אתם זוכרים את הפעם הראשונה

[אסתר84]

וזה גם מחזיר אותי

למה שדניאל כתב במורד על זה שאנחנו מזמנים לעצמנו מטופלים.. כלומר הם לא מגיעים אלינו סתם. כמו אני מניחה כל דמות בחיים. דומה מושך דומה. ככה אנחנו גם יכולים להציץ על עצמנו. איפה שאנחנו מגנים זה עפ"י רוב גינוי עצמי מוסווה. כל התנגדות שלנו היא עדות למשהו פנימי. שכן אם לא היא לא היתה מתעוררת. דרך התנגדויותיי אני רואה איפה לי יש מקום לעבוד על עצמי. את השיעורים שלי אני עושה בחדריי הפנימיים תוך שאני יוצרת אינטגרציה עם העולם החיצוני לי . יתכן שאת תמה ונקיה כסדין צחור... זה בטח נותן לך "נקודות זכות" כמטפלת... אני מכירה דרכי פיתולים... דרכי שלי היא כזאת. אני לא מתביישת בה.. נהפוך הוא זה עוזר לי לתת לאנשים אחרים כי כשאתה בא ממקום אתה גם יודע לעזור באותו מקום. המטפלים הכי טובים שאני ראיתי זה כאלה שחוו, ניכבו, כאבו ונשרטו ועלו.. שהיו בתהומות ובנשייה ועלו.. לא בכוחם של מילים נשגבות אלא בכוחה של עשייה. מה יותר קל לדעתך להיוולד עניו וצנוע או להגיע לזה במהלך החיים?! ליל מנוחה אסתר

 

[מעיין אלפרנגי]

בכל תחום בחיים ניתן להסתכל כבמראה ולהבין מדוע

אותו מטופל הגיע דווקא אלינו , ומדוע אותה סיטואצית חיים התרחשה דווקא בזמן זה ובאופן אישי אני תמיד לוקחת את הדברים בצורה אופטימית וחיובית ואיפה אני יכולה ללמוד. מעולם לא אמרתי שאני תמה ונקיה, אין מושל, להיפך כל עוד אני אמשיך לשאוף כך אוכל להתקדם. סיסמאות זה תמיד משהו קל ולכן מעולם לא אמרתי שלא חוויתי ולא עבדתי על עצמי, להיפך אני תמיד נפעמת משינויים שמטפלים חווים, מהדרך שכל אדם עושה וכך גם אני ולכן אני תמיד מחזקת את כוח הרצון ואת היכולת שיש לאדם. אני חושבת שאדם נולד עם כל התכונות והסביבה, החינוך והחיים הם שמובילים אותו ולכן, על מנת להיות אדם ענו, צנוע, ולהוות דוגמא אישית תמיד יש על מה לעבוד.

 

[שמוליק זיידל]

מבחן האישיות

לא כל כך פשוט, ואת כנראה לא מספיק זמן בפורום כדי להכליל מישהו במשבצת שאת רואה. אבל זה מה שאת רואה וכבודך במקומו...ללמוד בקורסים זה לא הופך סטודנטים למטפלים. רבים מהתלמידים לומדים בסיגנון של למלא עצמם כארגז כילים. הם גם מראש אינם מאמינים ביכולתם להיות מטפלים מבחינת אישיותם אלא אם יהיו כארגז כילים. מה זה נתקלתי בהם...אך מעולם לא הפסקתי להאמין ביכות הגנוזה. מבחן האישיות בא לידי ביטוי כאשר עושים דברים, כאשר מטפלים, מתבוננים ועושים ועושים. כולנו, מטפלים ומטופלים תורמים אחד לשני - מטפלים למטופלים ומטופלים למטפלים. אלה יחסי הגומלין שעשים וקובעים את מבחן האישיות. בברכה שמוליק

 

[אסתר84]

או קיי

בהחלט אין שום קורס שיכול להפוך אדם למטפל. מטפל זה באופי וגם בהצטלבויות החיים. אני לא חושבת שצריך לעשות מבחן אישיות כתבתי זאת בתגובה למעיין. אנשים לא מאמינים ביכלותם? כן יש גם כאלה. יש כאלה שכן והם מעיזים. הולכים בעקבותה אמונה שואלים שאלות וזוכים בברכת עולם. בתגובה לארגז הכלים.. שאלתי את מעיין (במורד הדף) מה היא היתה חושבת אם היא היתה מגלה שרופא הנשים שלה הוא גם רופא שיניים ורופא אף אוזן וגרון ועוד מקצועות.. לא זכיתי לתגובתה. אולי ממך אזכה.. האם אתה חושב שמטפל מקצועי הוא אחד שיש לו רפרטואר של כמה מקצועות או אחד שהתמחה לפחות כמה שנים טובות בתחום אחד או שניים שהינם משלימים לצורך העניין נגיד רפלקסולוגיה ? ! תודה

אסתר

 

[שמוליק זיידל]

"מטפל - אדם"

שוב נחזור למבנה האישיות - מטפל מקצועי זה באופיו של אדם, במבנה אישיותו. מטפל שרלטן גם זה עיניין של אופיו של מטפל. אין כל קשר לארגז הכילים שלו. איך הם מתחברים לעצמם, איך הם מתחברים למטופלים ומתיחסים אליהם... למשל הרופאה שלי מצלצלת אלי מפעם לפעם רק כדי לדעת מה שלומי והיא עושה זאת מתוך קופת החולים. כל פגישה איתה זו חווית רצינות... ואת רוצה לדעת מה בראש שלי. כן כן אני מעדיף שהרצינות זורמת דרך תחום אחד בו אתה לא רק מתמחה במקצוע אלא לומד דרך ארץ של שיחה עם מטופלים, של גישה טכנית בסודות המקצוע, של הפקת המירב מדרכך כמטפל - אדם. זה כל כך בולט, זה כל כך מורגש. למה הדבר דומה - לעשית שיפוץ בבית בו אתה גר כבר שנים ויודע ומכיר את כל פינותיו. או לעבור דירה ולשפץ אותה כפי עיני דמיונך - וחוזר כגלגל. ללכת וללמוד כארגז כילים זה מראש חוסר אמון בכל כלי שבארגז שיכול לפתח אותך כאדם - מטפל. אז בתי ספר המכשירים ארגזי כילים. למרות שכבודם במקומו מונח הם לא סוללים דרך לאדם כמטפל. אני למשל מלמד רק רפלקסולוגיה בבית סיפרי למרות שאני יודע בצורה מקצועית צורות טיפול אחרות...אין כל ספק שזה הרבה פחות עיסקי, אך הרבה יותר מספק...כי השמיים הם הגבול... בברכה שמוליק

 

[אסתר84]

בוקר טוב

שרלטנות זה אופי .. בהחלט לא קשור לארגז כלים. לגבי האמון בכלי אחד... במקרה זה רפלקסולוגיה... לוקח אכן שנים רבות על מנת להפוך למומחה וצריך המון אורך רוח, אמונה וסבלנות. מה לעשות שבדור שלנו מרק מכינים מאבקה?! אז באמת ככה נראים חלק "מהמורים לבישול". לגבי סגנונות של מטפלים.. אני חושבת שכמו שאתה ואני עולם ומלאו כל אחד בפני עצמו ואנחנו לבטח שונים מאוד.. ככה גם סוג האנשים שאליהם אנו מתחברים הוא שונה. כנ"ל גם לאישיותו של מטפל. ההגדרות האלה של הטוב והרע (והמכוער) קצת מיותרות בעייני.. אני גם כולי אמונה שמי שמגיע לתחום כלשהו ואיננו קורץ מהחומר די מהר נפלט. זוהי אמונתי. יום נפלא אסתר

 

[מעיין אלפרנגי]

אני חושבת שמטפל צריך להכיר ולדעת

את סוגי הטיפולים הקיימים על מנת שיוכל לעזור למטופל שלו בצורה הטובה ביותר. אני גם חושבת שמטפל ציך להתנסות על גופו את סוגי הטיפול השונים ולכן לעולם לא אוכל להמליץ למטופל על טיפול X אם לא חוויתי אותו או על דיאטת קנדידה אם לא ניסיתי אותה. לא אמרתי שמטפל צריך להיות גם רופא סיני, גם מומחה בצמחים, גם מומחה בהופמאופטיה וכו' וכו' אך רצוי וכדאי שידע מהם התחומים המקבילים, הנוספים שיעילים וקיימים ואם ישנן גישות טיפול נוספות בהן הוא מעוניין להתמחות אני לא רואה בכך חסרון בדיוק כשם שרופא נשים יכול להתמחות גם בצוואר הרחם אך גם בפוריות כשהתחומים מקבילים אני לא רואה בכך ירידה ברמה אלא להיפך.

 

[מעיין אלפרנגי]

../images/Emo45.gif ../images/Emo140.gif

 

[מעיין אלפרנגי]

מטפל מבחינתי הוא משמעותי מבחינתי

ובהשקפת עולמי אך אינני מתיימרת לומר מיהו מטפל ראוי ומיהו לא. מבחיני אישיות הם לא בר ביצוע לדעתי מאחר וכל אדם משתנה במהלך חייו ויש אנשים שיכולים להיות מטפלים בשלבים שונים בחיים כמו שאנחנו קוראים כאן לא מעט. לא כל מי שלומד להיות מטפל, בכל תחום, אכן יהיה מטפל בסופו של דבר ואני מאמינה שעצם הלימוד והפתיחות המחשבתית הם החשובים אך אם אדם החליט להיות מטפל עליו "לעבוד" על עצמו לאורך כל הדרך...

 

[efrat791]

יקירתי

זו תגובתי האחרונה בעניין כי אחרת נוכל להמשיך כך שנים ואין פה עניין של מי צודק או לא אלא עניין של דעות, וכאלו יכולות להיות מיליון. אז ככה- ניסיון אפשר לרכוש בדרכים אחרות- כמו לטפל בקרובי משפחה/ חברים, להסביר שזה עתה סיימת ללמוד ולקבל מהם פידבק, להתנדב, לפרסם במקומות שונים (פורומים, לוחות מודעות) שסיימת לימודיך ותמורת סכום סימלי אתה מחפש אנשים לתרגל עליהם (ראיתי די הרבה כאלו והאמת שזה נשמע לי אחלה, לא יודעת איך אני לא חשבתי על זה). זה שונה מלהצהיר שאתה "מטפל", שכבר יש לך נסיון, אותם אנשים מתייחסים אליך אחרת והרושם שאתה יוצר אצלהם הוא שונה, אולי אמין יותר. סתם חורה לי לראות מטפלים שמעולם לא טיפלו במשהו מסוים אך מצהירים שיש להם ניסיון כדי לא לפספס מטופל. שמעתי לא מעט אנשים שאומרים שקופ"ח זה סוג של סטאז', "להתגלח על אנשים" לפני "הדבר האמיתי"- זה לא פחות נורא בעיני- מי שמגיע לקופ"ח פשוט אין לו (אולי) את האמצעים לשלם כמו למטפל פרטי אבל הוא עדין מטופל לכל דבר. בשורה התחתונה- אם אתה לא יודע לטפל במשהו, איך לגשת למטופל- תתיעץ, תגיד שאין לך ניסיון עם הנושא הזה אבל לא לשקר או להמציא.

 

[מעיין אלפרנגי]

מסכימה איתך מאוד, אני מאמינה שכל מטפל

צריך להתנדב במשך שנים (בנוסף לטיפולים שהוא עושה) כדי להעמיק את הידע שלו. אני יכולה להעיד על עצמי שאני כל הזמן מחפשת מקומות להתנדב בהם אם על בסיס קבוע ואם באופן כללי. בשנה הראשונה ללימודים שלי טיפלתי ללא הפסקה והטיפולים הללו תרמו לי רבות. אני חושבת שעצם ההתנדבות מלמדת אותנו רבות על דרכי הטיפול אך לא מעט גם על עצמנו כמטפלים והופכת אותנו למטפלים טובים יותר.

 

[אסתר84]

../images/Emo13.gif

חבל ...אני חושבת שנשאלו שם שאלות חשובות וזה תמוה מדוע קשה לך לקבל זווית אחרת. את כותבת וכותבת אודות מטפלים שהם ככה וככה ואני תוהה האם אולי ורק אולי את בעצם מפחדת מעצמך?! למה כ"כ לקטול אחרים. יש אנשים שעבדו בקופת חולים וכן התגלחו על זקן של אחרים ותרמו.תרמו לא מעט. אני רואה לפי גילך שאת די צעירה נשמה באיזה גיל התחלת לטפל? גיל 10? . יש לא מעט מטפלים מעולים שתוך כדי לימודיהם עסקו בזה (לעסוק זה לא רק בכסף).. רכשו ניסיון כלשהו ושמרו על ראש פתוח. לא נתת דעתך אפילו לא במקצת על הצורך של המטפל להיות בשל ומפותח רוחנית ורגשית על מנת להעניק ולתרום.. זה פחות חשוב בענייך מהיותו אחרי שנתיים לימודים? אולי דווקא תוך כדי דברים מתרחשים. את גם לא כ"כ בקו ישר - לרכוש ניסיון על מנת לטפל מורכבים ואם בטרטוריה שלו אין מקרים מורכבים? אז מה?! לא מגיע לו להתמחות בבעיות בריאותיות מורכבות?!. טוב אבל בטח לא תעני לי להודעה. שאי ברכה. אגב גישתך לטעמי חושפת המון חוסר קבלה של האחר.

 

[eva58]

מטפלים ושיטות טיפול

אני חושבת שאנו המטפלים צריכים להיות עם ענווה בבואנו לטפל במטופלים אשר ברובם (אני עובדת זה זמן רב בקופ"ח השונות )באים למטפלים כאל "תחנה"אחרונה בשרשרת ההתייעצויות והטיפולים הקונבנציונלים.אני באופן אישי , באם מטופל בא לסידרה נותנת אבחון פיסי -אנרגטי, ומנחה אותו בפני מה הוא עומד.(עכ שבטפול רפלקסולוגי התוצאה המתבקשת היא לאורך זמן ואינה אינסטנט. אני שומעת לא אחת , ממטפלים אחדים ש"פתרו בעיה " בטיפול אחד,זה נשמע די מופרך..ובהחלט מוציא שם רע למקצוע ולמטפלים. לשאלתך מעיין , חושבת שהנסיון זה מה שמכשיר אותנו כמטפלים מקצועיים,כמובן אני יכולה לומר שלא מעט בשנה הראשונה לאחר סיום הלימודים(שנתיים במירב) צצו כל הזמן שאלות ,שלא תמיד יכולתי לקבל עליהם תשובה לצערי,אולם תוך כדי עבודה ,מקבלת משוב,יכולה לציין שעד היום אני שואלת את עצמי האם השיטה המסויימת שאני עובדת לפיה (הפנטגרם) האם הכי נכונה ואולי היה כדאי ללמוד עוד שיטה? דבר נוסף ,בימים אילו מתקיימת שביתת מטפלים במסגרת קופח כללית, רוצה לציין שאילו אנו המטפלים היינו מתאגדים תחת קורת גג אחת ,יכולנו להוות נתח שוק לא קטן עם כל המשתמע מהענין (השתכרות,קהל יעד שבא יותר לקליניקות פרטיות). מועדים לשמחה .אווה.

 

[מעיין אלפרנגי]

מסכימה איתך וגם אני יוצאת מירב ולעיתים

אני מרגישה שעדיין חסר לי ידע ואני יודעת ובטוחה שעוד אלמד שיטות/גישות נוספות ברפלקסולוגיה על מנת לדעת יותר ועל מנת שאוכל לטפל במטופלים שלי בצורה יעילה ולעזור להם לעזור לעצמם. אבל מתוך הלימודים שלי ומתוך הנסיון הטיפולי שאני רוכשת עולות בי השאלות איך אפשר לשפר את תכני הלימוד וכיצד אפשר לשפר את שנה ב', איך אפשר להעמיק את האיבחון, להעמיק את ההבנה של המטפל אל מול המטופל ובעיקר את המקום של המטפל. בשנים האחרונות המודעות לנושא הרפואה המשלימה עלה ואני מברכת על כך אבל יש עוד דרך לעשות ואל לנו להתייאש

 

[שמוליק זיידל]

בבניין הארץ ננוחם

יש מורים ויש מורים, ההתמחות שלי היא ללמד רפלקסולוגים ותיקים ומורים לרפלקסולוגיה. זה נעשה במסגרת שלב ג' הבנויי בצורה מודולרית. על פי רצונו של כל תלמיד. הנה אני עכשיו מלמד מורה מבית הספר בו את למדת. ואין לי כל חשש שיגנבו ממני דבר כי אני פשוט נותן...שמעתי כבר על מורים שנותנים רק מתוך העודפים שלהם...כאלה שקיבלו התקף לב או סרטן. אולי מתוך האוצרות העצורים בליבם... ובבניין הארץ ננוחם. בברכה שמוליק

 

[אסתר84]

היי אווה

.."אילו אנו המטפלים היינו מתאגדים תחת קורת גג אחת"... את נתת דגש על הפן הכלכלי פה המקום גם לציין שיתופי פעולה למען קידום התחום והתפתחותו. במקום שבו יש קמצנות מידע וחוסר פירגון הדדי למטפלים אחרים נוצר גם מצב של צמצום שיתופי פעולה בין קולגות שמשמעותו בשורה התחתונה צמצום מרחב התמרון והידע שלנו.

וחבל. אסתר

 

[מעיין אלפרנגי]

אני מסכימה איתך שלימודי רפלקסולוגיה

צריכים להכין אותנו אולי קצת יותר "לשטח" אני חושבת שצריכים להוסיף עוד חומר לימודי ואולי לשלב עוד סטאג' אבל המון תלוי גם במורה תלוי ב"קשרים" שלו עם העולם החיצון

כי ככל שמתרגלים כך הנסיון גדל ובסופו של דבר רק מהנסיון ומהטיפולים עצמם לומדים התאוריה טובה ויעילה אך רק אחרי טיפולים בפועל לומדים למעשה על המטופלים ועל הדרך בה צריך לפנות למטופל ועל הדרך בה צריך לטפל. אני לא חושבת שניתן להכנס לעומק לגבי כלל נושאי הטיפול (קשישים, הריון, ילדים, דכאון, ניתוחים, אורטופדיה, וכו' וכו') אבל אני בהחלט חושבת שצריכות להיות יותר סדנאות ויותר תרגולים ויותר חשיפה אל הקהילה. ואולי גם צריך להכין יותר את המטפלים לעולם השיווק...

 

[דניאל פרי]

מטפל אחרי שנתיים , עשרים שנה כאדם

לפני עשרות שנים מסלול הלימוד היה כזה שבו נער צעיר הופך שוליה של אומן זקן ויודע וכך עם השנים לומד את המקצוע לאט לאט תחת השגחה צמודה של המורה ומול מטופלים אמיתים. בעולמו השיטה הזו כבר כמעט ולא קיימת ולפעמים מדגדג לי להיות שוליה של אומן זקן ויודע ולפעמים אחרי מפגשים עם אגואים של מורים אני מודה לאל על החופש לבחור ולהחליף כך שיש לכל שיטה את הפלוסים שלה . מרצה פעם ספר לנו על לימודיו במזרח ושם הדברים התנהלו בדיוק כך ,על כיסא קטן מעץ ותבוא בבוקר וקדימה תטפל . השיטה לדעתי פחות קובעת עם כל הכבוד למסלול ההכשרה איטנסיבי ככל שיהיה מדובר במעט מידי שעות כדי לעשות שינוי אמתי באדם ,הכוונה היא לשנוי מאדם פרטי למטפל - המטפל מגיע מהבית ומישם דרך חיים בשיטה אותה למד ועם הזמן הסמביוזה מתרחשת ושם מתרחש הקסם . הזכות היא למצוא מורה שעשה את השינוי הזה ושם אפשר ללמוד באמת . ברמה המאוד אישית פגשתי משניהם כאלו שעשו שינוי ומוכנים רוצים וחיים את המקצוע ואת היכולת לתת מעצם ולהעביר את השיטה וכאלו שהיו רובוטים ולא מעבר לזה . לדעתי הלא קובעת אין דרך אחרת מלבד לקפוץ למים ולטעות וזה חלק מהעיניין בתיקווה שיהיה מורה שתוכל להתיעץ בו וללמוד מהטעות כאן יש מקום להמון קשב מצד המטפל המתחיל וצניעות מאוד רבה וגבולות שהמטפל מציב לעצמו שנפרצים על-ידי המציאות כי אין מטופלים קלים ומולך עומד אדם ואיתו כל החבילה ולדעתי לא נכון להגביל - ולומר אני מטפל רק בבעיה הזו ובאחרות לא נוגע - בעיקר בתחום כמו רפלקסולוגיה. ישנה אימרה שמאוד עוזרת וכלונו לדעתי מכירים מטפל מזמן אליו בדיוק את מי שצריך להגיע אליו לטיפול אפילו כדי לטעות איתו צניעות וקשב הן התכונות שהופכות אדם למטפל את הטכניקה אפשר ללמוד. דניאל

 

[אסתר84]

אני קוראת את מה שאתה כותב

ומחוברת בכל נימי נפשי לדברייך. מעניין בדיוק היום הגיתי בכך שאנחנו מזמינים אלינו מטופלים המשקפים לנו את עצמנו ממש כמו בחיים עצמם. לטעמי אין דרך פרט מלקפוץ למים. צדק שמוליק שהמורה פה הוא החשוב. זהו מורה דרך. אחד כזה שחווה את השינוי ולא רק מדבר עליו מלים גבוהות ויפות. יש הרבה תכונות שמתקבצות להם יחדיו ויוצרות מטפל ראוי. הגדרה מעצם טבעה גורמת לאנשים רצון להידבק בתהילה. הרבה פעמים תהילה לא להם. תודה!

חג שמח אסתר

 

[שמוליק זיידל]

זה לא רק בשנה ב'

אלא איך אתה כמורה נוטע בתלמידים, לא רק לקרב את האופק, אלא לראות אותו תמיד רחוק ואפשרי. בברכה שמוליק