כמה שאלות

[Hurakano]

כמה שאלות ../images/Emo13.gif

דבר ראשון - מזל טוב על הפורום !!! יפה מאוד שיש פורום לשפה היפה הזאת

השאלות שלי הן - המילים "בסיס" ו"לימון" - בהשפעת שפות אחרות או מילים עבריות שהשפיעו על שפות אחרות ?

והשאלה השניה - איך אומרים - "לכבות" או "לכּבות" ? ואיך נכון לומר - "המחשב דולק" או "המחשב דלוק" ? שאלה שלישית - במילים כמו "לסירוגין" ו-"קיבה" צריך להגות את ה-י' ? (שיישמע leseyrugin, keyva) או שלא ? ושאלה אחרונה

בלשון אני זוכר שלימדו אותנו ששווא לא בא באותיות גרוניות (ככה קוראים לזה ? הכוונה לאותיות כמו ה', א', ח'...) אז למה במילה "מחברת" יש שווא ב-ח' ? תודה מראש לעונים !

 

[נועם פורר]

תשובות... ../images/Emo13.gif

בנוגע לשאלה השנייה - אומרים לכבות, ולא לכּבות. זאת למיטב ידיעתי... (מקווה לא להטעות). ע"פ מילון אבן-שושן, צריך להשתמש במילה "דלוק" כשמדברים על נורה דולקת. זאת מהשורש "דָלַק". עם זאת, אני הייתי ממליץ להשתמש במילה "פועל", שהרי מחשב הוא לא מנורה (לפחות לא בימינו)...

שתובה שלישית - סרוגין הוא ללא י', וגם קיבה = קֵבַה. תשובה ראשונה - המילים "בסיס" ו"לימון" הן מילים שהועתקו לשפה העברית משפות זרות. "בסיס" היא מילה יוונית (Basis), שגם הועתקה לאנגלית (Basic). "לימון" היא, ככל הידוע לי, מילה המועתקת מהשפה הערבית (לַיְמוּנ). אם זאת, יש מילים (כמו מסיכה = Mask) שנלקחו במקור מהתנ"ך העברי לשפות האחרות.

תשובה אחרונה - שווא לא בא באותיות גרוניות? לי לא זכור כזה דבר. ויש הרבה מילים עם שווא נח באותיות גרונות (כמו: מַחְבֵּט). אולי התכוונת לכך שאין שווא נע באותיות גרוניות?!

 

[מKה אפורה]

לגבי דולק/דלוק -

אם אני לא טועה, כל חפץ שאינו עושה הפעולה, צריך להיות נתון בסביל בבניין פעל.

 

[מKה אפורה]

כמה תשובות -

בסיס ולימון - בהשפעת לועזית על העברית. אומרים לכבות - אין סיבה לדגש ב-כ'. יש לך טעות - שווא נע לא בא באותיות גרוניות[א ה, ח, ע, ו-ר' אם היא לא לשונית] ובמעט מאוד מקרים גם שווא נח לא בא באות גרונית. המילה מחברת מנוקדת בפתח[מַחברת], ולכן השווא הוא שווא נח[לרוב אין סיבה לחטף].

 

[Yuvalenko]

תוספות ודיוקים ../images/Emo26.gif

שווא נח יכול לבוא באותיות ח' ור' בלבד. כאשר צריך לבוא שווא נח באותיות ה', א' ו-ע', השווא ייחטף. דוגמאות (או דוגמות...) : החליט - שווא נח בח'. הרגיז - שווא נח בר'. לעומת: העביר - חטף סגול בע' האדים - חטף סגול הא' מהביל - חטף פתח בה'. ישנם עוד מקרים דומים בהם לא כל האותיות הגרוניות מתנהגות באותה צורה לגבי חוקים שונים של הדקדוק.

 

[אִיתַי]

אבל מה עם

"מַעְבָּרָה"

כאן מדובר בשווא נח תחת העיצור הגרוני ע', והוא בכל זאת נשמר, ולא נחטף. מכאן, שלא כל שווא נח בעיצורים ה', א', ע' - ייחטף.

 

[Yuvalenko]

ראה, איתי, כמו כמעט בכל נושא בדקדוק

העברי, יש כלל, ויש יוצא מן הכלל. אם השווא הנח היה נחטף, לא יכול היה לבוא דגש בב' שלאחרי הע'. המילה הייתה נשמעת אחרת במצב זה. לפי המילון המרוכז של אבן שושן, המילה הזו היא אכן מילה חדשה יחסית, מודרנית, מימינו אנו. ככל הנראה מימי המעברות כמובן. נוכחתי לדעת שבמילים יותר עכשוויות יש נטיה לשבור קמעה את חוקי הדקדוק והניקוד. זה לא נאמר לרעה כמובן.

אבל יפה שהערת את "צומת" ליבי.

 

[אִיתַי]

בבקשה ../images/Emo13.gif

 

[מKה אפורה]

במעברה זה לא חטף פתח?

 

[אִיתַי]

לא.

ה-ע' ב"מעברה" מנוקדת בשווא נח. אם היא הייתה מנוקדת בחטף פתח, לא היה בא דגש קל באות ב' שלאחריה.

 

[מKה אפורה]

איך הוגים את זה ? :|

 

[אִיתַי]

mabara.

 

[אִיתַי]

לקט תשובות ../images/Emo26.gif

היי, וברוך הבא לפורום

א) בקשר ל"בסיס"- המקור הוא המילה היוונית basis. בקשר ל"לימון" - לא ידוע לי האם העברית השפיעה על האנגלית, או להיפך. אולם צורות דומות מאוד למילה "לימון" נמצאות גם בערבית ובפרסית (לפי מילון אבן שושן). ב) אומרים לְכַבּוֹת. כ' רפה - אין דגש אחרי שווא נע. ג) לדעתי, עדיף "המחשב דלוק". ד) אין הוגים את ה-י' ב"לסֵרוגין" וב"קֵבה". שתיהן נכתבות בתנועת צירה חסר. ה) בד"כ, לא יבוא שווא נע תחת עיצורים גרוניים (הא"ח ר"ע). השווא הנע יוחלף בד"כ באחת משלוש תנועות החטף. במילה "מחברת" - השווא הוא נח, ולכן הוא נשמר. חשוב לציין שלעתים, גם שווא נח מוחלף בחטף. הניקוד המסוים תלוי גם בעיצור הגרוני הנידון.

 

[orna44]

צירה

צירה לא אמורים לבטא כאילו יש י אחרי האות? כמו ששמעון פרס אומר ספֶר (מבטא סֶיפר).

 

[אִיתַי]

לא

צירה יבוטא e (במסורת האשכנזית יבוטא הצירה ey).