מבדידות לבהירות
New member
התקדמויות קטנטנות מהימים האחרונים פלוס בקשה:
היות שאני חדשה בפורום ולא מרגישה עדיין בטחון לשתף, נורא נורא חשוב לי להבהיר למה אני זקוקה כדי שאוכל לשתף מתוך תחושת בטחון.
אני זקוקה לפירגון
(ולא לביקורת).
לא רוצה עצות רבות שיתנו לי הרגשה שאני לא יודעת מספיק. אפשר מעט מדי פעם.
בעיקר, כמו שכתבתי עשכיו, אני רוצה פרגון , ואם אפשר גם שיקוף של הדברים הטובים שעשיתי, כדי לחזק את הקול המפרגן בתוכי. אני יודעת מניסיון שזה עוזר לי ונותן לי מוטיבציה להמשיך השתדלות.
אם זה אפשרי, מאוד אודה לכם.
(כמובן שהרבה יותר קל לי לראות איפה לא הצליח לי, אבל אני רוצה לנסות להתמקד, לפחות אחת לכמה ימים, במה כן עשיתי טוב, איפה הצלחתי, כמו שעשיתץי כשהייתי בטיפול אצל המטפלת-אוכל שלי):
א. ביום חמישי, כשעמדתי לקום ולקחת עוד מהכיבוד, אמרתי לעצמי :ר5גע, תשהי את זה, חכי, עכשיו תשתי, ואז תראי מה את מרגישה.
ב. לפני כן כשרק הגעתי - אכלתי את הסנדויצים שהבאתי איתי, עם שני מלפפונים (כל הכבוד לי שלא ויתרתי על ירקות), ואמרתי לעצמי - קודם כל אוכל, ואחר כך לנשנש אפשר תמיד, וזה היה ממש טוב, כי אחרת הייתי יורדת בכסח על הכיבוד.
ג. כשיצאתי משם הלכתי לקיוסק המנציז (כמו כמעט תמיד), אבל הפעם לא קניתי עוגיות (שכמובן רוב הסיכויים שהייתי גומרת את כל הקופסה) ולא תפוציפס או משהו מזעזע כזה. אלא הסתפקתי בשקית קטנה של במבה. שיחסית זה לא נורא, וזה אפילו יחסית בריא.
ד. אתמול בלילה אכלתי שני מלפפונים - כלומר, לא ויתרתי על הירקות.
ה. בישלתי אתמול ודי בריא. (לא, למה די, בריא): פסטה מחיטה מלאה וסייטן\ בכמות מספקת שיישאר לי גם להיום, ואולי אפילו גם למחר.
ו. קניתי לפני יומיים קישואים ושורש ופטרוזיליה להוסיף לסנפרוסט של המרק.
ז. התייאשתי מהאפשרות לעשות מרק כי... כל מיני סיבות... נוסעת בשבוע הבא ואז מה אעשה עם כל הכמות וכולי... ואז החלטתי היום שאעשה מרק קטנטן רק מהקישוא או שניים, הכמה גזרים והשורש והפטרוזיליה, ויהיה לי בדיוק ליומיים שלושה עד נסיעתי.
וח. ומאוד מאוד חשוב: (בחוסר חשק מוחלט, בעייפות ובבאסה) אני בעוד פחות מעשר דקות קמה, לובשת את בגדי ההתעמלות שלי, נועלת את הנעליים הורודות הנחמדות שלי הטובות (נעלי ספורט כמובן) והולכת לחדר-הכושר!!!!!
כעת כשאני כותבת את זה אני רואה שאלה בהחלט התקדמויות ושיש תקווה!
היות שאני חדשה בפורום ולא מרגישה עדיין בטחון לשתף, נורא נורא חשוב לי להבהיר למה אני זקוקה כדי שאוכל לשתף מתוך תחושת בטחון.
אני זקוקה לפירגון
(ולא לביקורת).
לא רוצה עצות רבות שיתנו לי הרגשה שאני לא יודעת מספיק. אפשר מעט מדי פעם.
בעיקר, כמו שכתבתי עשכיו, אני רוצה פרגון , ואם אפשר גם שיקוף של הדברים הטובים שעשיתי, כדי לחזק את הקול המפרגן בתוכי. אני יודעת מניסיון שזה עוזר לי ונותן לי מוטיבציה להמשיך השתדלות.
אם זה אפשרי, מאוד אודה לכם.
(כמובן שהרבה יותר קל לי לראות איפה לא הצליח לי, אבל אני רוצה לנסות להתמקד, לפחות אחת לכמה ימים, במה כן עשיתי טוב, איפה הצלחתי, כמו שעשיתץי כשהייתי בטיפול אצל המטפלת-אוכל שלי):
א. ביום חמישי, כשעמדתי לקום ולקחת עוד מהכיבוד, אמרתי לעצמי :ר5גע, תשהי את זה, חכי, עכשיו תשתי, ואז תראי מה את מרגישה.
ב. לפני כן כשרק הגעתי - אכלתי את הסנדויצים שהבאתי איתי, עם שני מלפפונים (כל הכבוד לי שלא ויתרתי על ירקות), ואמרתי לעצמי - קודם כל אוכל, ואחר כך לנשנש אפשר תמיד, וזה היה ממש טוב, כי אחרת הייתי יורדת בכסח על הכיבוד.
ג. כשיצאתי משם הלכתי לקיוסק המנציז (כמו כמעט תמיד), אבל הפעם לא קניתי עוגיות (שכמובן רוב הסיכויים שהייתי גומרת את כל הקופסה) ולא תפוציפס או משהו מזעזע כזה. אלא הסתפקתי בשקית קטנה של במבה. שיחסית זה לא נורא, וזה אפילו יחסית בריא.
ד. אתמול בלילה אכלתי שני מלפפונים - כלומר, לא ויתרתי על הירקות.
ה. בישלתי אתמול ודי בריא. (לא, למה די, בריא): פסטה מחיטה מלאה וסייטן\ בכמות מספקת שיישאר לי גם להיום, ואולי אפילו גם למחר.
ו. קניתי לפני יומיים קישואים ושורש ופטרוזיליה להוסיף לסנפרוסט של המרק.
ז. התייאשתי מהאפשרות לעשות מרק כי... כל מיני סיבות... נוסעת בשבוע הבא ואז מה אעשה עם כל הכמות וכולי... ואז החלטתי היום שאעשה מרק קטנטן רק מהקישוא או שניים, הכמה גזרים והשורש והפטרוזיליה, ויהיה לי בדיוק ליומיים שלושה עד נסיעתי.
וח. ומאוד מאוד חשוב: (בחוסר חשק מוחלט, בעייפות ובבאסה) אני בעוד פחות מעשר דקות קמה, לובשת את בגדי ההתעמלות שלי, נועלת את הנעליים הורודות הנחמדות שלי הטובות (נעלי ספורט כמובן) והולכת לחדר-הכושר!!!!!
כעת כשאני כותבת את זה אני רואה שאלה בהחלט התקדמויות ושיש תקווה!