכל פעם שאמצא תחליף למשהו אני אהיה עסוקה כל הזמן בהמרת התמכרויות (אני לא רוצה לעשן אז אני אוכל. אני לא רוצה לאכול אז אני אלעס מסטיקים, אני לא רוצה ללעוס מסטיקים אז אני אסתובב עם קיסם בפה, אני לא רוצה להסתובב עם קיסם בפה אז אני אקסוס ציפרניים וכו'...) במקום פשוט להרגע ולהתחיל להתרכז בחיים ובעיסוקים שלנו, ובכל מה שסביבנו. זה אפשרי ?? בכל אופן, אני מנסה את זה.

 

[מצליף בלשונו]

זה עובר

אבל בעזרתך......... נסי לנימנע ממחשבות על סיגריה או על אוכל כתחליף, כזה בא מאליו? עצמי עיניים , קחי חמש נשימות עמוקות, אבל עמוקותתתתתתתתתתתת וזה עובר . אני כבר שבעה שבועות לא מעשן וזו הדרך היחידה שלי להתגבר

 

[זולו60]

אמרו לי.....

בעבר השתתפתח בפורום לגמילה מעישון-אחר. ושם היו לפחות 5 נגמלים שדווחו שלאחר 5 שבועות הדחף לסיגריות ממש נחלש הם ממש הרגישו הקלה וכאילו עברו לשלב אחר בגמילה, חוץ מזה שחווית הגמילה בוודאי שונה מאחד לשני. היתה אחת שסיפרה שגם אחרי שנה וחצי בא לה לפעמים סיגריה. רק שכולם תמיד מוסיפים שהדחף אינו חזק כמו בשלבי הגמילה הראשונים ואפשר להתגבר עליו בקלות. החזיקי מעמד. לפעמים אני מרגישה שאין לי זכות לכתוב כאן בפורום כי אני עדיין מעשנת אבל הייתי פעם שם חדשיים גמילה. ומקווה שעוד אחזור להתמודדות בזמן הקרוב בהצלחה. שמתי לב שבפורום הזה יש רק שלושה נגמלים את יולי, פורמה ומצליף בלשונו. בקשר לסימפל מי אני לא יודעת אם עדיין בגמילה. אתם צריכים תגבורת לא? מאוד מקווה להצטרף אליכם בקרוב. החזיקו מעמד!!!

 

[יולי צפון]

זה לא ש.....אני כל הזמן...

זה לא שאני כל הזמן חושבת על סיגריה, בכלל לאאאאא,,,, רוב הזמן ממש שוכחת שפעם עישנתי ואז.... משום מקום ....פתאום...זה בא וגם אני הייתי נורא באופוריה בהתחלה אבל זה עבר לי. עכשו זה השיגרה והכל אחללה, רק שפתאום משום מקום ברגע הכי פחות צפוי פתאום, מה זה בא לי סיגריהההההה אבל אל תדאגו, זה באמת עובר אחרי כמה נשימות עמוקותתתת שבוע טוב לכולםםםםםםםםםםםםם

 

[יולי צפון]

וזולו../images/Emo13.gif../images/Emo13.gif../images/Emo13.gif

תמשיכי לכתוב כאן

 

[פורמה]

../images/Emo45.gif נכון... ! ../images/Emo39.gif