בריחה. (אהלן)

[יצור חי]

בריחה. (אהלן)

עצים ואדמת שלכת; יער
כל כך הרבה צל אבל אין מחסה
ציוצים משק כנפיים; ציפורים ופרפרים
הלוואי והיו לי כנפיים

בין פכפוך מים וצבעי פרפרים
אני סוחבת את עצמי בעזרת הרגליים
וזה לא חדש
והחיים הם יער

מגיל אחת עשרה אני זזה רק
עם הרגליים
(ורגליים מלשון הרגל)
וטיפחתי שיער בין הרגליים
בתקוות ילדות מטופשת
שהשיער יסתיר כמה שאני חשופה
אבל האמת היא שיש לי יער בין הרגליים
יער של סבך עצים וחיות טורפות
ואני לא מפסיקה לרוץ.

 

[חלום חוזר]

אהלן, אינדיד.

עצים ואדמת שלכת; יער (למרות שזה סימן הפיסוק האהוב עלי, פסיק-נקודה לא מתאים פה, אלא מקף.)
כל כך הרבה צל אבל אין מחסה (

משפט יפהפה.)
ציוצים משק כנפיים; ציפורים ופרפרים
הלוואי והיו לי כנפיים

בין פכפוך מים וצבעי פרפרים
אני סוחבת את עצמי בעזרת הרגליים
וזה לא חדש
והחיים הם יער (לא אהבתי את הבית הזה... לא התחברתי, הרגיש לי לא נחוץ.)

מגיל אחת עשרה אני זזה רק
עם הרגליים
(ורגליים מלשון הרגל)
וטיפחתי שיער בין הרגליים
בתקוות ילדות מטופשת
שהשיער יסתיר כמה שאני חשופה
אבל האמת היא שיש לי יער בין הרגליים
יער של סבך עצים וחיות טורפות
ואני לא מפסיקה לרוץ. (הבית האחרון שווה את כל השיר. יש בו הומור עצמי, מה שעושה אותו למרגש בעיני. הסיום פחות חזק, שתי השורות האחרונות מורידות אותו ללבל הסברי שאפשר לוותר עליו.)


תודה!

 

[Scot99Fox]

נהנתי נורא

קראתי אותו משהו כמו 6 פעמים לפני התגובה הזאת.
זה יפה נורא החיבור של הבית האחרון לבתים שלפניו; היער, הרגליים - הריצה. אני לא מסכים שהשורות האחרונות מיותרות, אבל כן נראה לי כאילו צריך קצת להקדיש להן עוד ליטוש. לפחות לשורה הלפני אחרונה.