האם חשיפה לרעש מזיקה לשמיעה?
עם ההתקדמות התרבותית והטכנולוגית בשנים האחרונות עצמת הרעש בסביבה הטבעית עלתה. החשיפה לרעש פוגעת ברגישות השמיעתית המתבטאת בשנוי סף השמיעה. שנוי הסף יכול להיות זמני עקב חשיפה לרעש בעצמה גבוהה ולאחר מכן נראה החלמה - שיפור וחזרה לסף שמיעה קדם חשיפתי תוך שעות עד שבועות. השנוי בשמיעה יכול להיות קבוע ויתבטא בכך שתידרש יותר עצמת צליל מאשר קדם החשיפה לרעש על מנת שהאדם ישמע. בבדיקת שמיעה ניתן לראות כי תדרים מסוימים (הגבוהים) רגישים יותר לרעש ופגיעים יותר מאשר תדרים אחרים. השוני בין התדרים יבוא לידי ביטוי בכך שמעבר לכך שהאדם שומע חלש יותר הוא גם שומע מעוות ולא תמיד ברור. במקרים של נזק שמיעתי קבוע מדובר על נזק לאוזן הפנימית. בתוך האוזן הפנימית מצויים תאי שערה אשר מתרגמים את האנרגיה של גל הקול המכני המגיע לאוזן לאנרגיה חשמלית ומעבירים את המסר השמיעתי למערכת העצבים ולמוח. במחקרים נמצא כי בעקבות חשיפה לרעש ישנה פגיעה ואיבוד של תאי השערה החשובים לתרגום והעברת המסר השמיעתי. איזה רעש מזיק לשמיעה? קיימת השפעה רבה לסוג הרעש: 1. האם מדובר ברעש קבוע, רצוף, קטוע או לסירוגין. 2. מהו התדר של הרעש - תדרים נמוכים פחות מזיקים מאשר תדרים גבוהים וצורמניים יותר. 3. משך ותדירות החשיפה לרעש (נמדד גם לפי מספר שעות החשיפה ביום וכן מספר הפעמים להם נחשף על פני טווח זמן ארוך יותר). 4. גורם חשוב הינו עצמת הרעש אליה נחשפים. קשה להפריד באופן מלאכותי בין הגורמים השונים ועל כן נבנו טבלאות הלוקחות מספר גורמים בחשבון. למשל חשיפה לטווח תדרים רחב בעצמה של 80 דציבל עלולה לגרום לשנוי זמני בסף השמיעה. חשוב להתייחס לצורת מדידת הרעש הנעשית בעזרת מכשיר המודד עצמת רעש ומושפעת מהמרחק של הנבדק ממקור הקול, מהתנאים האקוסטים של החדר (גודל החדר, שטיחים) ועוד. במפעל שלי כולנו חשופים לאותו רעש, ולא כולנו סובלים מאותה ירידה בשמיעה. למה? מעבר להשפעה של סוג הרעש, קיימת שונות אינדיבידואלית רבה בין אנשים. לא ברור האם הרגישות השונה של אנשים הינה על רקע תורשתי או נרכשת במהלך החיים, אך נמצא כי קיימת השפעה: 1. היסטוריה של התנסות שמיעתית וחשיפה קודמת לרעש. 2. גיל הנבדק - אנשים מבוגרים מאד רגישים יותר מאשר גיל הביניים. לגבי ילדים צעירים קיימת מחלוקת. ההנחה הרווחת היא כי האוזן המתפתחת רגישה יותר מאשר אוזן מפותחת. 3. פקטורים לא שמיעתיים כגון נטילת תרופות מסוימות יכולות להשפיע על הרגישות השמיעתית. מה הוא הסיכוי לסבול מליקוי שמיעה לאחר חשיפה לרעש בעצמה מזיקה, ולאיזה רעש ניתן להחשף מבלי שהדבר יזיק לשמיעה? חשוב לדעת כי הקריטריון "סיכוי לנזק" אינו חד משמעי וקיימת תלות רבה בכל הגורמים שהוזכרו לעיל. על סמך עבודות מחקר שונות נקבעו קריטריונים נוקשים לגבי עצמה ומשך החשיפה לרעש במקומות עבודה ליד מכונות מרעישות , שם מדובר על נזק מצטבר על פני שנים. להלן טבלה המציינת מה הוא המשך המקסימלי של עצמת חשיפה לרעש המותר לפני שיגרם נזק : עצמת הרעש משך שעות חשיפה ביום 85 דציבל 8 שעות 95 דציבל 4 שעות 100 דציבל 2 שעות 105 דציבל 1 שעה 110 דציבל חצי שעה 115 דציבל רבע שעה האם חשיפה לרעש באירוע או מסיבה מזיקה לשמיעה? בחשיפות לרעש באירועים כגון חתונות, דיסקוטקים עצמת הרעש שנמדדה הינה מעל 90 דציבל בסולם המדידה ומגיעה אף מעל 103 דציבל במוסיקה רועשת. עקב תלות בגורמים הרבים אותם ציינו: רגישות אישית, משך החשיפה, הפסקות, המרחק ממקור הרעש, אין אפשרות לניבוי מדויק מי יפגע בשמיעה, כמה והאם מדובר בנזק לטווח קצר או ממושך יותר. אילו השפעות נוספות יש לרעש? מעבר להשפעות שיש לרעש על סף השמיעה קיימות השפעות כלל מערכתיות מזיקות נוספות של רעש: מפריע לתקשורת בין בני אדם עקב קושי בהבנת דבור על פני רעש, הרעש יוצר מתח לוחץ פסיכולוגי, ואצל אנשים מסוימים ניתן למדוד אף שינויים פיסיולוגים בגוף (שנוי בקצב הלב, ובדגם הנשימה). כיצד ניתן לטפל בנזקי רעש? מכיוון שאין טיפול בשמיעה הנגרמת עקב נזקי רעש, הגישה היחידה היא מניעת חשיפה מוגזמת תוך הגבלת משך החשיפה והפחתת עצמת הרעש. לאנשים העובדים ברעש חשוב לעקוב אחר הנזק במידת הקיים ולהגיע לבדיקות שמיעה תקופתיות. כמו כן כל אדם החש ירידה בשמיעה בעקבות חשיפה לרעש יפנה לרופא א.א.ג. ולבדיקת שמיעה. חינוך להימנעות מרעש: יש לדאוג שרמת עוצמת הרעש באולמות שמחה ודיסקוטקים לא יעלה על הרמה המותרת. כמו כן, יש לדאוג שאנשים, אנשי צבא וכו', החשופים לרעש במקומות עבודתם, ירכיבו אוזניות מגן ו/או אטמי אוזניים.
עם ההתקדמות התרבותית והטכנולוגית בשנים האחרונות עצמת הרעש בסביבה הטבעית עלתה. החשיפה לרעש פוגעת ברגישות השמיעתית המתבטאת בשנוי סף השמיעה. שנוי הסף יכול להיות זמני עקב חשיפה לרעש בעצמה גבוהה ולאחר מכן נראה החלמה - שיפור וחזרה לסף שמיעה קדם חשיפתי תוך שעות עד שבועות. השנוי בשמיעה יכול להיות קבוע ויתבטא בכך שתידרש יותר עצמת צליל מאשר קדם החשיפה לרעש על מנת שהאדם ישמע. בבדיקת שמיעה ניתן לראות כי תדרים מסוימים (הגבוהים) רגישים יותר לרעש ופגיעים יותר מאשר תדרים אחרים. השוני בין התדרים יבוא לידי ביטוי בכך שמעבר לכך שהאדם שומע חלש יותר הוא גם שומע מעוות ולא תמיד ברור. במקרים של נזק שמיעתי קבוע מדובר על נזק לאוזן הפנימית. בתוך האוזן הפנימית מצויים תאי שערה אשר מתרגמים את האנרגיה של גל הקול המכני המגיע לאוזן לאנרגיה חשמלית ומעבירים את המסר השמיעתי למערכת העצבים ולמוח. במחקרים נמצא כי בעקבות חשיפה לרעש ישנה פגיעה ואיבוד של תאי השערה החשובים לתרגום והעברת המסר השמיעתי. איזה רעש מזיק לשמיעה? קיימת השפעה רבה לסוג הרעש: 1. האם מדובר ברעש קבוע, רצוף, קטוע או לסירוגין. 2. מהו התדר של הרעש - תדרים נמוכים פחות מזיקים מאשר תדרים גבוהים וצורמניים יותר. 3. משך ותדירות החשיפה לרעש (נמדד גם לפי מספר שעות החשיפה ביום וכן מספר הפעמים להם נחשף על פני טווח זמן ארוך יותר). 4. גורם חשוב הינו עצמת הרעש אליה נחשפים. קשה להפריד באופן מלאכותי בין הגורמים השונים ועל כן נבנו טבלאות הלוקחות מספר גורמים בחשבון. למשל חשיפה לטווח תדרים רחב בעצמה של 80 דציבל עלולה לגרום לשנוי זמני בסף השמיעה. חשוב להתייחס לצורת מדידת הרעש הנעשית בעזרת מכשיר המודד עצמת רעש ומושפעת מהמרחק של הנבדק ממקור הקול, מהתנאים האקוסטים של החדר (גודל החדר, שטיחים) ועוד. במפעל שלי כולנו חשופים לאותו רעש, ולא כולנו סובלים מאותה ירידה בשמיעה. למה? מעבר להשפעה של סוג הרעש, קיימת שונות אינדיבידואלית רבה בין אנשים. לא ברור האם הרגישות השונה של אנשים הינה על רקע תורשתי או נרכשת במהלך החיים, אך נמצא כי קיימת השפעה: 1. היסטוריה של התנסות שמיעתית וחשיפה קודמת לרעש. 2. גיל הנבדק - אנשים מבוגרים מאד רגישים יותר מאשר גיל הביניים. לגבי ילדים צעירים קיימת מחלוקת. ההנחה הרווחת היא כי האוזן המתפתחת רגישה יותר מאשר אוזן מפותחת. 3. פקטורים לא שמיעתיים כגון נטילת תרופות מסוימות יכולות להשפיע על הרגישות השמיעתית. מה הוא הסיכוי לסבול מליקוי שמיעה לאחר חשיפה לרעש בעצמה מזיקה, ולאיזה רעש ניתן להחשף מבלי שהדבר יזיק לשמיעה? חשוב לדעת כי הקריטריון "סיכוי לנזק" אינו חד משמעי וקיימת תלות רבה בכל הגורמים שהוזכרו לעיל. על סמך עבודות מחקר שונות נקבעו קריטריונים נוקשים לגבי עצמה ומשך החשיפה לרעש במקומות עבודה ליד מכונות מרעישות , שם מדובר על נזק מצטבר על פני שנים. להלן טבלה המציינת מה הוא המשך המקסימלי של עצמת חשיפה לרעש המותר לפני שיגרם נזק : עצמת הרעש משך שעות חשיפה ביום 85 דציבל 8 שעות 95 דציבל 4 שעות 100 דציבל 2 שעות 105 דציבל 1 שעה 110 דציבל חצי שעה 115 דציבל רבע שעה האם חשיפה לרעש באירוע או מסיבה מזיקה לשמיעה? בחשיפות לרעש באירועים כגון חתונות, דיסקוטקים עצמת הרעש שנמדדה הינה מעל 90 דציבל בסולם המדידה ומגיעה אף מעל 103 דציבל במוסיקה רועשת. עקב תלות בגורמים הרבים אותם ציינו: רגישות אישית, משך החשיפה, הפסקות, המרחק ממקור הרעש, אין אפשרות לניבוי מדויק מי יפגע בשמיעה, כמה והאם מדובר בנזק לטווח קצר או ממושך יותר. אילו השפעות נוספות יש לרעש? מעבר להשפעות שיש לרעש על סף השמיעה קיימות השפעות כלל מערכתיות מזיקות נוספות של רעש: מפריע לתקשורת בין בני אדם עקב קושי בהבנת דבור על פני רעש, הרעש יוצר מתח לוחץ פסיכולוגי, ואצל אנשים מסוימים ניתן למדוד אף שינויים פיסיולוגים בגוף (שנוי בקצב הלב, ובדגם הנשימה). כיצד ניתן לטפל בנזקי רעש? מכיוון שאין טיפול בשמיעה הנגרמת עקב נזקי רעש, הגישה היחידה היא מניעת חשיפה מוגזמת תוך הגבלת משך החשיפה והפחתת עצמת הרעש. לאנשים העובדים ברעש חשוב לעקוב אחר הנזק במידת הקיים ולהגיע לבדיקות שמיעה תקופתיות. כמו כן כל אדם החש ירידה בשמיעה בעקבות חשיפה לרעש יפנה לרופא א.א.ג. ולבדיקת שמיעה. חינוך להימנעות מרעש: יש לדאוג שרמת עוצמת הרעש באולמות שמחה ודיסקוטקים לא יעלה על הרמה המותרת. כמו כן, יש לדאוג שאנשים, אנשי צבא וכו', החשופים לרעש במקומות עבודתם, ירכיבו אוזניות מגן ו/או אטמי אוזניים.