מאמר שזיעזע אותי
איה קרמרמן במאמרה ב-ynet "הסובלנות החילונית נגמרת בדתיים" מתארת את שקרה לה באחד מלילות שבת ברמת השרון. די היה לה במפגש מקרי עם אשה שעשתה צעדת כושר ברחוב כדי להסיק שאנחנו החילוניים מגלים חוסר סובלנות כלפי דתיים. המשפט ששמעה באותו מפגש אקראי בשעת ערב "אתם מה זה לא משתלבים פה", הפך עבור קרמרמן לאבן היסוד בהוויה החילונית, למניפסט ממנו אנו שואבים את השקפת עולמנו. אשה חסרת בינה אמרה את שאמרה, וקרמרמן כבר אצה להכתים את המאמינים ב"דת החילונית". לומר שאנחנו מקבלים את השונה עד שזה מגיע אליכם? האם את, האם האנשים הסובבים אותך, האם הקהילה אליה את משתייכת, האם הזרם אליו את משתייכת, האם כל הזרמים שאינם רפורמים, מגלים קמצוץ של סובלנות כלפי השונה? האם יש תחום משמעותי אחד בנושאי דת ומדינה בישראל - וישנם גם נושאים פחות משמעותיים - שאינכם מתערבים בחיינו, כופים מנהגיכם עלינו, מנופפים בהלכה כאילו דברי אלוהים חיים היא. הרי ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה שבה אין הפרדה בין דת למדינה. אמנם אנחנו בהגדרה מדינה יהודית, אבל היהדות מורכבת מיהודים שונים: חילוניים, רפורמים, קונסרבטיביים, אורתודוכסים. אנחנו מדינת היהודים, לא מדינת הדת היהודית. נא לא להתבלבל. הניסיון להשוות מי סובלני יותר: חילוניים או דתיים. הוא מגוחך. הרי המדינה הזו מקדשת את הממסד הדתי, רוקדת לצלילי לחניו, הופכת את המאמינים בדת החילונית לרוב חסר משמעות וחסר רלוונטיות בתחומים לא מעטים בשיח הציבורי, מכתיבה לו אורחות חיים, עבור הדתיים אין אנו אל תינוקות אבודים. ותינוקות - מה הם יודעים? אנחנו לא רק שלא סופרים עד עשר לפני שאנחנו מגיבים כלפי הדורסנות שלכם, אנחנו בעצם שכחנו לספור. כמו שק אימונים אנחנו ניצבים לפניכם. סופגים, סופגים, סופגים. אתם אומרים שיש אלטרנטיבות שהקמנו. אבל האם המדינה מכירה בהן, האם היא נוהגת כלפי מי שמבקש להשתמש בגופים אלטרנטיבים, כמו עלי שלכת למשל, בשוויון ובתנאים מקבילים לאלה שהיא מעניקה לממסד הדת בנושא קבורה? אפילו להיפרד מיקירינו שנפטרים זה קשה בשל המכשולים הנערמים לפנינו, כמו מיקום של בתי עלמין אזרחיים, עלות הקבורה וכו'. חוסר השוויון הזה קיים בכל נקודת ציון בחיינו. האם חוקי הדת מאמינים בכבוד האדם וחירותו? ולמרות כל האמור לעיל, ראשם של החילונים מורכן. עדיין. הם סובלניים. עדיין. אבל אל תתפלאי אם יום אחד זה ייגמר. כמה אפשר להיות סובלני כלפי מי שדורס ברגל גסה את אמונתך?
איה קרמרמן במאמרה ב-ynet "הסובלנות החילונית נגמרת בדתיים" מתארת את שקרה לה באחד מלילות שבת ברמת השרון. די היה לה במפגש מקרי עם אשה שעשתה צעדת כושר ברחוב כדי להסיק שאנחנו החילוניים מגלים חוסר סובלנות כלפי דתיים. המשפט ששמעה באותו מפגש אקראי בשעת ערב "אתם מה זה לא משתלבים פה", הפך עבור קרמרמן לאבן היסוד בהוויה החילונית, למניפסט ממנו אנו שואבים את השקפת עולמנו. אשה חסרת בינה אמרה את שאמרה, וקרמרמן כבר אצה להכתים את המאמינים ב"דת החילונית". לומר שאנחנו מקבלים את השונה עד שזה מגיע אליכם? האם את, האם האנשים הסובבים אותך, האם הקהילה אליה את משתייכת, האם הזרם אליו את משתייכת, האם כל הזרמים שאינם רפורמים, מגלים קמצוץ של סובלנות כלפי השונה? האם יש תחום משמעותי אחד בנושאי דת ומדינה בישראל - וישנם גם נושאים פחות משמעותיים - שאינכם מתערבים בחיינו, כופים מנהגיכם עלינו, מנופפים בהלכה כאילו דברי אלוהים חיים היא. הרי ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה שבה אין הפרדה בין דת למדינה. אמנם אנחנו בהגדרה מדינה יהודית, אבל היהדות מורכבת מיהודים שונים: חילוניים, רפורמים, קונסרבטיביים, אורתודוכסים. אנחנו מדינת היהודים, לא מדינת הדת היהודית. נא לא להתבלבל. הניסיון להשוות מי סובלני יותר: חילוניים או דתיים. הוא מגוחך. הרי המדינה הזו מקדשת את הממסד הדתי, רוקדת לצלילי לחניו, הופכת את המאמינים בדת החילונית לרוב חסר משמעות וחסר רלוונטיות בתחומים לא מעטים בשיח הציבורי, מכתיבה לו אורחות חיים, עבור הדתיים אין אנו אל תינוקות אבודים. ותינוקות - מה הם יודעים? אנחנו לא רק שלא סופרים עד עשר לפני שאנחנו מגיבים כלפי הדורסנות שלכם, אנחנו בעצם שכחנו לספור. כמו שק אימונים אנחנו ניצבים לפניכם. סופגים, סופגים, סופגים. אתם אומרים שיש אלטרנטיבות שהקמנו. אבל האם המדינה מכירה בהן, האם היא נוהגת כלפי מי שמבקש להשתמש בגופים אלטרנטיבים, כמו עלי שלכת למשל, בשוויון ובתנאים מקבילים לאלה שהיא מעניקה לממסד הדת בנושא קבורה? אפילו להיפרד מיקירינו שנפטרים זה קשה בשל המכשולים הנערמים לפנינו, כמו מיקום של בתי עלמין אזרחיים, עלות הקבורה וכו'. חוסר השוויון הזה קיים בכל נקודת ציון בחיינו. האם חוקי הדת מאמינים בכבוד האדם וחירותו? ולמרות כל האמור לעיל, ראשם של החילונים מורכן. עדיין. הם סובלניים. עדיין. אבל אל תתפלאי אם יום אחד זה ייגמר. כמה אפשר להיות סובלני כלפי מי שדורס ברגל גסה את אמונתך?