הרובין האהוב עלי
בעיקר בגלל התקופה שלו בטיטאנס. הוא ממש המחיש שם את המנהיגות שלו, זו הייתה התקופה הכי טובה שלהם לדעתי, ובכל פעם שהוא ביקר או הצטרף הם עלו ברמה אחת לפחות, גם מבחינת הסיפורים שאליהם הם נחשפו. לדעתי, אחרי וואלי הוא גם הדמות שהכי התפתחה ביקום הזה מילד הפלא לאדם בוגר עם כל המטען הריגשי והניסיון שהוא בהחלט רכש. גם ברה-בוט הנוכחי הוא נשאר (כמו כל משפחת העטלף) די נאמן למקור (רק שזה מתרחש בתקופה הרבה יותר קצרה, וזה לא הכי מתאים לתקופה שלכאורה עברה - 5 שנים, והוא מדלג מילד למישהו שכבר הספיק להיות באטמן....) בפעם הראשונה שברוס הוחלף כבאטמן (ביין שבר לו את הגב) דיק לא היה הבחירה, וזה הוביל לסיפור מעניין, אבל תמיד תהיתי למה הוא לא עלה לקחת את הגלימה. הפעם הוא ממש נלחם ברעיון שהוא יהפוך לבאטמן (עם טיעונים שונים שחלקם היו אף הגיוניים) ואז הוא נהיה באטמן ממש טוב, שונה מברוס (כמובן) אבל כל-כך נאמן לרעיון וכל כך משכנע בביצוע שזה הדגים כמה הוא התבגר.
