האם הילדים שלכם אוהבים לצפות בTV

[ש י ר י ת ה]

אף אחד לא עשה לה איבחון מסודר

פשוט התחלנו בגיל צעיר עם המכון להתפתחות הילד. שם שללו, גם ע"י בדיקה של נוירולוגית PDD (אז בכלל לא ידענו מה זה). אח"כ, עם הולדת אחיה, התחילו התנהגויות מוזרות. הלכנו לפסיכולוגית פרטית, לטפול ממושך ואינטנסיבי עד פרוץ הפסיכוזה. ואז עברנו לפסיכיאטר שלפי עדות שמיעה של הפסיכולוגית החליט שהרקע להתפרצות הפסיכוזה הוא PDD. הבת שלי היתה במצב כ"כ קשה כשהגענו אליו, שאי אפשר היה בכלל לעשות לה שום איבחון. זהו.

 

[ש י ר י ת ה]

האם הילדים שלכם אוהבים לצפות בTV../images/Emo35.gif

הבת שלי אוהבת רק קלטות של שירים. חדשות. ברגע שהיא כבר מכירה את הקלטת היא מאבדת ענין.

 

[doritmor]

אצלנו להיפך...

הבן שלי כל כך אוהב (במיוחד את ערוץ הופ!) עד שהחלטנו שצריך לבטל את המנוי על הכבלים. אבל, הוא מעדיף רק סרטים קצרים- כמו שיש בהופ. סרטים ארוכים - בוידאו הוא מעדיף פחות ובמיוחד סרטים של ווולט דיסני שמהם הוא ממש מפחד ולא מוכן לצפות בהם. בגלל זה, לא הלכנו איתו אף פעם לקולנוע. הוא אוהב גם מאוד קלטות של שירים- אפילו כאלו המתאימות לתינוקות. אני משתדלת שהוא לא יצפה בהם - זה מאוד מעצבן אותי... בסך הכל אין לו הרבה זמן לצפות בטלויזיה כיוון שיחד עם הגן, הצהרון, הטיפולים - לא נשאר הרבה זמן פנוי...

 

[נונינה1]

שיריתה........

הבן שלי דבוק לטלוויזיה ולוידאו ואוהב מאוד את המוכרים דוקא, כך שאני צריכה להגביל אותו אחרת הוא יהיה 90% מהזמן מול המרקע, אבל לעומת זאת הוא גם לומד המון מהטלויזיה - כך שלא הכל מבוזבז. גם את ראשית השפה הוא למד משם - עשינו לו וידאו שהשחקנים הם אנחנו ההורים וזה הפיל לו את האסימון שלדברים יש שמות... לגבי הבת שלך - אולי העובדה הזאת שהיא אוהבת רק חדש יכולה ללמד אותכם משהו עליה שלא שמתם אליו לב עד עכשיו כי זה די נדיר, ילדים בדרך כלל אוהבים לצפות עוד ועוד דוקא במוכר.

 

[ש י ר י ת ה]

ככל שעובר הזמן אני מבינה כמה

האיבחון שלה בעיתי. שזה בעצם מה שכולם אמרו לנו. אני בעצם שמחה שיש לה איבחון של PDD כי ככה היא לא נופלת בין הכסאות, ויש לה מסגרת בית ספרית טובה, ואנחנו שייכים לאלו'ט וכו'. אבל היא גם מאד שונה מילדי PDD , הנה עם הTV זו עוד דוגמא טובה אבל יש עוד הרבה כאלה, כמו העובדה שאין לה תנועות חוזרות, ויש לה קשר עיין רוב הזמן. ובעיקר מה שאנחנו רואים, מה שד"ר טיאנו שאיבחן אותה שם עליו דגש, שפה ושם, ישנם רגעים שהיא ממש כמו ילדה רגילה. מישירה מבט, עונה, מתייחסת. רוב הזמן זה לא כך כמובן. אני עדיין בעצמי לא יודעת מה הבעיה, לפעמים אני חושבת שהיא כל הזמן פסיכוטית ולפעמים אני חושבת שהיא באמת PDD, ואולי היא שניהם, אוף, אני כ"כ מבולבלת....

 

[imashelo]

שיריתה

אני יכולה להפנות אותך לספר מצויין שאני קוראת בימים אלה, שמו Autistic spectrum disorder ושם המחברת Mitzi Waltz זה ספר עב כרס שמיועד להורים, על כמעט כל נושא קשור שעולה על הדעת, והוא מקיף מאוד, מעמיק ורציני. פרק שלם בו מוקדש לבעייתיות שבאבחון. הבן שלי, למשל, יותר שונה מקבוצת ה- PDD מאשר דומה לה. הוא מגלה רק חלק קטן מהמאפיינים, ומרובם סובל באופן קל. אני רואה את זה כך: הספקטרום האוטיסטי כולל הרבה מאפיינים, והילדים נבדלים זה מזה במספר המאפיינים שמופיעים אצלם, ובמידת חומרתם. כפי שאמרה לי רופאה שאבחנה אותו, כרגע יש לו מספיק מאפיינים כדי שיוכל להיות מוגדר כ- PDD NOS, אבל בהחלט יתכן שתוך שנה-שנתיים הוא "יצא" מהאבחנה הזו. תהיה האבחנה אשר תהיה, מה שחשוב זה לתת את הטיפול הדרוש וזה ניתן על פי הבעיות הקיימות (הסימפטומים), ולא בהכרח תלוי בשם שניתן לאבחנה.

 

[imashelo]

גם אצלנו הילד מכור, ודווקא לדברים

המוכרים. לפחות הצפיה שלו אינה פאסיבית, והוא שר, רוקד, מחקה, ושואל אותנו שאלות לגבי המתרחש על המסך. אנחנו משתדלים לצמצם את זמן הצפיה ככל האפשר, וזה לא פשוט. בתכניות טלוויזיה (ערוץ הופ) יש לו העדפות ברורות (ואני מסכימה עם הטעם שלו

). הוא אוהב תכניות כמו מיפי, קאיו, פינגו.

 

[תירתיר2]

הבן שלי מתנגד לראות טלויזיה

והוא לא רואה כלום, גם לא תוכניות ילדים. הוא לא מסוגל להתרכז בזה ובטח שלא ללמוד מזה משהו. כדי לצפות בקלטת- הוא צריך להכיר אותה, אחרת אין לו סבלנות, ולפעמים יש לו קריזות שהוא רוצה רק קלטת מסוימת ולא מוכן אחרות, סתם בלי סיבה. דווקא הייתי שמחה אם הוא היה רואה קצת טלויזיה- אבל הוא לא מסוגל, כמו שהוא לא מסוגל להקשיב לסיפור שאינו מכיר.

 

[doroniz]

צפיה ב-TV והגבלת פעילות

עומר מאוד אוהב לצפות בטלויזיה - בזמנו, כאשר הוא עדיין לא דיבר, והתחלנו לעבוד עם PECS החלטנו להגביל את משבצת ה-TV ל"לפני השינה". היה סדר יום (בעצם, סדר ערב) מאוד קבוע: ארוחת ערב, מקלחת, TV, ושינה תוך האזנה שקטה לקלטת מוסיקה. כשהגענו לצפיה ב-TV היינו מציגים לא תמונות סרוקות של סדרת בייבי איינשטיין (מוצארט, באך וכו') והוא היה חייב לבחור. היום, עומר מדבר. אמנם לא נאומים חוצבי להבות אבל יש משפטים של שתיים-שלוש מילים. אחרי המקלחת אני שואל "עומר, מה אתה רוצה לראות?" והוא עונה. לפעמים צריך קצת למקד אותו (לשאול שוב, להציע אלטרנטיבות). היום המיגוון רחב יותר (סדרת איתמר, סיפורים שונים ועוד). עומר יודע שכאשר הקלטת מסתיימת הולכים לישון. גם בתהליך הכניסה למיטה יש סדר - חיתול לשינה (הוא עדיין לא שולט תוך כדי שינה), בחירת קלטת למוסיקה, כיבוי אור, נשיקה וחיבוק כולל אמירת "לילה טוב". לענין ה-TV: תיחום הזמן עשה את שלו. עכשו אנחנו חושבים איך לתחם בזמן את משחקי המחשב. מצד אחד הואל לומד המון (שפה, חשבון, קואורדינציה ועוד) מהמחשב. מצד שני - כאשר צריך לעזוב את המחשב (למשל לארוחה) זה די קשה לו. הוא מפחד שמישהו "יגנוב" לו את העמדה. עם הזמן הוא לומד שזה לא יקרה, אבל עדיין הוא מסוגל לשבת מול מסך המחשב שעות, בשבתות וחופשים (כמו היום). דורון.