ילדה סוכר 26
New member
חדשה בפורום אבל לא בתחושות הכאב
אני לא יודעת מאיפה להתחיל... ואיך הגעתי אל הפורום הזה... אני נכנסתי לתפוז כי אני בהריון ואני עם סכרת הריון אז אני לרוב כותבת שם בפורום סכרת הריון, משהו בי משך אותי לחפש פורום יתומים... לא יודעת למה אולי כי אוטוטו אני אהיה "אמא" בעצמי... אולי כי לפני שבוע לאבי הייתה אזכרה של 4 שנים ובעוד חודש יש לאימי אזכרה של 8 שנים הסיפור שלי ארוך ועצוב כששומעים על העבר אבל היום ההווה שלי הרבה יותר משמח...(ומקווה שגם העתיד) אני כיום בת 26.7 את אימי איבדתי בגיל 18.5 שלושה שבועות לפני גיוס כשבאתי להעיר אותה משינה בבוקר והיא פשוט לא התעוררה... הייתי לבדי בבית כשזה ארע זה היה הלם וטראומה שכנראה תישאר איתי לנצח...(היא אפילו לא הייתה חולה) נשארתי לבד עם אבי בבית כי אחיי כבר היו נשואים וגרו בביתם ...זה לא היה פשוט, הוא לא היה איש קל , אבל הוא היה אבא שלי היה לי אוזן קשבת ובית לחזור אליו ומישהו שהייתי חשובה לו למרות כל הוויכוחים . אבל לפני כארבע שנים כאשר פרצה מלחמת לבנון ה 2 ואבי היה מחוייב לעבוד (הוא היה נהג משאית בחברת מזון) הוא נהרג בתאונת דרכים פעם ראשונה שהאיש הזה עבר תאונת דרכים במשך 40 שנות נהיגה על משאיות פעם ראשונה ואחרונה. נשארתי לבד בבית של ההורים להיות לבד בלי אף אחד שחושב עליך או דואג לך פתאום להיות בודדה כלכך.... הייתי בוכה בלילות מתחננת שמשהו טוב יקרה לי ... בסוף אחרי כמעט חצי שנה של בדידות הכרתי את בעלי כיום... התחלנו לצאת פחדתי שכל הטוב שלו זה מרחמים עלי למרות שאף פעם לא הפגנתי לידו שאני חשה בודדה או מסכנה כי באמת השתדלתי להמשיך את החיים ולחייך מבחוץ ולהיות חזקה בשביל עצמי. לאחר תקופה קצרה עברנו לגור יחד - עזבתי את הבית של ההורים משהו שכנראה נתן לי כוחות להיות יותר חזקה נפשית (השהייה בבית עם כל הזכרונות מהילדות ומההורים הייתה קשה) לאחר כשנתיים התחתנו זכיתי במשפחה חמה... ההורים שלו הם פשוט מדהימים לא יכלתי לבקש יותר מזה!!! היום אני בהריון ויותר מהכל אני זקוקה להורים שלי למישהו מאד קרוב שיחווה איתי את השמחה הזאת את זה שאני בעצמי בקרוב אהיה אמא... וזה כלכך קשה שאין את זה אני לפעמים כלכך כועסת שזה קרה דווקא לי ועוד את שניהם. אבל אני מחזיקה מעמד בשבילי בשביל בעלי והכי חשוב בשביל התינוקת שתיהיה לי. אפילו לכתוב את כל זה היה לי קשה אני כותבת עם דמעות בגרון ... אבל אני מרגישה הקלה בשיתוף הזה משהו משוחרר יותר.
אני לא יודעת מאיפה להתחיל... ואיך הגעתי אל הפורום הזה... אני נכנסתי לתפוז כי אני בהריון ואני עם סכרת הריון אז אני לרוב כותבת שם בפורום סכרת הריון, משהו בי משך אותי לחפש פורום יתומים... לא יודעת למה אולי כי אוטוטו אני אהיה "אמא" בעצמי... אולי כי לפני שבוע לאבי הייתה אזכרה של 4 שנים ובעוד חודש יש לאימי אזכרה של 8 שנים הסיפור שלי ארוך ועצוב כששומעים על העבר אבל היום ההווה שלי הרבה יותר משמח...(ומקווה שגם העתיד) אני כיום בת 26.7 את אימי איבדתי בגיל 18.5 שלושה שבועות לפני גיוס כשבאתי להעיר אותה משינה בבוקר והיא פשוט לא התעוררה... הייתי לבדי בבית כשזה ארע זה היה הלם וטראומה שכנראה תישאר איתי לנצח...(היא אפילו לא הייתה חולה) נשארתי לבד עם אבי בבית כי אחיי כבר היו נשואים וגרו בביתם ...זה לא היה פשוט, הוא לא היה איש קל , אבל הוא היה אבא שלי היה לי אוזן קשבת ובית לחזור אליו ומישהו שהייתי חשובה לו למרות כל הוויכוחים . אבל לפני כארבע שנים כאשר פרצה מלחמת לבנון ה 2 ואבי היה מחוייב לעבוד (הוא היה נהג משאית בחברת מזון) הוא נהרג בתאונת דרכים פעם ראשונה שהאיש הזה עבר תאונת דרכים במשך 40 שנות נהיגה על משאיות פעם ראשונה ואחרונה. נשארתי לבד בבית של ההורים להיות לבד בלי אף אחד שחושב עליך או דואג לך פתאום להיות בודדה כלכך.... הייתי בוכה בלילות מתחננת שמשהו טוב יקרה לי ... בסוף אחרי כמעט חצי שנה של בדידות הכרתי את בעלי כיום... התחלנו לצאת פחדתי שכל הטוב שלו זה מרחמים עלי למרות שאף פעם לא הפגנתי לידו שאני חשה בודדה או מסכנה כי באמת השתדלתי להמשיך את החיים ולחייך מבחוץ ולהיות חזקה בשביל עצמי. לאחר תקופה קצרה עברנו לגור יחד - עזבתי את הבית של ההורים משהו שכנראה נתן לי כוחות להיות יותר חזקה נפשית (השהייה בבית עם כל הזכרונות מהילדות ומההורים הייתה קשה) לאחר כשנתיים התחתנו זכיתי במשפחה חמה... ההורים שלו הם פשוט מדהימים לא יכלתי לבקש יותר מזה!!! היום אני בהריון ויותר מהכל אני זקוקה להורים שלי למישהו מאד קרוב שיחווה איתי את השמחה הזאת את זה שאני בעצמי בקרוב אהיה אמא... וזה כלכך קשה שאין את זה אני לפעמים כלכך כועסת שזה קרה דווקא לי ועוד את שניהם. אבל אני מחזיקה מעמד בשבילי בשביל בעלי והכי חשוב בשביל התינוקת שתיהיה לי. אפילו לכתוב את כל זה היה לי קשה אני כותבת עם דמעות בגרון ... אבל אני מרגישה הקלה בשיתוף הזה משהו משוחרר יותר.