קודם כל,
אם זה כל כך לא רלוונטי, אז למה התורה כותבת את זה בכלל? מדוע לא התחילה התורה ב"החודש הזה לכם"? שנית, רבות מהמצוות הן מצוות הקשורות לאמונות ודעות; ´חובות הלבבות´, קרא לזה רבנו בחיי. אהבת ה´, יראת ה´, האמונה בו, וכו´ וכו´. זה חלק מהמצוות! זה שנתת דוגמה של אדם שמאמין אבל לא מקיים, לא אומר שהדוגמה של אדם המקיים אך אינו מאמין מופרכת עוד יותר. בשביל מי אתה עובד? אשאל אותו? את מי אתה עובד, אם אינך מאמין, את עצמך? (הערת אגב: דומני שזה היה משפט חביב על הפרופסור) דבר נוסף: נא להכיר - אני יהודי רציונליסט, ועוד רבים וטובים הם כאלה (כולל הרמב"ם, כמובן). אני רציונליסט מובהק, אך אין זה אומר שעלי לכפור באחד מעקרי האמונה. לומר משפט כזה פירושו שלדעתך בעצם היהדות אינה הגיונית ואינה רציונלית - דבר שוודאי אינו מקובל עליך. ועוד לגבי מעשים ואמונות, העיקר והטפל: "אל יתהלל החכם בחכמתו, אל יתהלל הגיבור בגבורתו, אל יתהלל העשיר בעשרו - כי אם בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידוע אותי - וידעתם כי אני ה´, עושה חסד משפט וצדקה בארץ, כי באלה חפצתי נאום ה´" (ציטוט מקורב). כלומר, שני הדברים חשובים: קודם כול, השכל וידוע את ה´, ומתוך כך עשה חסד משפט וצדקה. אי אפשר לזה בלא זה, ולזה בלא זה. לגבי ה´שמנדריק´ - ודאי שלא כיונתי לליבוביץ´, שכלל לא התיימר לפסוק או לפרש את ההלכה, ואכן היה אדם חכם (אם כי לא רב פוסק). הנקודה שרציתי להבהיר היא, שאין אנו יכולים לעשות ככל העולה על רוחנו בהלכה, וכדי למנוע פרשנויות רבות ומוטעות, וכך תיעשה התורה לאלף תורות, ופרשנויות רבות המסלפות בזדון את כוונתה, קבעה רשות (במקור ב"ד הגדול, כעת כל רב בעל סמיכה לעצמו - עד שבמהרה בימינו תקום שנית הסנהדרין) שהיא היחידה המוסמכת לפרש את דברי התורה, לעשות לה גזרות שונות, ולתקן תקנות לצורך השעה - כפי שוודאי ידוע לך היטב. אבל עדיין לא ענית לי על השאלה המרכזית שלי - האם ליבוביץ´ אכן כפר באחד מעקרי האמונה? לפי התגובות שלך היה משמע שכן, או שהוא אמר שהנושא כלל לא רלוונטי וזרק הכול לפח. מהי התשובה לנושא המרכזי? נ.ב. מצטער שלא עניתי בהודעה חדשה. היה לי יותר נוח לראות את ההודעה מול העינים, וגם כך אפשר לראות את כל השתלשלות הדברים. אבל אתה יכול לענות בהודעה חדשה. כל טוב, הלל.