**אזהרה חמורה** מפני המרכז לטיפול ב-OCD בהנהלת עודד בן הרו
אני סובל מקשיים רגשיים ופסיכולוגים מגיל 10, שבחלקם גם OCD, אני לא יכול להגיד שזאת ההפרעה המרכזית, אבל זה חלק גדול מהסבל שלי.
בגיל 19 לראשונה נפגשתי עם פסיכולוג מקסים שעזר לי המון עד גיל 22, אבל דפוסי אישיות נוקשים ומקובעים גרמו לי להכנס למשברים נושנים ולרגרסיות כבר 6 שנים.
לפני חודשיים וחצי, אחרי שאני מתבוסס בפחדים שלי בבית הוריי, החלטתי לשים את הפחד הצידה ולחתור לחיים בכל הכח, ולחזור לדרך הטובה שהפסיכולוג שלי לימד אותי.
והתכוונתי לעבור לגור בתל אביב כי שמה יהיה לי הכי קל ליצור חיים.
והבעתי גם עניין בטיפול קצר ותמציתי בחלק של ה-OCD שלי בתקווה ואמונה שזה היה טריגר דומיננטי לכל המשברים שלי ואם אפתור את זה אולי לא אחווה משבר נוסף ביציאה מהבית.
היציאה לתל אביב לוותה בפחד מרגש.. שדוחף...
כשחיפשתי טיפול לאוסידי הכי היה לי קל להגיע למרכז של עודד בן הרוש.. בגלל שזה נראה משהו מקצועי ומאגד כזה... אבל איך שדיברתי עם המזכירה לקבוע פגישה... היה שמה משהו בטונציה שלה שהעביר בי חלחלה (אבל אמרתי לעצמי לא לשפוט ולתת לזה הזדמנות)
הפגישה באופן מקרי נקבעה ליום השני שלי למעבר בתל אביב.
כשקמתי ליום הראשון שלי בתל אביב... היה לי ממש טוב !!! כאילו הכל היה מתואם ושלם, הרגשתי פחד, אבל זה היה פחד שדוחף, פחד הייתי שלם איתו, לא פחד שמעכב ומחריד. והרגשתי טוב, נכנסה בי רוח של אמונה, תקווה ובטחון, והכל גם הסתדר והלך לי.
כשהגעתי לשמה, משהו לא הסתדר לי באנרגיה, והמקום גרם לי להרגיש רע, רע מאוד. אני זוכר שהייתי יציב, בטוח בעצמי, שקט (כמו שהפסיכולוג שלי לימד אותי)
עוד מההתחלה הרגשתי לא מותאם.. ושהמקום הוא קודם כל ממוסחר לאללה... וככזה שמתייחס למטופלים כחלשים, חולים וקטנים. אבל אחרי שנכנסתי לפסיכולוג ליאור כרמי, התפרקתי סופית.
אני התעקשתי להיות בשקט שלי, והוא עודד ודובב אותי לדבר על הדברים... לאט לאט נכנסתי לחרדות שלי... והוא גם היה נורא שיפוטי.. קרא לי קיצוני... וכל דבר ייחס ל-OCD שלי.. כאילו אין לי אישיות.. יש לי OCD... מאמצע הפגישה משהו בי התפרק.. איבדתי את השלווה.. הבטחון העצמי.. האמונה והאהבה... והייתי מבולבל.. כי הרגשתי רע.. אבל זה מקום שכביכול מוסמך להוציא אותי מכל הסבל... חודש נאבקתי בתל אביב... עד שפשוט נאלצתי לחזור שוב לבית הוריי... ניסיתי לסגור איזה מעגל ולהתקשר למרכז.. אבל זכיתי ליחס מרוחק.. מתנשא. ומגעיל...
יש לי בחילה כל פעם שאני נזכר בליאור כרמי... הוא יושב שמה כמו שטן קטן ומשחק לי בראש... יושב על כל הספקות וההרס שלי... חזרתי לדפוסים ישנים... הכל נהרס....
כולם בסביבה שלי אמרו לי שזה לא הפסיכולוג... וזה היה קורה לי בכל מקרה... עד שדיברתי במקרה עם מישהי שגם חוותה חוויה מזעזעת מהמרכז... וזה חיזק את תחושותי... וגרם לי גם לכתוב את פוסט האזהרה הזה..
אני מבקש ממכם חבריי היקרים.. כל מי שצריך עזרה.. בבקשה.. להתרחק מהמרכז הזה !!! להזהיר גם אחרים !!!
הלוואי שיהיה לנו סופש שקט... והתחלות חדשות...