האם הטיות של מילת היחס "לאחר" הן חוקיות?

[tomerrose]

בוקר טוב, אני נתקלת בטקסטים של כותבים שמשתמשים הרבה במילת היחס "לאחר" (במובן של אחרי משהו) ומטים אותן באופן חופשי - לאחריו, לאחריה, לאחרינו...
האם אלה נטיות "חוקיות" בעברית, או ש(כמו שחשבתי לפחות עד עכשיו) הנכון הוא להוריד את הל' ולהשאיר "אחריו, אחריה, אחריהן" וכו'...?

 

[trilliane]

תוכלי לתת משפט לדוגמה?

 

[tomerrose]

תוכלי לתת משפט לדוגמה?

כן, הנה:
1) בהגיענו לעיר היעד, עלתה כל הקבוצה לאוטובוס שלקח אותנו אל מקום הכינוס שלנו. שם המתנו כשלושה שבועות שלאחריהם הוּבלנו אל מקום שהיה שמיימי בעיניי.

2) הימים חלפו ועמדנו לפני תרגיל סיכום שלאחריו היינו עתידים לסיים את הטירונות.

האם לא צריך או נכון יותר להשמיט את הל' בביטויים המודגשים?

 

[trilliane]

כן, הנה:
1) בהגיענו לעיר היעד, עלתה כל הקבוצה לאוטובוס שלקח אותנו אל מקום הכינוס שלנו. שם המתנו כשלושה שבועות שלאחריהם הוּבלנו אל מקום שהיה שמיימי בעיניי.

2) הימים חלפו ועמדנו לפני תרגיל סיכום שלאחריו היינו עתידים לסיים את הטירונות.

האם לא צריך או נכון יותר להשמיט את הל' בביטויים המודגשים?

אני חושבת שאת צודקת, אבל יותר מהלמ"ד מפריעה לי השי"ן. כל משפטי הזיקה האלה שגויים מיסודם, במקום שי"ן הזיקה צריכה להיות שם וי"ו החיבור. הסבר באתר האקדמיה ללשון:

פסוקית זיקה ממשיכה - האקדמיה ללשון העברית

פסוקית זיקה ממשיכה מוסרת מידע חדש – פעולה או מעשה שזמנם לאחר המידע המסופר במשפט הראשי, ולרוב הם אף תוצאה שלו.

hebrew-academy.org.il

 

[tomerrose]

אני חושבת שאת צודקת, אבל יותר מהלמ"ד מפריעה לי השי"ן. כל משפטי הזיקה האלה שגויים מיסודם, במקום שי"ן הזיקה צריכה להיות שם וי"ו החיבור. הסבר באתר האקדמיה ללשון:

פסוקית זיקה ממשיכה - האקדמיה ללשון העברית

פסוקית זיקה ממשיכה מוסרת מידע חדש – פעולה או מעשה שזמנם לאחר המידע המסופר במשפט הראשי, ולרוב הם אף תוצאה שלו.

hebrew-academy.org.il

מעולה, אני מבינה, תודה רבה על הקישור לנושא ועל התשובה המפורטת ושבוע טוב !

 

[trilliane]

מעולה, אני מבינה, תודה רבה על הקישור לנושא ועל התשובה המפורטת ושבוע טוב !

התייעצתי, אין צורך להשמיט את הלמ"ד.
היא עתיקה – מלשון המשנה.
"את שלפני המיטה ואת שלאחר המיטה" (משנה ברכות)
משנה מסכת תענית פרק ב (ח) "כָּל הַכָּתוּב בִּמְגִלַּת תַּעֲנִית דְּלָא לְמִסְפַּד, לְפָנָיו אָסוּר, לְאַחֲרָיו מֻתָּר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו אָסוּר. דְּלָא לְהִתְעַנָּאָה בְהוֹן, לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְפָנָיו אָסוּר, לְאַחֲרָיו מֻתָּר"

 

[tomerrose]

התייעצתי, אין צורך להשמיט את הלמ"ד.
היא עתיקה – מלשון המשנה.
"את שלפני המיטה ואת שלאחר המיטה" (משנה ברכות)
משנה מסכת תענית פרק ב (ח) "כָּל הַכָּתוּב בִּמְגִלַּת תַּעֲנִית דְּלָא לְמִסְפַּד, לְפָנָיו אָסוּר, לְאַחֲרָיו מֻתָּר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו אָסוּר. דְּלָא לְהִתְעַנָּאָה בְהוֹן, לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְפָנָיו אָסוּר, לְאַחֲרָיו מֻתָּר"

מדהים, תודה רבה על הבירור! הרבה פעמים, וזו בהחלט אחת מהן, אני מרגישה מבחינה לשונית כאילו הייתי הגיבורה ב"גאווה ודעה קדומה"...