אין לי מושג אם אתם הכתובת, אבל..
והשאלה נשאלת "באישור" האיש שלי
יאללה. נשאל. בעלי חולה אפילפסיה עוד מגיל 14 בעקבות בעיטה שקיבל בראש במהלך אימוני קראטה. בעזרת טיפול תרופתי שוטף, ההתקפים שהוא מקבל הם מסוג פטיט-מאל. ולענינינו. האם התקפים אפילפטיים במשך שנים ארוכות ולקיחת תרופות מדכאות התקפים עלולים לפגוע בתפקוד המיני? פגיעה זה אומר: זיקפה חלקית מאוד, שפיכה ממצב של זיקפה חלקית מאוד, שפיכה מהירה, וכו´.. בעיות פוריות - ממש אין. דווקא להיפך. מה שכבר יוצא, זרעונים טורבו, ויעידו שש הריונות וארבעה ילדים בריאים, כולם בפרק זמן של חמש שנים
. אבל האימונים!!! האימונים בין לבין הם הפרובלמטיים. אני חייבת לציין שבתחילת נישואינו - לא היתה בעיה שכזו. המצב התדרדר קשות במהלך השנים. הוא נפגע בעוד תחומים (זכרון, יכולת דידקטית ועוד) רק שאנחנו לא יודעים אם "לשייך" את גם הפגיעה בכוח הגברא להתקפים. חשק - יש לאיש. רק שהאינסטרומנט מכזיב. ניסינו ויאגרה לאחרונה. 50 מיליגרם. זה עזר חלקית מאוד. רק הקשה קצת יותר את הזיקפה אבל לא "האריך זמנים" או איפשר התאוששות חוזרת "כפי שהובטח". האורולוג שנתן לנו את הויאגרה המליץ להגדיל את הכמות ל- 100 מיליגרם. זה מתחיל להפחיד אותי.. הכמויות.. אז זהו. אלו שתי השאלות הקטנטנות. האם באמת אלו ההתקפים שגורמים לירידה ברמת התפקוד המיני והאם יש סכנה בויאגרה בכמויות שהומלצו.
והשאלה נשאלת "באישור" האיש שלי