יוגב אברהם
New member
העם העתיק... והסנילי!
עם עתיק העם היהודי. אך דומה, בל אחטא בשפתי, ששנותיו אינן מוסיפות לו חוכמה. סימנים מוקדמים של שיטיון, סניליות נראים בו. ואחד הסימנים הראשונים לשיטיון הוא השכחה. תחילה – לא שכחה מוחלטת אלא פגיעה בזיכרון לטווח הקצר. לא שכחו כי חורבן בית שני בא עלינו בגלל מלחמת האחים אבל שכחו כי כשהיה בן גוריון מוכן לצאת למלחמת אחים והורה "לתותח הקדוש" להטביע את אלטלנה – ניצלה מדינת היהודים ממלחמת אחים בכוחו וזכותו של מנחם בגין. וודאי שכחו שבגין – מת, ואולי לא יהיה מי שימנע את המלחמה כאשר יצאו שליחיו של אולמרט לקצץ ידיים ורגליים , שליחיו של שרון לשבור עצמות או שליחיו של אפריים סנה ואבו וילן לירות בתותחים על מתיישבים יהודים. חס וחלילה – עם הנצח הופך סנילי? הוא שכח את נאומו של ערפאת הקורא לג'יהאד על ישראל, ועוד יותר שכח את כל ההשתפכות הפסוידואינטלקטואלית, פסויומזרחנית, שהסבירה שערפאת, המנהיג המדיני, קורא לג'יהאד רוחני. אלף וחמש מאות יהודים שנרצחו כתוצאה מהג'יהאד הרוחני של הפלשתינים נטמנו באדמת הארץ הזאת מאז אוסלו. ועכשיו, ביום שאבו מאזן נבחר והוא נושא נאום ניצחון – הוא אומר "הסתיים הגיהאד הקטן, החל הג'יהאד הגדול" ומקדיש את הניצחון לשהידים ולאנשי הפת"ח – אותו הפת"ח שקיבל 48 שעות קודם לכן אחריות על רצח החייל יוסף עטיה הי"ד. מה זה? סניליות? שוב מברכים אצלנו על בחירתו של "מנהיג מתון" של האויב שלנו? שדבק בתביעת השיבה, שמצהיר שמטרתו להפוך את ירושלים לבירת פלשתין, להניף דגל פלשתין על חומות ירושלים – ירושלים הריבונית תחת שלטון ישראל! שכחנו שראש הממשלה שלנו – כמו קודמיו – נשבע לשמור אמונים לאחדותה, שכחנו שמי שהיום דורש לקצץ ידיים ורגליים של מתנחלים מתנגדי התנתקות נשבע רק שלשום לאחדות ירושלים ואתמול כבר הציע לחלק אותה? אמרנו כבר - פגיעה בזיכרון לטווח הקצר הוא מסימניה המדאיגים ביותר של הסניליות. איך שכחנו שאסור לאנוס את המציאות על פי הרהורי ליבנו? איך שוב מי שמצהיר שהוא נגד טרור "בגבולות הקו הירוק" אבל אינו מגנה רצח מתיישבים ופגיעה בחיילים - איך בחירתו סיבה לחגיגות ניצחון אצל השוטים אצלנו? אורי צבי גרינברג כתב לפני שבעים שנה על הקשר שבין הכפירה, הבגידה והכסילות. "כל בוגד הוא כסיל", אמר, משום שכאשר הוא בוגד בעקרונותיו מתוך ראיה שלטווח הקצר זה משרת את מטרותיו – הוא מוכיח את כסילותו בהתעלמות מכך שבטווח הארוך תשוב בגידתו אל פניו ותתבע את גמולה. אבל גם הוא ידע שעד אז – העם עלול לשלם את המחיר: "הכסיל – הכופר / כל כופר הוא כסיל לא - מאמין וחכם / כל מאמין הוא חכם מסובב את גלגל הגורל של העם לכן אללי לנו בכל העולם." הכופרים - הכסילים, בונים על הסניליות של עם הנצח. אין לנו אלא לקוות שיש מספיק כוחות צעירים בעם הזה שלא יתנו לשיטיון להשתלט עליו. פרופ' ח"כ אריה אלדד.
עם עתיק העם היהודי. אך דומה, בל אחטא בשפתי, ששנותיו אינן מוסיפות לו חוכמה. סימנים מוקדמים של שיטיון, סניליות נראים בו. ואחד הסימנים הראשונים לשיטיון הוא השכחה. תחילה – לא שכחה מוחלטת אלא פגיעה בזיכרון לטווח הקצר. לא שכחו כי חורבן בית שני בא עלינו בגלל מלחמת האחים אבל שכחו כי כשהיה בן גוריון מוכן לצאת למלחמת אחים והורה "לתותח הקדוש" להטביע את אלטלנה – ניצלה מדינת היהודים ממלחמת אחים בכוחו וזכותו של מנחם בגין. וודאי שכחו שבגין – מת, ואולי לא יהיה מי שימנע את המלחמה כאשר יצאו שליחיו של אולמרט לקצץ ידיים ורגליים , שליחיו של שרון לשבור עצמות או שליחיו של אפריים סנה ואבו וילן לירות בתותחים על מתיישבים יהודים. חס וחלילה – עם הנצח הופך סנילי? הוא שכח את נאומו של ערפאת הקורא לג'יהאד על ישראל, ועוד יותר שכח את כל ההשתפכות הפסוידואינטלקטואלית, פסויומזרחנית, שהסבירה שערפאת, המנהיג המדיני, קורא לג'יהאד רוחני. אלף וחמש מאות יהודים שנרצחו כתוצאה מהג'יהאד הרוחני של הפלשתינים נטמנו באדמת הארץ הזאת מאז אוסלו. ועכשיו, ביום שאבו מאזן נבחר והוא נושא נאום ניצחון – הוא אומר "הסתיים הגיהאד הקטן, החל הג'יהאד הגדול" ומקדיש את הניצחון לשהידים ולאנשי הפת"ח – אותו הפת"ח שקיבל 48 שעות קודם לכן אחריות על רצח החייל יוסף עטיה הי"ד. מה זה? סניליות? שוב מברכים אצלנו על בחירתו של "מנהיג מתון" של האויב שלנו? שדבק בתביעת השיבה, שמצהיר שמטרתו להפוך את ירושלים לבירת פלשתין, להניף דגל פלשתין על חומות ירושלים – ירושלים הריבונית תחת שלטון ישראל! שכחנו שראש הממשלה שלנו – כמו קודמיו – נשבע לשמור אמונים לאחדותה, שכחנו שמי שהיום דורש לקצץ ידיים ורגליים של מתנחלים מתנגדי התנתקות נשבע רק שלשום לאחדות ירושלים ואתמול כבר הציע לחלק אותה? אמרנו כבר - פגיעה בזיכרון לטווח הקצר הוא מסימניה המדאיגים ביותר של הסניליות. איך שכחנו שאסור לאנוס את המציאות על פי הרהורי ליבנו? איך שוב מי שמצהיר שהוא נגד טרור "בגבולות הקו הירוק" אבל אינו מגנה רצח מתיישבים ופגיעה בחיילים - איך בחירתו סיבה לחגיגות ניצחון אצל השוטים אצלנו? אורי צבי גרינברג כתב לפני שבעים שנה על הקשר שבין הכפירה, הבגידה והכסילות. "כל בוגד הוא כסיל", אמר, משום שכאשר הוא בוגד בעקרונותיו מתוך ראיה שלטווח הקצר זה משרת את מטרותיו – הוא מוכיח את כסילותו בהתעלמות מכך שבטווח הארוך תשוב בגידתו אל פניו ותתבע את גמולה. אבל גם הוא ידע שעד אז – העם עלול לשלם את המחיר: "הכסיל – הכופר / כל כופר הוא כסיל לא - מאמין וחכם / כל מאמין הוא חכם מסובב את גלגל הגורל של העם לכן אללי לנו בכל העולם." הכופרים - הכסילים, בונים על הסניליות של עם הנצח. אין לנו אלא לקוות שיש מספיק כוחות צעירים בעם הזה שלא יתנו לשיטיון להשתלט עליו. פרופ' ח"כ אריה אלדד.