טיפול רפלקסולוגי לאחר ניתוח

[שמוליק זיידל]

טיפול רפלקסולוגי לאחר ניתוח

פנה אלי רופא מבית חולים מסויים. רוצה לשלב טיפולי רפלקסולוגיה במחלקה, לאחר ניתוח. מה דעתכם ? מה עמדתכם ? האם יש למשהו נסיון ? מעוניין לפתוח דיון בנושא. בברכה שמוליק

 

[primavera 1]

רעיון נפלא...

אני מטפלת באנשים אחרי ניתוח אך לא בבית חולים. נראה לי נפלא לבוא לחולה ממקום אופטימי, ממקום של מגע. לתת לו כוח התמודדות, הסתכלות אופטימית, ובעיקר מקום של אהבה- כאן ועכשיו למרות הכל הכל בסדר... אז כמובן הרבה עבודה על האצבעות והראש... התפיסה שלי לגבי עצמי ולגבי היכולת הפיזית הרגשית, הצתת האש שבי, התפיסה החיובית שלי לגבי עצמי, כל אלו יתנו את הכוח לקום, ולעשות צעד אחר צעד. עבודה איטית וקשובה למערכות הגוף. לזכור שהרגליים הן נקודות רפלקס.. משם אנחנו נוגעים בגוף. מרגיעים, מעוררים, ממריצים ומצביעים על נקודות לאיזון. חשוב ביותר כמובן לשוחח ולהביא למודעות שהכל לטובה, הכל בא כתהליך למידה. ואם המטפל מאמין ביקום ובכוח ההחלמה אין ספק שיעורר את המקום אצל החולה.

 

[galit 03]

רעיון נפלא!

תלוי כמובן בסוג הטיפול ובניתוח שהמטופל עבר... טיפולים אחרי ניתוח יכולים להרגיע ולאושש את הגוף, אחרי ניתוח הגוף נמצא במצב של שוק וחולשה, הרפלקסולוגיה יכולה לעזור לאדם להתחבר חזרה לעצמו(יש הרגשה מוזרה של ניתוק אחרי ניתוח, כי מה שזוכרים היא השנייה לפי שנירדמנו ואז פתאום התעוררנו... יכול קצת לערער אדמה), מרגיעה מאוד ומפנקת. אחרי ניתוח מרגישים מעוכים(זאת המילה שלדעתי הכי מתארת הרגשה אחרי ניתוח)- ואפילו בתור פינוק שעושה נפלאות לנפש-ניראה לי שזה יכול להיות פתרון מצויין. יצא לי לטפל בנשים אחרי ניתוח קיסרי, ניתוחי בטן למיניהם(הוצאת כיס מרה,לפקוסקופיות,אבנים בכליות), ניתוחים אורטופדיים - המטופלים מרגישים נפלא! להטעין אותם מחדש, לעשות טיפולים שהם יותר הטענות, טיפולים יותר אנרגטיים,יותר מאזנים-יכול לתת הרגשה נפלאה, לחזק את המטופלים ולעשות המון כיף לנשמה! המשך ערב נפלא וחג שמיייח, גלית

 

[שמוליק זיידל]

הרופא פנה אלי מאחר

והוא נתקל בהתוויות נגד שמלמדים בבתי הספר. "אחרי ניתוח לא מטפלים ברפלקסולוגיה שלושה חודשים". למעשה אני פותח כאן דיון בנושא רציני זה. כבר שמענו כאן על אחת שמטפלת ועל אחרת שמעודדת. האם זה מיוזמה אישית או שכך למדו אותן ? חשבו על כך בכובד ראש בבקשה. המחשבות והאמירות כאן חשובות ביותר...לכולנו. בברכה ושבוע טוב שמוליק

 

[primavera 1]

התוויות הנגד באות רק מתוך פחד וחוסר חיבור.

מטפל שבא ממקום של נתינה הקשבה ואהבה יעשה זאת בהצלחה רבה וללא חשש.. מי זקוק לנו יותר מאותם חולים במצבים קשים, אחרי ניתוחים, עם מחלות ממאירות, עם פחד מוות? אם אנחנו כאן רק על מנת להגן על עצמינו. אז נעשה מלא ביטוחים מגנים, נטפל בבית באנשים עם בעיות קטנות ולא מורכבות.. ונחייה בשקט ובקטן השאלה היא, האם זה הייעוד? האם לשם כך בחרנו לעסוק בתחום? או אולי דווקא האתגר והקשבה לקול הפנימי שלנו ללא פחד, יביאו אותנו למימוש אישי ואת המטופלים לדרך של הבראה מיוחלת. שבוע טוב!

 

[שמוליק זיידל]

אהבתי והתחברתי

אפילו לא צריך אומץ. צריך רק רצון להתחבר ולתת. אין ספק שזה יותר מורכב אבל הרבה יותר מעניין. לא הייתי רוצה לעמוד כמורה וללמד את החששות והפחדים שלי. ולא הייתי רוצה להעניק עם צל של פחד... ממש הייתי רוצה לשמוע דעת רבים. אז בבקשה. תודה לך. המקום שביקרתי בו קרוב אלייך... ממש מתחת לאף... חג שמח שמוליק

 

[primavera 1]

באמת? בחיפה?

אם יוצא משהו לפועל אודה לך מאד אם תיידע אותי. אשמח לקחת חלק...

 

[שמוליק זיידל]

../images/Emo140.gifהיתי שם

ומצאתי פתיחות, סקרנות ורצון עז. ומההשראה, כתבתי מאמר בנושא שבקרוב יפורסם באתרי. ואם מעיין תרצה תוכל לפרסמו כאן ואז נדון ונעשה הפריה. בברכה שמוליק

 

[מעיין אלפרנגי]

אני אשמח לקבל את המאמר ולפרסמו

בפורום ובוודאי לעורר דיון

 

[efrat791]

מסכימה!

התוויות נגד נובעות בעיקר מפחד. ומצד שני אני כן מאמינה שמטפלים שסיימו רק שנה ראשונה צריכים את ההתוויות הללו עד שיצברו ניסיון, ביטחון וידע. ניתקלתי בלא מעט מטפלים שסיימו שנה א' ויש בהם לא מעט יהירות- חושבים שהם יכולים ויודעים לטפל בכולם ובהכל ולפעמים הגישה הזו עושה רק נזק. הרי לא סתם מלמדים שנתיים (ויותר). אני מודה שלא העזתי לטפל בנשים בהריון עד שלא חוויתי הריון ולידה בעצמי- לא בגלל ההתוויות אלא בגלל פחד (מי אני שאבוא לטפל באם לעתיד כשאין לי ממש מושג מה היא עוברת?) ולגבי טיפולים אחרי ניתוחים, טיפולים בחולים עם מחלות ממאירות- זה רק אחרי שצברתי ניסיון וביטחון אבל אין דבר חשוב מלטפל במקרים כאלו.

 

[שמוליק זיידל]

זה לא קשור בלימודים בשנה א'

התוויות הנגד הן פשוטות, מה שאינך יודע, אל תטפל בו, לך ולמד. כך שבשנה א' לומדים את מה שלומדים. ואפילו אחרי שנה ב' יש צורך להמשיך ללמוד. כי פשוט יש מחלות ובעיות יותר מורכבות. כמו - טרשת נפוצה, פיברומיאלגיה, פרקינסון, אלצהימר, מחלות אוטואימיוניות ועוד. טיפול לכל אורך ההיריון, משכב לידה, טיפול בפגים וכמובן טיפול לאחר ניתוח. הכל צריך ללמוד ולא רק מנסיון. בברכה שמוליק

 

[efrat791]

אני אסביר את עצמי

בהרבה מקומות מלמדים לא לטפל בחולי סרטן כי זה עלול לעשות X, לא לטפל בשלושת החודשים להריון כי זה עלול לעשות Y. הרבה פעמים ההתוויות הללו ניתנות בשנה א' ובשנה ב' (או ג') מובהרות ונלמדות לעומק (שוב, מדובר בחלק מהמקומות שאני מכירה ושמעתי עליהם, לא בכולם). הרבה פעמים ההתוויות הללו יוצרות פחד אצל מטפלים לא רק לגבי סרטן והריון אלא גם לגבי אפילפסיה, טיפול לאחר ניתוח ועוד. אני לא כל כך מסכימה עם האמירה "מה שאינך יודע- אל תטפל בו" אבל כן יש צורך לצבור נסיון, להתחיל עם הדברים "הקלים" יותר, לצבור ביטחון ואח"כ אולי לטפל בהנחייה של מישהו מוסמך ובעל ניסיון רב יותר- שינחה, שילמד. ואולי יש גם צורך לשנות את ההתוויות האלו ולא ליצור כזה פחד אבל בעיני זה מעין גלגל כזה- ההתוויות יוצרות פחד שמושלך על מקרים אחרים. אצלי זה עבד ככה- היו דברים שלא טיפלתי בהם כי הרגשתי חסרת ניסיון ושעלי לצבור ידע רב והתנסות. הרגשתי שלימודי תיאוריה לא עובדים אצלי ואני צריכה פרקטיקה וזה לקח זמן. אז מצאתי לי מישהו שיהיה לי "רב"- שפתח בפני את הקליניקה שלו ונחשפתי שם ליותר מקרים והרגשתי שזה שיש לצידי מישהו שמסביר, שיודע, שמכוון- נותן לי ביטחון. היום אני מטפלת בהכל. ובשביל לסכם את העניין- טיפולים לאחר ניתוח הם חשובים ויותר חשוב מזה הוא לא לחכות שיעברו חודשיים או יותר מתום הניתוח. יום מקסים.

 

[שמוליק זיידל]

לטפל בהכל זו בשלות נפשית ורוחנית

כדי לצבור ניסיוןן צריך שהמורה יתן מפתחות ויראה את השער. במהלך הלימוד המילים - אל, אסור ולא, סוגרות ומקבעות מחשבה חופשית. אז אם אין למטפל קצת אומץ יצירתיות והעזה הוא אפילו לא ינסה לבדוק ולפרוץ את המוכר והידוע. אז לך היה מזל שרפלקסולוג פתח לך את דלתו, אבל את בסיס הביטחון צריך לקבל במסגרת הלימודים של השנה, שנתיים, שלוש. זה בכלל לא פחות ערך שמישהו מדריך ומכוון. לטפל בהכל זה גם קשור לבשלות נפשית ורוחנית.

 

[מעיין אלפרנגי]

נשמע לי מדהים ומיוחד...

מצטערת שנעלמתי לכמה ימים, עברתי דירה וזה בהחלט לא קל... נקיונות, סידורים והמעבר עצמו

אני חושבת שזהו תהליך מבורך, רופאים שמוכנים לשלב את הרפואה הקונבנציונאלית והמשלימה הם רופאים מדהימים בעיני. לגבי התוויות הנגד, כבר מס' פעמים שאנחנו נתקלים כאן בדיונים של האם מותר/אסור לטפל? איך כדאי לטפל ובמי? ואני חושבת שעם השנים הבנו שהתוויות הנגד השתנו. אני חושבת שסטודנטים של שנה א' לא יכולים לטפל כמו מטפלים יותר מקצועיים, מטפלים שעברו התמחות טיפול בקשישים ו/או בנשים בהריון ו/או בכל תחום אחר יכולים לטפל במטופלים מסוג זה בצורה טובה יותר ואולי יש לחדד את התוויות הנגד בבתי הספר ולהסביר מהיכן זה נובע, ומדוע יש להתמחות בתחום מסוים לפני שניגשים לטפל במטופל שחולה בסרטן, שעבר ניתוח, מטופלת שבהריון ו/או בכל מצב רגיש אחר. בהצלחה! ואשמח אם תעדכן אותנו בנושא. שבוע נפלא וחג שמח!

 

[מעיין אלפרנגי]

ועוד משהו שרציתי לספר

אתמול הייתי עם חברה בבית קפה ואיזה בחור צעיר התחיל לדבר איתנו, הוא סיפר שהוא בן 30, והוא בדיוק סיים את לימודים הרפואה, ושהוא מתחיל סטאג' בימים אלו, ושבלימודים הרפואה הם למדו גם קצת רפואה משלימה וכו' וכו'... הוא דיבר ודיבר ודיבר וכל מה שהוא אמר היה כ"כ מתנשא. הרפואה המשלימה מבחינתו לא ממש מהווה ריפוי ו/או טיפול ומבחינתו זה כמו לתת לחולה תרופת פלצבו והם יפעלו באותו אופן היה לנו וויכוח סוער לגבי הרפואה המשולבת והחשיבה הקיצונית של רופאים קונבנציונאלים וזה איכזב אותי לגלות שבחור צעיר, כמעט בן גילי, כ"כ מתנשא מעליי ולא ממש נותן מקום לרפואה המשלימה וזה כנראה כי ככה לימדו אותו, וככה "הרעילו" אותו בלימודי הרפואה והיה לי עצוב וכשאתה מספר כאן על רצון של רופא לשלב בין הרפלקסולוגיה לרפואה הקונבנציונאלית זה מחזיר לי את החיוך

 

[שמוליק זיידל]

שיר לרופא הצעיר

רופא צעיר שלא למד שלגוף יש את היכולת הטיבעית לרפא את עצמו, לא יוכל להרפא מגאותו היתרה. בסופו של דבר יכרע על בירכיו, כדי לקבל ברכה מהחולים שהחלימו שלא מגאותו. אבל יש אור בקצה המנהרה ב - 14/10 כנס הרופאים הפועלים עם הרפואה המשלימה. יהיו הרבה מאנשי הרפואה המשלימה. יהיה מעניין. בברכה שמוליק

 

[מעיין אלפרנגי]

../images/Emo140.gif

שלח לי בבקשה במסר פרטים על הכנס ואולי אצליח לקבל אישור על קידום הנושא

 

[אסתר84]

זה מתרחש..

אצל רופאים צעירים בעיקר.. שהאגו של הרופא עדיין מאוד פעיל.. יש היום לא מעט רופאים קונבנציונלים בכירים שמשלבים תחומים מהרפואה המשלימה. אני סבורה שגם לאנשי הרפואה המשלימה יש מקום "לקרב את הרפואה הקונבנציונלים" הכוונה שיוצא לא מעט פעמים מצד מטפלים להשמיץ ואפילו לבטל את תרומת הרפואה המערבית. החשדנות וההתנגדות היא הדדית בחלק המטפלים ובחלק מהרופאים. התנגדות לדבר בד"כ נובעת גם מפחד... יש גם הרבה מקרב האוכלוסיה לוא דווקא רופאים שסבורים כי מדובר ברופאי אלילים ואפילו במיסטיקה. בורות כרגיל אחראית על דמוניזציה. שבת שלום אסתר

 

[רביד רוח]

נראה לי מעולה

אין לי נסיון בתחום הזה אבל זה עושה רושם מצויין. תהליך החלמה לאחר ניתוח זה כמו הטיפול ביולדת ב"משכב לידה" אחרי שהגוף עבר טראומה, הוא משוקם דרך תהליכים בונים, בעזרת הטיפול הרפלקסולוגי יופי של רעיון

 

[שמוליק זיידל]

כמו משכב לידה

כך יש סיכוי שגם גברים יעברו מסלול החלמה כפי שעוברות נשים... בברכה שמוליק