האם מישהו בפורום מגמגם כשהוא חושב ב

shuky63

New member
האם מישהו בפורום מגמגם כשהוא חושב ב

בקול רם והוא לבד בחדר? ידוע לי שהרוב המכריע של המגמגמים מדברים שוטף לחלוטין כשהם לבד. אל תגידו לי שאנשים גורמים לנו לגמגם בגלל המתח,כי אני חושב בקול רם רק כשאני במתח ולחץ איומים ואני אף פעם לא מגמגם. אז הבעיה לא בנו אלא בהם או ליתר דיוק במה שהם גורמים לנו לעשות. כשאנחנו לבד אנחנו פשוט מדברים נכון כלומר לא מנסים להגות את המילים במודע אלא רק חושבים ונותנים למח לעשות את זה. כשאנחנו עם אנשים וחשוב לנו לדבר טוב אנחנו לוקחים פיקוד על הדיבור. ואת זה אפשר להשוות לנהיגה במכונית במהירות 300 קמש בלב תל אביב בשעות העומס.תנסו לא לעשות תאונה!החלק המודע במח שאנחנו מנסים להפעיל בעזרתו את הדיבור פשוט לא בנוי לכך,לשם כך קיים החלק האוטומטי הבלתי מודע. לכן הדרך של מגמגמים לדבר לאט ולהגות כל עיצור בניפרד היא פשוט טעות,ואני לא מאשים אותם אלא קלינאי תקשורת מסוימים שעובדים בדרך הזו.
 

SaberTooth

New member
ככה זה אצלי... ../images/Emo4.gif

כשאני חושב בקול רם כשאני לבד עם עצמי אני כמעט ולא מגמגם (לעיטים רחוקות אני מגמגם גם כשאני לבד וחושב בקול רם), אבל כשאני מדבר עם אנשים אני תמיד תמיד מגמגם. הרבה אמרו לי שזה בגלל הלחץ של לדבר עם אנשים, שאין לי מספיק ביטחון עצמי ושאר שטויות כאלו, אבל זה ממש לא נכון. אני חושב בקול רם הרבה במבחנים, שבשבילי הם שיא הלחץ, ואני לא מגמגם. מצד שני, אני לא חושב שזה קשור לביטחון עצמי כי, כמו שאמרתי קודם, אני מגמגם לפעמים גם כשאני חושב בקול רם כשאני לבד עם עצמי. חשבתי שזה רק אצלי, נחמד לדעת שגם אחרים סובלים מבעיה דומה
.
 
שוקי אתה פשוט צודק../images/Emo70.gif

כשאני מדברת לעצמי או עם הבן שלי אני בכלל לא מגמגמת , אולי כי אני לא מודעת כלל לדיבור שלי ולדרך הפקתו , אולי כי אני ידועת שתינוק ועוד בני , לא ישפוט אותי. מספיק שיש איתי עוד מישהו בחדר ואני מיד הופכת להיות מודעת לדיבור שלי , להגייתו וכמובן נמצאת בסיכון התקעות הרבה יותר גדול. אבל אני כל הזמן שואלת את עצמי , למה כשאנשים "נורמלים" מתרגשים או נלחצים מול אדם אחר הם בכל זאת לא מגמגמים? זה רק אומר שבכל זאת משהו דפוק אצלנו שם למעלה (הכוונה במוח). לדעתי הגמגום נוצר ממכלול של סיבות - גם פסיכולוגיות אבל גם נוירולוגיות. אולי אם נלמד להתגבר לפחות פסיכולוגית , רמת הגמגום תרד.
 

shuky63

New member
מירב,מי שלא גימגם מעולם לא מודע

להפקת הדיבור שלו גם כשהוא מתרגש.התחלת הגימגום מקדימה את המודעות. התחלת הגימגום מקורה במצב נפשי כמו רוב המחלות.הקוד הגינטי שלנו קובע איפה יתפרץ המצב הנפשי הזה.אצל אחד זה יכול להתפרץ כאולקוס אצל שני כמחלת עור ואצל שלישי לא עלינו אפילו כסרטן,הכל לפי הנקודה הגינטית החלשה אצל אותו אדם.אצלנו זה התפרץ כגמגום.אבל ההתפרצות הזאת באה לביטוי בגימגום קל מאד,זאת אני יודע כי אני התחלתי לגמגם בגיל 12 ואני יודע שהגמגום שלי היה קל מאד בהתחלה.רק אחרי שנעשים מודעים להפקת הדיבור הגימגום מחריף.
 

DanielT17

New member
אנילא מגמגם כשאני לבד

אני לא מגמגם כשאני שר,משחק,או משתגע אני גם לא מגמגם מלידה אני כן מגמם כשאני פונה לאנשים, במיוחד אנשים מסויימים שגורמים להרגיש מתוח לידם.. אני מגמגם כשאני מדבר מול הרבה אנשים, כשאני לחוץ, ולפעמים סתם ככה.. זה פתאומי בצורה מעצבנת כי אני לא מוכן לזה כשזה קורה..
 

shuky63

New member
נכון פגשתי עד היום רק שני אנשים שמג

שמגמגמים כשהם לבד ואצל שניהם הגימגום היה חמור מאד,הם נתקעו בכל מילה ולפעמים בכל הברה ולפרקי זמן ממושכים שזה באמת נדיר.
 
למעלה