לפעמים חלומות מתנפצים

פשוש3

New member
לפעמים חלומות מתנפצים

שלום לכולם, רציתי לשתף אתכם בתסכול הרב שיש לי מאז שסיימתי את לימודי רפואה סינית. לעולם הרפואה המשלימה בכלל ולרפואה הסינית בפרט הגעתי מתוך אהבה (לפילוסופיה ולפרקטיקה הקלינית) ובנוסף חברי הקרובים המליצו בפני ללמוד מקצוע מגע מכיון שיש לי ידיים טובות ויכולת הקשבה. למרות שיכלתי ללכת ללמוד מקצוע משרדי כמו משפטים או כלכלה או מנהל עסקים , העדפתי ללכת על משהו שאני באמת אוהב ולא על מקצוע שבו אני כנראה ארוויח טוב אבל השחיקה גבוהה (בעיקר בנפש). במהלך כל שנות לימודי תמיד ליווה אותי "קשה באימונים קל בקרב" - הלימודים אצלי לא נגמרו בשיעורים במכללה, תמיד פתחתי את הספרים ולמדתי גם מחוץ משעות הלימודים , במשך כל הלימודים הייתי הסטודנט הכי טוב במחזור שלי (אינני גאוותן/שחצן, זה ממש לא אני :) ) ויעידו על כך ציוניי במכללה וחברי לספסל הלימודים. לאחר 4 שנות לימוד אף הצטרפתי לאגודה (מבחן הסמכה כמובן) והלכתי ללמוד התמחויות על מנת לטפל במטופלים בצורה הטובה ביותר שיש (שיהיה לי כמה שיותר כלים לעזור למטופלים). לאחר בדיקה מעמיקה וניסיון להכנס למעגל המטפלים אני חש תסכול רב - עשיתי טעות מרה בחרתי במקצוע שלא ניתן להתפרס ממנו בכבוד (לפחות שכר ממוצע במשק) ועם כל אהבה שלי למקצוע והסבלנות ,אני נאלץ לעזוב את כל מה שבניתי במשך שנים כי המקצוע הזה נראה בארץ יותר כמו חלטורה מאשר מקצוע מכובד, המקצוע הזה נראה יותר מסחטת כסף למכללות מאשר מקצוע מכובד. הנני איש שיווק ומכירות בעבודתי "הרגילה" כבר 10שנים,ויתרתי על קידום / קורסים / כיוונים אחרים שקשורים לתחום שיווק ומכירה על מנת ללמוד רפואה סינית. טעיתי. מצטער על ההודעה הפסימית הזו אבל הרגשתי צורך לשתף אתכם.
 

ינוקא1

New member
שלום לך.

אני מבין את התחושות הקשות. גם אני היום לא מתפרנס משכורת גבוהה במיוחד , ולמזלי (?) אני עדיין רווק ללא הרבה הוצאות. גם לעבודה שיש לי היום הגעתי דרך "נס" , ואחר שניסיתי עבודה במחירים מצחיקים במועדוני קשישים. עם זאת אני לא חושב שעשית טעות מרה. אני חושב שלימודי המקצוע נתנו לך כלים מסוימים לחיים שבלעדיו לא היית מקבל. אני חושב שמה שמתנפץ לך כרגע זו התבנית שבנית לעצמך "איזה מטפל תהיה" ו"מהו מטפל" , אבל יתכן מאוד שבעתיד תהיה מטפל מסוג שכרגע אינך מדמיין. אני אדם דתי ומאמין שיש עלינו השגחה ואין מקריות בעולם. אני נמצא היכן שאני צריך להיות , פוגש את האנשים שאני צריך לפגוש , ומקבל את השיעורים שאני צריך לקבל. אני גם מבין שההצלחה שלי כמטפל איננה תלויה בפרסום או בקורסים והשתלמויות , אלא בהבשלה שלי כמטפל. ובהבשלה הזו אין קיצורי דרך. דוגמה : אמא שלי פסיכולוגית : במשך שנים היא קיבלה מטופל או שניים לשבוע. אבל כיום מגיעים אליה מטופלים מרמת הגולן ומאילת עד ליבנה ! ה"הונאה" שאכן ישנה במקצוע היא המחשבה שאדם הוא מטפל לאחר "לימוד חומר" ולאחר "ארבע שנים" ו"מבחני הסמכה". זה השקר. אדם איננו נחשב מטפל עד שהוא מבשיל מבפנים. ועד שאדם לא הגיע ל"הבשלה" הזו הוא לא ימשוך אנשים ולא יצליח כמטפל. כמו כן "הבשלה" לא תלויה בכלל בתיאוריות הסיניות , ולא תלוי ב"חומר" שלמדת. ההבשלה תלויה בעיקר בבנין האישיות שלך. וכשם שיש עץ שמביא פירות מהר , ויש עץ שמביא פירות מאוחר , והפירות שונים אלו מאלו - כך יש מישהו שמבשיל מהר , ויש מישהו שמבשיל לאט , ואין זה אומר כלום על איכות הטיפול כי לכל אחד סוג הפירות שלו וממילא ההבשלה היא שונה וההתנסויות אחרות. אז בקיצור - קח את החיים בסבלנות , תעסוק במה שאתה מרגיש בו סיפוק ויש בו גם כסף. "תשחרר" בברכה את העיסוק ב"רפואה סינית" לדרכו. אבל עם זאת תסתכל בעין טובה על מה שעברת , תאמין בזה שכלום לא היה לחינם , ויתכן שתפגוש בזה בעתיד בצורה אחרת שהיום אינך מסוגל לדמיין. בהצלחה רבה. יוסף.
 

shahaful

New member
תשובה קצת אופטימית

שלום לך אני מכיר את סיפורך מזוויות שונות וממספר רב של בוגרים שלימדתי, אכן, שוק הרפואה הסינית הוא שוק עבודה לא פשוט וקל. מעטים המקצועות שבהם אתה נדרש באופן מיידי לעבוד כעצמאי, ללא סטג' מקצועי בשכר, ומעטות עוד יותר העבודות בתור שכיר. לכן ההתחלה היא מאוד קשה, והמטפל נדרש להיות מלבד מטפל גם איש שיווק ומכירות, פרסומאי מנהל חשבונות, פסיכולוג ומה לא,,, יש הרבה שנופלים בקושי זה, ועוזבים את המקצוע תוך שנתיים ואף פחות. אולם, אני מאמין כי אם מקצוע זה, שהוא נפלא בעיני, נוגע לליבך, ושהינך עושה את הטוב ביותר שאתה יכול עבור כל מטופלייך, אזי זה רק עניין של אורח רוח, סבלנות והתמדה. כך זה ברוב המקצועות העצמאיים, בהם אתה צריך לדאוג לעצמך ללקוחות ולשמר אותם כאשר מסביבך תחרות רבה. אבל, לפי דעתי וניסיוני, אם תמשיך לעשות את המיטב, והניצוץ למקצוע עוד בעיניך, אז ההצלחה תגיע. זה מקצוע נהדר, עם ערך מוסף, עצמאות, אינטואיציה, חשיבה וכמובן יכולת לעזור ולרפא. דברים טובים קורים לאלו שמתמידים. בהצלחה. שחף
 
לחבר את הנקודות מהעבר...

הי, אני יכול להבין את התחושות התסכול והקושי. הדרך ובעיקר התחלתה היא לא פשוטה ולא בכדי המון מטפלים נושרים ועוזבים את התחום. אני בטוח שמרביתם עושים זאת מהסיבות שציינת ומהתחושות שאתה חווה. דרוש אורך רוח והתמדה גם כשנראה ש'העסק' פשוט לא מתרומם... כמו שחף ויוסי שענו לך לפני, גם אני נאבקתי באותם נושאים ועדיין רחוק מרחק רב מהשכר לו התרגלתי בעשר שנות עבודתי בחברות הייטק שונות. אכן קשה! האם בלתי אפשרי? לדעתי לא בלתי אפשרי. כל העניין מתמצה בכמה אתה מוכן להקריב על מנת לחיות את חייך בתחום הזה, התחום הטיפולי... כמה אלטרנטיבות טובות אחרות עומדות לרשותך... וכמה אתה מאמין ביכולתך לפרוץ קדימה בשלב כלשהו ולהצליח. במיוחד לאור העובדה שאתה מהמובילים שבתלמידים של מחזורך. במיוחד לאור העובדה שרכשת עוד כלים כדי לקדם עצמך עוד צעד קדימה מבחינה מקצועית... לא לכל אחד מתאימה הדרך הזו אבל בהחלט ניכר מדברך שהגעת לתחום מתוך תחושה של אהבה למקצוע הטיפולי ומתוך התחברות לרפואה הסינית. קטונתי מלייעץ לך מה נכון עבורך אבל אני מאוד רוצה לעודד אותך ולספר שכולם (כמעט) עוברים דרך אותם שלבים של קושי ותסכול ולפעמים אפילו פונים משם לדרך משיקה שפותחת עבורם אפשרויות נוספות אשר לא חשבו עלייהם. שיתופי פעולה עם מטפלים, הוראה וחינוך דור חדש של מטפלים, ועוד ועוד... בתור בשראה, לפחות עבורי, אספר לך שבראיון עם דן שכטמן שזכה בנובל האחרון בכימיה, הוא אמר משפט כמו: 'אם הכל היה זורם עבורי כפי שרציתי ותכננתי בודאי הייתי היום מנהל מחלקה באיזו חברה ביו-רפואית...' וכמובן הנאום הפנומנלי הבא: http://www.youtube.com/watch?v=D1R-jKKp3NA קצת פומפוזי אבל כנראה שמתוך ניפוץ חלומות צומח לפעמים משהו טוב באמת... שיהיה רק טוב
 
למעלה