Maldini Girl
New member
טריגר.
בחודש הראשון לטירונות שלי ירדתי 15 קילו. המדים נהיו רפויים והבוקסר שנהגתי לישון איתו איבד אחיזה.
יחד עם כל קילוגרם שירד נעלמה גם שמחת החיים שלי, וזו לקתה החסר מלכתחילה.
הדבר היחיד שהיה לי בשפע באותה תקופה (החברים חסרו לי וגם שעות שינה לא קיבלנו) היה מחמאות. במקום להחמיא, אותן מילים יפות החזירו אותי אי שם לגיל 14 ולמה שידעתי תמיד: העולם פשוט עד כדי כך. אם תיראי כמו שהם רוצים שתיראי אז מבחינתם הכל יהיה בסדר.
אז, בכיתה ח׳, כשהקילוגרמים נשרו כמו עלים (סליחה על הפואטיות. זה באמת היה סתיו) הבנתי שאף אחד לעולם לא יראה שמשהו לא בסדר. לא אצלי. לא עד שיהיה מאוחר מידי. אז חיכיתי שמאוחר מידי יגיע.
והרגשתי כל כך נבגדת. מכולם. מאמא שלא הסתכלה, מהמחנכת שלא ראתה, וממני. ממני בעיקר, שלא הצלחתי.
אבל, אתה מבין, את המובן האמיתי של המילה בגידה הבנתי רק שש שנים מאוחר יותר, כשהבן אשם הזה שכל כך סמכתי עליו (סליחה שאני מדברת עלייך בגוף שלישי) הלך למישהי אחרת ואמר לה את המילים שלהן ייחלתי כל כך. אותן מילים שרציתי לשמוע מאותו בוקר יום א׳ בגיל 14 כשהחלטתי לראשונה ששבוע צום מתחיל מעכשיו.
״אני אעשה כל מה שאני יכול כדי לעזור לך״ אמרת לה, אבל לא לי. כי אצלי המצב אחר. כי היא הצליחה את מה שאני מעולם לא הצלחתי, להיות רזה.
אז הבנתי שהעולם פשוט עד כדי כך וחיכיתי.
חיכיתי שיהיה מאוחר מידי.
בחודש הראשון לטירונות שלי ירדתי 15 קילו. המדים נהיו רפויים והבוקסר שנהגתי לישון איתו איבד אחיזה.
יחד עם כל קילוגרם שירד נעלמה גם שמחת החיים שלי, וזו לקתה החסר מלכתחילה.
הדבר היחיד שהיה לי בשפע באותה תקופה (החברים חסרו לי וגם שעות שינה לא קיבלנו) היה מחמאות. במקום להחמיא, אותן מילים יפות החזירו אותי אי שם לגיל 14 ולמה שידעתי תמיד: העולם פשוט עד כדי כך. אם תיראי כמו שהם רוצים שתיראי אז מבחינתם הכל יהיה בסדר.
אז, בכיתה ח׳, כשהקילוגרמים נשרו כמו עלים (סליחה על הפואטיות. זה באמת היה סתיו) הבנתי שאף אחד לעולם לא יראה שמשהו לא בסדר. לא אצלי. לא עד שיהיה מאוחר מידי. אז חיכיתי שמאוחר מידי יגיע.
והרגשתי כל כך נבגדת. מכולם. מאמא שלא הסתכלה, מהמחנכת שלא ראתה, וממני. ממני בעיקר, שלא הצלחתי.
אבל, אתה מבין, את המובן האמיתי של המילה בגידה הבנתי רק שש שנים מאוחר יותר, כשהבן אשם הזה שכל כך סמכתי עליו (סליחה שאני מדברת עלייך בגוף שלישי) הלך למישהי אחרת ואמר לה את המילים שלהן ייחלתי כל כך. אותן מילים שרציתי לשמוע מאותו בוקר יום א׳ בגיל 14 כשהחלטתי לראשונה ששבוע צום מתחיל מעכשיו.
״אני אעשה כל מה שאני יכול כדי לעזור לך״ אמרת לה, אבל לא לי. כי אצלי המצב אחר. כי היא הצליחה את מה שאני מעולם לא הצלחתי, להיות רזה.
אז הבנתי שהעולם פשוט עד כדי כך וחיכיתי.
חיכיתי שיהיה מאוחר מידי.