אולי אני לא צריך חברים...?

[dar dahan]

אולי אני לא צריך חברים...?

נכון אני מחפש עבודה והולך למסיבות לבדי ומקנא באנשים שיש להם 500 חברים (ומה לא ><) אבל חשבתי על זה ובסופו של דבר כולנו נהפוך להיות זקנים בלי יותר מדיי חברים, אז מה זה משנה, כי גם ככה רוב החברים יתקעו לך סכינים בגב אז אני צריך לשמוח שאני לא נכנס לעניינים הללו ושיצאתי משם מהר. לפעמים אני חושב שאני שונא אנשים, לא את כולם אבל את רוב האנשים...

 

[Martin Rawls]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[גילת אפרים]

האם...?

הרי עצם השאלה שבכותרת להודעתך וכן תוכן דבריך, מבטאים את הצורך החברתי שלך... ראה, הרבה מאד אנשים חווים קשיים חברתיים וביחסים בין-אישיים. הבשורה הטובה היא שניתן ללמוד ולרכוש מיומנויות אלה. אתה מציין כי אתה "מקנא באנשים שיש להם 500 חברים". לשם מה אתה צריך 500 חברים?! או אפילו 100? או 50? או 30? בעצם, האם תוכל לציין מהן הסיבות לכך שאתה רוצה וצריך חברים? צורך חברתי הוא צורך בסיסי של בני האדם (ובע"ח), ללא הבדלי גיל. גם לאנשים מבוגרים יש את הצורך בחברותא. מלבד זאת, לפי הכתוב בפרופיל שלך אתה איש צעיר, כך שמהי הרלוונטיות בחשיבה על שנות הזקנה בהן, לשיטתך, ממילא אין חברים? עד שנות זקנה יש לך עוד לפחות שנתיים...

רוב החברים תוקעים סכין בגב? מי שנוהג כך אינו חבר! חבר אמיתי הוא שותף משמעותי לחיים- ברגעים טובים וטובים פחות. נכון, לעתים קורה שאנו מתאכזבים ממי שהחשבנו כחבר- אז מה? האם משום-כך נמנע מלטפח לעצמנו חברויות? אכזבה עלולה להיות נחלתנו במישורים שונים בחיים, שלא נמנע מהם רק בשל ה"סיכון" שמא נתאכזב, נכון? בנוגע לשנאת אנשים. בפעמים שנתקלתי בטענה שכזאת (ונתקלתי בה לא אחת), ניתוח מעמיק שלה העלה כי זוהי אמונה חסרת שחר. אנשים מייצרים לעצמם רציונאליוזציות כדי להתמודד עם מקור הקשיים החברתיים שלהם. ניתן לבחון את טענתך זו ואולי אף להפריכה. סופ"ש נעים...

גילת