איך מתחילים??

[השאלה הניצחית]

איך מתחילים??

שלום! אני מטפל ברייקי והילינג , ולמרות שאני כבר 3 שנים בתחום , עדיין אף פעם לא טיפלתי בשביל כסף... החלפתי טיפולים , טיפלתי בחברים , במישהו שפתאום לא הרגיש טוב וכו'... במשך כל הזמן הזה גם המשכתי ללמוד פה ושם , ואני גם מתכוון ללמוד עוד , אבל אני רוצה גם להתחיל לעבוד בזה... איך עושים את הצעד הזה של להפוך את זה למקצוע? זה לא שאני חושב שלא מגיע לי כסף על טיפול , אני מודע ליכולות שלי ויודע שאני באמת יכול לעזור לאנשים. גם תמיד קיבלתי תגובות טובות מאוד לטיפול שלי ובכל זאת... יש לי בעיה לעשות את זה תמורת כסף וחוץ מזה , איך מתחילים? זו לא בדיוק עבודה שאפשר להיות שכיר בה , עד כמה שאני יודע , אז מאיפה אני מתחיל?

 

[Rachel Ashkenazy]

שלום לשואל הנצחי

כמה שמחתי לראות שיש עוד אנשים ערים בשעות היפות הללו. התחלה והפיכת הטיפול למקצוע כרוכה בהיבטים מעשיים (יענו הפרקטיקה של החיים). הרופאים הדגולים בעולם קיבלו כסף . - זהו מקצוע ככל מקצוע (ויש בו ערך מוסף של הנאה צרופה של הנותן, קרי המטפל). יש אפשרות גם להיות מטפל שכיר . אתה פשוט צריך למצוא את המקום שמחפש מטפלים . אגב באתר WWW.CRYSTALS.CO.IL יש פורום כללי ובו מתפרסמות מדי פעם מודעות על חיפוש מטפלים (אפילו השבוע ראיתי שם משהו) גם בלוח של אתר זה תוכל לבדוק . אתה יכול להתחיל לטפל בביתך . תכין כרטיסי ביקור ותחלק . אתה יכול לגשת לחנות טבע וליצור שיתוף פעולה . הפציינט המרוצה הראשון הוא הכדור המתגלגל שלך . ואל תתבייש לקחת כסף - אין מלאכה המבישת את בעליה . בטח לא טיפול באנשים . בהצלחה .

 

[השאלה הניצחית]

ישנים בימים וערים בלילות... ../images/Emo13.gif

אני חושב שזה יותר נובע מהפחד להפוך את זה למקצוע. אני מאמין בעצמי וממש לא מתבייש בהיותי מטפל (אולי מתבייש באופן כללי...) האידאל מבחינתי היה להיות כוהן בבית המקדש - אני לא צריך להתעסק בכלל עם כסף , אנשים באים ותורמים ואני מטפל בכל מי שצריך עזרה... אבל העולם היום קצת יותר מסובך...

 

[Rachel Ashkenazy]

הכהנים

גם כהנים צריכים לאכול ולכן הם קיבלו תרומות. אז תחשוב על שכר טרחתך כעל תרומה אשר הסכום שלה מוגדר מראש . אגב המלצה : מותר אפשר ורצוי לתת מדי פעם טיפולים ללא תשלום או בתשלום סימלי למי שאין ידו משגת (זו תרומתם של המטפלים לקהילה)

 

[שיאצואיסט]

כסף

גם אצלי היה שלב כזה . צריך להתבגר, להתחיל לעבוד ואז זה עובר . היום כשאני מסתכל אחורה זה משעשע אותי נראה לי ילדותי.

 

[ורד מיוחס רוזנבליט]

קופסה

תמיד אפשר לשים קופסה יפה בקליניקה לא לנקוב בסכום ולהגיד למטופלים שישימו בקופסה כמה שהם רוצים / יכולים.

 

[משי א]

סכום קבוע פרט לאלו שאינם יכולים

לשלם - מהם אני גובה סכום סמלי.

 

[sylvester]

יש לי שאלה שקשורה לנושא הזה:../images/Emo82.gif

כשמתחילים לטפל בבית תמורת תשלום - צריך להצהיר את זה? איך מתיחסים לכל הנושא של כסף? צריך לפתוח תיק של עצמאי..? תודה

 

[ורד מיוחס רוזנבליט]

ביטוח

חשוב לפתוח תיק ועוד יותר חשוב לעשות ביטוח, לא כדאי לטפל ללא ביטוח. רצוי לפתוח תיק לכל מטופל וגם בגמר הטיפולים לשמור את התיק למשך 7 שנים (חוק ההתיישנות) אצל ילדים - יש לשמור את התיעוד עד שהם מגיעים לגיל 21. בהצלחה

 

[שיאצואיסט]

צריך לדווח למס הכנסה

אם לא רוצים צרות צריך ללכת למס הכנסה. גם למס ערך מוסף . אפשר בהתחלה לבקש להיות עוסק פטור - זה טוב למי שיהיו לו מעט יחסית הכנסות ואז לא משלמים מעמ. זה סיקדור נוח לשנה הראשונה עד שיודעים כמה מרוויחים.

 

[Orrza]

כסף - לא ממש מלה גסה

יש לי המוווון מה לומר על הנושא הזה. וזה נושא שתמיד יהיו בו מחלוקות ושאלות. ישנם המון מוסדות היום שמכשירים אותנו להיות מטפלים, אבל אף אחד מהם לא נותן לנו את הכלים הפרקטיים של להפוך את התחביב הזה, מתת האל הזו, למקצוע. דבר אחד שתמיד צריך לזכור, הוא שחלק בלתי נפרד מתהליך הריפוי של המטופל נעוץ בעובדה שהוא יודע שהוא מקדם את עצמו לעבר הריפוי. כשהוא מגיע אל מישהו נחמד שעושה לו נעים (כמו במקצוע מגע למשל) ללא תשלום מצדו, זה ממש נחמד לו, הוא יצא בהרגשה של "עשו לי נעים" אבל כשהוא מבין שזהו טיפול עם ערך כספי, ובסוף הטיפול הוא נפרד מסכום כסף מסויים, מתגברת התחושה של הרשמיות ש"אני עושה משהו רציני" כדי להגיע למצב בריאותי טוב יותר. וכך מתגברת אצלו התחושה שהמטפל שלו הנו אדם רציני. לא הייתי רוצה שיבינו אותי לא נכון, אי לקיחת תשלום לא עושה מטפל לפחות טוב, אני בעצמי מתנדב באופן קבוע במוסדות מסויימים. אבל ההבדל הוא בתחושה של המטופל - ובאופן שבו הוא יביט עליך. זוהי פשוט המציאות שלנו כיום, ובטח שכאן בישראל. אני לא מיעץ לך להתייחס לכולם באופן שווה, יש מטופל זר, יש מטופלים מהמשפחה, ויש אוכלוסיות מיוחדות... לא מכולם תמיד אבקש סכום שווה, אבל תמיד תדע שאתה שווה לא פחות ממטפלים אחרים ואם לא תנקוב בסכום כספי כתמורה לטיפול, תמיד יהיו את אלו שיספרו על המטפל ה"תותח" שלהם שלוקח 300 שקל לטיפול (ויש סיכוי שהוא למד פחות וגם עשוי לעזור להם פחות ממך) וזה שווה כל רגע... למה? מפני שהם "מרגישים" שזהו טיפול טוב יותר = סכום גבוה = בטחון אצל המטופל שהמטפל שלו רציני ועוזר = תחושה טובה יותר = ריפוי... המון, המון, נמצא בראש! מקווה שעזרתי ושזה לא היה ארוך מדיי... סליחה מכולם, ועדיין יש לי עוד המון לדבר על הנושא המעניין הזה. בריאות

 

[השאלה הניצחית]

תודה

אני מניח שהגיע הזמן לקחת אחריות על עצמי , ולהתחיל לטפל באופן רציני. אני קצת מפחד מהאחריות הזאת - זה כבר לא רק "לעשות נעים" כמו שאמרת , זה ליצור יחסי מטפל מטופל ולעשות את זה בצורה מקצועית. נראה לי שהצעד הראשון שאני אעשה זה להתנדב איפשהו , לצבור ביטחון ונסיון מה אתם חושבים? מכירים מקום שאפשר להתנדב בו באיזור הקריות?

 

[freearth10]

אולי כדאי להתחיל בשרותי הרווחה

 

[משי א]

מטפלים במחיר סמלי

מצאתי את המודעה הזו בפורום "שוק קחתן" באתר www.crystals.co.il תאריך: 17:30 02/03/03 נושא: אם אתה או את זקוקים לטיפול אם אתם זקוקים לטיפולים למען הבריאות אך התקציב לא מאפשר זאת- ישנם מטפלים המוכנים לטפל תמורת מחיר סימלי של 15 שח כתבו מייל ואשלח פרטים [email protected]"

 

[קרן א ו ר]

אהבתי.

מסכימה עם מה שאור אמר. אתה מטפל ומגיע לך תרומה על כך. ועוד משהו שהתחלתם לנגוע בו: ברגע שלוקחים כסף יש מחויבות! חוץ מזה שצריך ביטוח, צריך גם להיות זמינים למטופל, צריכים להיות אחראים וזהירים. במטופלים קבועים- יש ללמוד את המקרה ולרדת לעומקו. בהצלחה.

 

[השאלה הניצחית]

ביטוח?

עד שרשמת את זה , לא ממש חשבתי על זה... יש ביטוח מיוחד למטפלים אלטרנטיביים? מה קורה אם עובדים בלי ביטוח?

 

[ram_z]

ביטוח... חשוב...../images/Emo70.gif

כמו שאמרה קרן, ביטוח זה ממש בגדר חובה. זה לא שאסור לך מבחינה חוקית לטפל ללא ביטוח, אבל בשביל השקט הנפשי שלך מאוד מאוד מאוד רצוי שיהיה לך כזה. דוגמה: התחלת לטפל באדם עם בריאות ממוצעת (במקרה שלי טיפולי מגע) ויום לאחר הטיפול, לרוע המזל וללא קשר לטיפול או למשהו שעשית, הוא מרגיש כאבים עצומים. בבדיקה אצל רופא, מתברר שיש לו פריצת דיסק. יכול להיות שהיא היתה קודם לטיפול, ויכול להיות שהיא באמת קרתה יום אחרי הטיפול ללא קשר לטיפול, אבל העובדה היא שהיום אנשים מנסים להרוויח מכל דבר. זה לא שכולם רעים, אבל יש סיכוי מאוד גבוה שהמטופל יחליט לתבוע את המטפל בגין גרימת הנזק. לך תתווכח עם זה... לכן יש פוליסות ביטוח למטפלים. כמטפלים מתחילים נראה לי שביטוח שמחירו 250-350 דולר לשנה זהו מחיר יפה. יש סוכנים שיש להם פוליסות שונות ומיוחדות אבל לא תפקידי לפרסם אותם כאן. אלה הסכומים שלדעתי סבירים, ומכסים אותך עד לסכום מסויים. ככל שתברר יותר תדע יותר, ויש לא מעט. לא צריך להבהל מזה, וזוהי באמת ההשקעה ההתחלתית הנדרשת. בהצלחה. אור.

 

[Orrza]

סליחה, זה אור, ה-user היה של אחי

 

[avaloka]

האם לקחת כסף על טיפול

אהלן היתה תקופה שהתלבטתי בנושא הזה, התחלתי לקחת כסף, זה קרה 3 פעמים, ומאז לא טיפלתי יותר באף אחד. כבר שנתיים. המסקנה שלי היא שאין נכון או לא נכון בקשר לזה. אתה צריך לבדוק מה אתה מרגיש בקשר לזה. יכול להיות שבשבילך זה לא נכון לקחת כסף על טיפול. נראה לי ככה. כי אם בשבילך זה היה "מה זה משנה לקחת או לא, זה יהיה מגניב אם אני אוכל להקדיש לזה יותר זמן ולא אצטרך לחפש עבודה אחרת" אבל אם זה היה ככה בשבילך, זה כבר היה קורה מעצמו. אז יכול להיות שזה לא מרגיש לך לקחת כסף על טיפול, ואם זה ככה, אל תתעקש לעשות את זה. כי כשאנחנו עושים משהו שלא מרגיש לנו נכון, לוקח לנו די הרבה זמן להתמודד עם זה. לא שלא לומדים מזה, אבל אנחנו לא חייבים להכנס למקומות אפלים עם עצמנו. האפשרות השלישית שאני רואה וזה בן אדם שחושב שמגיע לו כסף בעד טיפול, או מטפל שחושב שהמטופל צריך לשלם (והרבה) בשביל לקבל את המקסימום מהטיפול, גם הוא לא היה מהסס לקחת כסף. עוד לפני שהוא גומר את הלימודים. עוד דבר, אמרת שהיית מעדיף לעבוד תמורת תרומה. אני חושבת שזו דרך מצוינת לעבוד בה - שהמטופל יתן אם הוא רוצה, כמה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, איך שהוא רוצה. מטופל מרוצה בדרך כלל מחפש דרך לתת משהו בתמורה. אני רואה את זה כמעט כל יום על אמא שלי, שהולכת למטופלים הביתה. היא מקבלת משכורת מחברה ורק נותנת שירות. אבל כשהם מרוצים הם לא נותנים לה לחזור הביתה בידיים ריקות. הבית שלה מלא במתנות מכוערות.. בקיצור, אם יש לך בעיה לעשות את זה תמורת כסף, אתה לא חייב. אתה יכול לחכות עד שתבין שזו הדרך שלך, או עד שתתחיל לקחת כסף על הטיפול. פשוטו כמשמעו. ואם אתה מתבייש, זה לא משהו שצריך להלחם בו. ואם יש לך בעיה להפוך את זה למקצוע, בטוח יש לזה סיבה. אתה כנראה לא חייב. אני יודעת כמה הייתי להוטה להפוך את הברכה שיש לי לפרנסה. לכבוד, למקצוע. להגדרה עצמית. לזהות. "אני מטפלת, אני מישהי". רציתי לקבל משהו תמורת הטיפולים שנתתי. ברגע שאנחנו רוצים לקבל משהו בתמורה למה שאנחנו נותנים, אנחנו כבר לא נותנים מהסיבות הנכונות. לתת צריך בשביל לתת. כשבן אדם אומר לי שזה המסז' הכי טוב שהוא קיבל בחיים, ושהוא קיבל הרבה, אם זה לא מספיק לי, אני לא מוכנה עדיין להעניק טיפולים. אני עדיין לא בשלה. בעתיד, בעזרת השם. באהבה, מורן

 

[Orrza]

אין צורך בקיצוניות.

מורן, וכולם בעצם... בן אדם מעניק, זה אופי. העובדה שאנו מבקשים תשלום על טיפול היא לא מורידה מהנאורות שלנו, ולרוע המזל אנשים לא קונים אוכל הביתה עם חיוכים ונחמדות. כשעולה השאלה האם להפוך את מתת האל הזו למקצוע, אנחנו חייבים להבין שתשלום זה דבר הכרחי, אם לא נקבל תשלום על טיפולים נאלץ למצוא עבודה אחרת שהרי תגזול מאתנו את רוב השבוע, וכשנרצה לטפל סוף סוף, או שנהיה עייפים או שבכלל לא נזכור איך לעשות את זה. מטפל רציני הוא אדם שעושה בעיקר טיפולים ולימודים בנושא. חובה (אם רוצים להפוך את זה למקצוע) לדעת להתנתק מה"רוחניות" התמימה של לא לקחת תשלום על טיפולים ו"אני עושה מצווה". הלוואי והייתי פשוט עוזר לאנשים, לכולם ללא תשלום... אבל המציאות היא שאף אחד (חוץ מהמשפחה והחברים הקרובים) לא יעיז להגיע אלינו אם לא נגבה תשלום. לאף אחד לא יהיה נעים לצאת מטיפול ולדעת שהשקיעו בו זמן וידע והוא לא נותן כלום. הוא ירגיש מנצל. יש בהחלט חברות (המונח הסוציולוגי הוא תת חברה) שמתנהלות ע"י סחר חליפין. זה דבר יפהפה, ואם לא היה לי צורך לשלם כל חודש ביטוח בריאות, ביטוח לאומי, הבראה, פנסיה, ושאר מיני ירקות הייתי בהחלט שוקל ברצינות להצטרף אליהן. כל אחד נותן לפי יכולתו, אני חושב שקרטון ביצים בתמורה לטיפול זה ממש נחמד, אבל לא הייתי ממשיך כך לאורך זמן. מתנות זה דבר יפה ונעים לקבל, מורן סיפרה על אמא שלה שמקבלת משכורת מחברה... ומקבלת מתנות מכוערות מאנשים מרוצים. בכל זאת היא מקבלת תשלום חודשי... לצערנו, כסף זה דבר חשוב בחברה שלנו. ומי שרוצה לקבל טיפול איכותי עם אחריות מקצועית מבין שהוא צריך לשלם על כך. מי שלא רוצה, שלא יגבה תשלום על טיפולים, אבל שיבין שהוא לעולם לא יוכל לקרוא לזה מקצוע. אהבה, שלום, וסליחה אם פגעתי במישהו